הרשויות למבקר: לחקור הזינוק במחיר המים
השלטון המקומי מתכנן השבוע שביתה גדולה - בינתיים בלי החינוך - ומעלה הילוך במאבק על תעריפי המים. "תוך שלוש שנים המחיר קפץ פי שלושה", הם טוענים, "רק כדי לממן לתאגידים את המנגנון המנופח". מבקר המדינה יבדוק?
מחריף מאבק השלטון המקומי בהעלאת תעריפי המים למגזר הפרטי. בתחילת השבוע יפנו ראשי הרשויות למבקר המדינה, בדרישה לחקור את תאגידי המים שלטענתם העלו את מחירי המים לאזרחים במאות אחוזים. ביום שלישי מתוכננת שביתה כללית ברשויות ללא הגבלת זמן. לפחות בתחילה, היא לא אמורה לכלול את מערכת החינוך.
יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, יפנה בתחילת השבוע למבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. לטענתו, שרי האוצר והפנים, יובל שטייניץ ואלי ישי, חייבים לפעול להפחתה מיידית של המע"מ בשיעור 16% עבור צריכת המים של האזרחים, ובהמשך אף לפעול להפחית את מחירי המים עד לשיעורם הריאלי (כולל עלויות רכישת המים ממקורות, מימון התפלה, צנרת ושינוע) – הנאמד לטענת השלטון המקומי בערך בחצי ממחירם כיום.
תושבים בלוד מציגים חשבונות מנופחים (צילום ארכיון: אבי מועלם)
בשלטון המקומי טוענים כי משפחה בת חמש נפשות מחצור הגלילית ששילמה בשנת 2007 סכום של 276 שקל עבור המים, משלמת כיום 627.6 שקל - כמעט פי שלושה.
לגרסתם, זו רק דוגמה אחת של ההתייקרות שאינה קשורה למחסור הזמני במים בישראל, אלא נעוצה בהקמת תאגידי המים ובצורך "לממן מכיסם של האזרחים את המנגנונים המנופחים של התאגידים המיותרים - מנכ"לים, סמנכ"לים, מזכירות, משרדים, מכוניות וכו'".
עד לפני מספר שנים נוהלו משקי המים והביוב של מרבית הערים בידי הרשויות המקומיות, שערבבו בין תקציבי המים והביוב ובין תקציבים אחרים - לעתים קרובות, על חשבון תקציבי המים שהוסטו לתחומים אחרים. הדבר גרם לגרעון של מיליארדי שקלים, ובמסגרת חוק תאגידי המים משנת 2001 נקבע כי האחריות לנושא תהיה בידי רשות המים שתפקח על התאגידים.
"אין למחירים קשר למחסור במים"
אחרי תחילת מאבק הרשויות בשבוע שעבר, רשות המים ביטלה עלייה נוספת במחיר שתוכננה להיכנס לפועל בעוד שבוע, בשיעור 2.7%. השבוע הפעילות אמורה לעלות מדרגה. ביום שני יקיימו ראשי הערים ומאות עובדי רשויות הפגנה גדולה סמוך לאוהל המחאה מול לשכת ראש הממשלה בירושלים. למחרת, מיום שלישי יפתחו הרשויות המקומיות בשביתה כללית עד להודעה חדשה."הממשלה מובילה לאסון לאומי נוסף והתוצאה תהיה הרס מוחלט של השירותים הניתנים לאזרח, שירותים שהעיריות מעניקות במקום הממשלה", אמר בוחבוט. "אני קורא לשר האוצר לשים את טובת האזרח הקטן לנגד עיניו. קריסת מערכת החינוך זו אינה קלישאה אלא עובדה, ומחירי המים הלא מוצדקים בעליל זו מציאות מקוממת. אנחנו לא נרפה עד שיורידו את מחירי המים. זו מחויבות ראשי הערים לאזרחי מדינת ישראל" .
ראש עיריית דימונה ויו"ר מטה המאבק, מאיר כהן, טען ש"זהו מאבק חברתי שאין צודק ממנו ואני קורא לכל תושבי ישראל להצטרף אלינו. האזרחים לא מסוגלים להמשיך ולשלם את חשבונות המים המופקעים שקפצו פי 3 ואין לזה שום קשר למחסור במים. כמו שהעלו את המים, כך הממשלה תגרום לעליית הארנונה, ושוב תשלח את ראשי הערים לבצע את העבודה ולהיות קבלני הביצוע שלה. לכך לא נסכים".
הפעם, גם ראשי הרשויות החזקות - "פורום ה-15", שלא נזקקות למענקי האיזון הממשלתיים - הצטרפו למאבק. "כבר שנתיים שאלי ישי לא עושה שום דבר בשביל לקדם את חוק הרשויות המקומיות", טען ראש העיר תל-אביב יפו, רון חולדאי.
"השלטון המקומי בישראל לא אפקטיבי. הוא לא ממש שלטון. כשנותנים לנו לעבוד אנחנו יודעים לעשות את זה טוב מאוד.
"בעשור האחרון, לדוגמה, סללנו רכבת תחתית בגוש דן. ולמי שמתפלא, אני לא מדבר על רכבת לבני אדם, אלא על רכבת של ביוב, השפדן, שעוברת בדיוק בתוואי של הרכבת הקלה שלא קיימת, מפתח תקווה ועד ראשון לציון", הוסיף חולדאי.
טרוניות כלפי השלטון המרכזי יש גם לראש העיר קרית אונו, יוסי נשרי. "כשהעירייה ניהלה בעצמה את משק המים, העלויות היו מאות אלפי שקלים בשנה. כשהתאגיד הוקם, בניגוד לעמדתנו, הוא שכר פי ארבעה עובדים, משרדים חדשים ורכבים, וכיום ניהול משק המים עולה לנו כמה מיליונים. אנחנו דורשים להחזיר את מחיר המים לשיעור האמיתי ולבטל את חובת התיאגוד".
אלי ישי "עושה הכל מול האוצר"
מלשכת שר הפנים ישי נמסר בתגובה: "השר מתנגד התנגדות מוחלטת לכל מהלך חיוב הרשויות לקיום תאגידי מים ולבטח למצב שנגרם שבו מחירי המים מתייקרים. הוא עושה הכל מול האוצר כדי למנוע את החובה הזאת ומעבר לזה השר הנחה את ח"כ אמנון כהן מש"ס להגיש הצעת חוק פרטית שתחזיר את קביעת מחירי המים לחברי הכנסת".
ממשרד האוצר טרם נמסרה תגובה, אך בהתייחסות קודמת לנושא נטען ש"המשבר הנוכחי במשק המים,
הינו בין השאר תוצאה של ניהול כושל של משק המים והביוב העירוני לאורך עשרות שנים. אשר הביא לגירעון השקעות עצום בתשתיות המים והביוב, הנאמד במעל 10 מיליארד שקל. גרעון ההשקעות הביא לאיבוד מים אדיר בדלף מי הצנרת. לזיהום מקורות מים על ידי דליפות מצינורת הביוב, ולהפסדים במי קולחין מאי הקמת מתקני טיהור שפכים.
"תאגידי המים פועלים כמשק כספי סגור בנושא משק המים בתחום אחריותם, ומבטיחים כי כלל התשלומים מופנים אך ורק להשקעות בתשתיות מים וביוב", אמרו באוצר.
לפנייה לכתב/ת 
