האוצר: רשות שלא מקימה תאגיד מים היא פושעת

יש במדינת ישראל אזרחים שמשלמים על מי השתייה יותר מתושבים שגרים בעיר הסמוכה. הסיבה לכך היא הקמת תאגיד המים בעירם. התאגיד הוא חברה בע"מ לכל דבר והתושבים משלמים 16 אחוזי מע"מ על צריכת מים שהם כזכור מצרך חיוני. זאת בעוד בעיר השכנה לא הקימה העירייה תאגיד והתושבים ממשיכים לשלם עבור מים דרך חברת גבייה שהעירייה מעסיקה.

אולם זו לא הבעיה היחידה הניצבת בפני ראשי הערים ותושביהם שאצו רצו להקים תאגידי מים על פי רצון משרד האוצר. התאגיד מפעיל מנגנון מנופח שמישהו צריך לממן אותו וכך צמחו להם תעריפי המים בערים עם תאגיד. ראש עירייה לא יכול כבעבר להתחשב בתושבים נזקקים שאין להם יכולת לשלם עבור כל המים כבעבר.

רשויות עם תאגיד נאלצות לרכוש את המים עבור הגינון בעיר מהתאגיד במחיר מופקע, ואם בעבר עוד נותרו להם רזרבות מרכישת המים ישירות ממקורות ומכירתו במחיר גבוה מעט לתושבים ואת הרזרבות השקיעו בעיר, הרי שהיום אין להם רזרבות כלל, וגם בקשת ההלוואות מבנקים עבור פרויקטים שונים בעיר קטנו מאוד באין אפשרות העירייה להציג תזרים הכנסות כבעבר.

"האוצר פשוט מצא דרך נוספת להטיל על התושבים מס על מצרך חיוני כמו מים בעוד באירופה הבינו שמים נותנים בחינם", טוען ראש עיריית קרית מלאכי מוטי מלכה שלא הצטרף לתאגיד כמו העיר השכנה, קרית גת שהקימה תאגיד והיום תופסים פרנסיה את הראש בבהלה כי הבינו שעשו טעות בל חזור.

כוונה טובה, התוצאות פחות

הרעיון המרכזי בהקמת תאגידים היתה תחת הטענה שהרשויות אינן מפרישות כספים מהרזרבות ממכירת המים לתושבים בפיתוח תשתיות מים בעיר, ולא פעם נתקעות רשויות עם צנרת ישנה המתפוצצת ברחובות ראשיים ואין לעירייה כסף להשקיע.

אולם ברשויות טוענים היום שהדבר נעשה אולי ברשויות במגזר הערבי או ברשויות במצב כלכלי קשה, אך רוב הרשויות משקיעות והשקיעו הרבה מעבר לרזרבות שנותרו להן ולא היה נכון להקים את התאגיד. רק היום שנתיים אחרי אותו חוק מתעוררים ראשי הרשויות בקול זעקה ויש הטוענים כי לראשונה מזה שנים ישנן רשויות חזקות שיסיימו בגירעון תקציבי בשל אותה החלטה אומללה להקים את התאגיד המעסיק מנכ"ל, גזברות, מזכירות, פקחים, קבלני חוץ להתקנת מדי מים חדשים ועוד, עובדה שהכריחה את התאגידים להאמיר את מחירי המים.

עובדה שבעבר נמנעה כי העירייה פועלת כמלכ"ר ואינה נזקקת לרווחים כדי להצדיק את קיום הפעלתה דרך מיסי המים. בקרית גת החלו התושבים לקבל חשבונות מים מוגזמים מהעבר ורבים פונים לעירייה בטענה, אך לעירייה אין הרבה מה לעשות משהקימה את התאגיד כפי שדרש האוצר והיום משלמים עבור התעריף לקוב ראשון על פי מספר הנפשות בבית סכום של 8.630 שקל. ועל התעריף להקצבה נוספת מעבר לכך סכום בלתי נתפס של 12.476 שקל לקוב מים. וכל זה בלי תוספת של המע"מ.

בחשבון ישנו הסבר אודות חשבון המים ובין השאר נכתב: "תעריפי המים אחידים בכל הארץ ונקבעים על ידי משרד הפנים בהסכמת שר האוצר, נציבות המים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. בעתיד יקבעו התעריפים על ידי רשות סטטורית שבמסגרתה תפעל ועדה מקצועית שתמליץ על מחירי המים והביוב".

הקנס על אי הצטרפות: 2.5 מיליון שקל

וכאן המקום בדיוק לספר כי על פי דיווחי ראש עיריית קרית מלאכי מוטי מלכה שלא הצטרף לתאגיד קיים כפי שקבע החוק הוא 6.5 שקלים לקוב, בעוד בעיר השכנה המרוחקת רק כ-30 ק"מ זו מזו משלמים תושבי קרית-גת תעריף גבוה ובלתי נסבל. "יש כמוני עוד 36 רשויות שלא הסכימו להקים תאגיד או להצטרף לתאגיד", אומר מלכה. "שכן במקרה שלי הייתי צריך להצטרף לתאגיד של קרית גת, ולא עשיתי זאת. כי הגולם קם על יצרו".

לדבריו, "אם בעבר שילמו התושבים מים וארנונה ביחד וכעת התשלומים נפרדים, והמים יקרים אז תושבים ישלמו קודם עבור המים ולא ישלמו ארנונה, ואני יודע מניתוח של המרכז לשלטון מקומי שברשויות בהן הוקמו תאגידים יש ירידה של בין 8 אחוז ל-12 אחוז בגביית ארנונה. תעריפי המים עלו ב-200 אחוז לאזרח, ואני לא מוכן לעולל זאת לתושבי העיר שבחרו בי לעשות בעבורם את הטוב ביותר".

מה שמלכה לא מגלה היא השוט הקשה שמכה משרד האוצר ברשויות שלא מעסיקות תאגיד. קנסות על הרשות על כל קוב של צריכת מים המופנים לקרן שיקום. במקרה של קרית מלאכי הקנס הוא 2.5 מיליון שקל. אבל גם במקרה הזה אוזר מלכה אומץ ומצהיר: "איני משלם את הקנס. מה שמעניין אותי זה טובת התושבים. ועד שלא ימצאו תקנה טובה מזו לא איעתר. ואני מזמין את כל מי שרוצה לבדוק את התשתיות והביוב בעירי, מילוני שקלים השקענו בשנים האחרונות ברחבי העיר מבלי להטיל מיסים חדשים על תושבים".

מי שמגן על יתרונות הקמת התאגיד הוא מנכ"ל התאגיד בקרית-גת, אלירן הראל. לשיטתו העירייה לא יכולה להשקיע בתשתיות כפי שמתעתד התאגיד בעיר להשקיע בקרוב בשל רזרבות הכסף שנותר בקופה.

"בכל שנה אנחנו חייבים להעביר דו"ח מסודר על השקעות הכספים בתשתיות", אומר הראל. "כבר ב-2011 יושקעו 12 מיליון שקלים בהחלפת תשתיות ביוב בעיר, החלפת כל מדי המים בעיר, עד כה החלפנו 9000 מדי מים והצפי להחליף 17 אלף. וגם בשנת 2012 יהיו השקעות, ובנושא הטענות של העירייה על העדר רזרבות, אני סבור שהממשלה צריכה לתת לזה פתרונות אחרים".

בל נשכח שהדברים נאמרים מגרונו של מי שמרוויח משכורת מנכ"ל עכל כך המשתמע מכך, משרה שבעבר כלל לא היתה בעיר, וכמוה עוד מספר משרות שנוצרו בשל הקמת התאגיד.

משרד האוצר: יש לייעל את עבודת תאגידי המים והביוב

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "המשבר הנוכחי במשק המים, הינו בין השאר תוצאה של ניהול כושל של משק המים והביוב העירוני לאורך עשרות שנים. אשר הביא לגירעון השקעות עצום בתשתיות המים והביוב, הנאמד במעל 10 מיליארד שקל. גרעון ההשקעות הביא לאיבוד מים אדיר בדלף מי הצנרת. לזיהום מקורות מים על ידי דליפות מצינורת הביוב, ולהפסדים במי קולחין מאי הקמת מתקני טיהור שפכים.

"תאגידי המים פועלים כמשק כספי סגור בנושא משק המים בתחום אחריותם, ומבטיחים כי כלל התשלומים מופנים אך ורק להשקעות בתשתיות מים וביוב. רשויות שאינם מקימות תאגיד הינם פושעות ועוברות על החוק! יחד עם זאת, כיום מעל ל-90% מתושבי מדינת ישראל כבר מקבלים שירותי מים וביוב מהתאגידים.

"את תוצאת המהלך כבר ניתן לזהות בירידה בפחת המים ובגידול משמעותי בהשקעות במשק המים והביוב העירוני, על פי נתוני רשות המים.

"עם זאת, יש לייעל את עבודת תאגידי המים והביוב. בהתאם לכך החליטה הממשלה, במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2012-2011, לקדם מהלך לתאגוד אזורי אשר יאחד תאגידי מים וביוב קיימים לתאגידים גדולים במטרה ליהנות מיתרונות לגודל במשק זה. תאגידי המים נמצאים תחת סמכותה של רשות המים, את מוזמנת לפנות אליהם לפרטים נוספים".