הסצנה האהובה: שילוח בחר ב"ג'נין ג'נין"

"בתוך ההרס והחורבן יש תקווה, תקווה של ילדה בת 12 שמסתכלת ישר למצלמה ואומרת את הדברים שיש לה לומר בפה מלא ובלי היסוסים". יוסף שילוח, שהלך לעולמו הלילה (ב'), לקח חלק בשנה שעברה בפרויקט של "סם שפיגל" בירושלים, במסגרתו נתבקש לבחור את הסצינה אהובה עליו בקולנוע.

צפו בשילוח מדבר על "ג'נין ג'נין" ובוחר בסצינה האהובה עליו

כתבות נוספות:

• יוסף שילוח הלך לעולמו בגיל 69
• לצחוק איתו. לא עליו / אבי שושן נפרד
• תיעוד נדיר: יוסף שילוח במאגר העדויות
• הראיון האחרון: "לא רוצה לעורר רחמים"
  

שילוח, בקטע שלפניכם, בוחר בסצינה מתוך סרטו של מוחמד בכרי, "ג'נין ג'נין", אותו הוא מתאר כ"סרט מינורי, אנושי, שמספר סיפור של בני אדם. הוא לא מתעסק בפוליטיקה, הוא מתעסק בנפשות של האנשים האלה. ובתוך ההרס והחורבן, יש תקווה".

"יש לה כוחות אדירים לגיל שלה, היא מתבטאת בצורה מדהימה, יש לה מה להגיד - והיא אומרת את זה בלי היסוס", מספר שילוח על דמות הילדה בסרט. "פשוט לראות אותה זה דבר מדהים. ולעומתה, הזקן האומלל, שהוא פליט של 1948. ידיים כבויות, דמעות יבשות כמו מעיין יבש. הוא השלים עם התבוסה, היא לא".

במסגרת הראיון אמר שילוח כי הוא מזדהה עד מאוד עם דמות הזקן. "אני קרוב לנושא. הזקן הזה, שהוא בוכה ופצוע, הוא מזכיר לי את אבא שלי. וזה עצוב". עוד הוסיף ואמר: "אני אין לי מה להזדהות עם אמריקאי, או אירי או אנגלי, אני מזדהה עם העם הפלסטיני, זה פשוט, מאוד פשוט. אני יודע שהם אנשים טובים".

"הוא הצליח להכניס גם הומור, לא רק כבד", מדבר שילוח על סרטו של בכרי. "אני באמת, באמת אוהב קולנוע ורוצה לעשות קולנוע, אבל בימים האלה של הדמדומים - קשה לי". לדבריו, הוא לא רואה בתקופה זו מקום לאמנות. "יש לי שני תסריטים לגמור ואני לא מצליח", הוא מספר למראיין. "אני אומר לעצמי 'אלוהים אדירים תראה מה קורה מסביב ואתה מתעסק בקקה הזה של תסריט'. זה קשה, זה מאוד קשה לי".

שילוח מוסיף ומדבר על צילומי הסרט "הבית ברחוב שלוש" בו שיחק. "היתה שם סצינה ברחוב שבזי, בבית קפה אני יושב. בא (משה) מזרחי ואומר לי 'יוסי, כשתיגמר הסצנה הזאת, זה יהיה הסוף שלך. מה אתה עושה עם זה?'. אתה צריך לדעת שיבוא הסוף. וזה קרה".

בסיום דבריו, מדבר שילוח על מה שיגיע אחריו. "זה בסדר גמור. אנחנו צריכים להתחלף, לתת לעוד דור להגיע, לעוד דור לבטא את עצמו. בטח, בטח".