עושים לביתם: כשזוג אדריכלים מעצב את דירתו
בני זוג שסיימו את לימודיהם ניצבו במהרה מול המבחן האמיתי: תכנון ביתם המשותף בתל אביב. מול חומת הפרקטיות עלתה שאלת הפרטיות ואהבת האירוח. הפתרון שהתקבל היה פשוט: ללכת נגד הכללים
טלי וכפיר, שני אדריכלים צעירים שסיימו לא מכבר את לימודיהם בטכניון, כבר מצאו את מקומם במשרדים מצליחים. משרדה של טלי עוסק בחללים מסחריים, ואילו זה של כפיר מתכנן בעיקר בתי יוקרה.
עוד בהיותם סטודנטים הטיבו לעבוד יחד, ובמהרה מצאו עצמם עומדים מול המבחן האמיתי: תכנון ביתם המשותף. הבית המיועד היה דירה תל אביבית קטנה, בת כ-60 שנה, עם כל המאפיינים המוכרים.
המיקום, באזור שקט ומרכזי והתקרות הגבוהות היו, פחות או יותר, היתרונות היחידים שנראו לעין. "היו כאן שלושה חדרים קטנים, נפרדים זה מזה בדלתות, וביניהם הול חנוק", מספרת טלי, "אפילו למטבח הצר היתה דלת".
המחשבה המיידית היתה 'לפתוח הכל', אבל הם לא יכלו להתכחש לאהבתם הגדולה - אירוח. מול חומת הפרקטיות עלתה שאלת הפרטיות.
לא רצו דירה סטודיו
"חשבנו מה עושים כשמישהו רוצה להתלבש בזמן שיש בבית אורחים", אומר כפיר, "בעצם ההתלבטות הזו הבהרנו לעצמנו שאנחנו לא רוצים דירת סטודיו". אולם, גם לאחר שהחליטו על חדר שינה סגור, עדיין עמדה בעיית הסמיכות שלו לחדר המגורים.
"כסטודנט משננים לך עקרונות של 'אל תעשה', מסביר כפיר, "דלת לחדר מגורים היא אחד מהם", אבל נוכח המציאות הם מצאו עצמם הולכים נגד הכללים.
המטרה היתה ליצור הפרדה בין חדר השינה לחדר המגורים ללא שימוש במסדרון. הם בחרו לטפל בקיר המפריד, שאותו הפכו למחיצה, על ידי חריצת שני צידיו.
החריצים, המחופים זכוכית, יוצרים חיבור בין חדר המגורים לחדר השינה, וגם משמשים כ'חלונות' נוספים דרכם מואר חדר השינה, שבו חלון אחד בלבד". המלאכה הושלמה בעיצוב דלת גבוהה מאוד ללא סף, הנראית כארון או כמזנון גבוה במיוחד, וכך משתלבת היטב בחדר המגורים.
גם במחשבה על העיצוב היו טלי וכפיר תכליתיים. "במהלך הלימודים אתה נחשף להרבה סגנונות, ואחר כך בעבודה - להיצע ענק של חומרים שקיימים בשוק. "יש הרבה דברים שכל אחד מאתנו אוהב, אבל ניסינו לחשוב כל הזמן על מה שאנחנו באמת יכולים לחיות איתו, שהוא מעבר לסגנון", הם מסבירים.
רוצים לגוון? מחליפים את הפריטים
"בחרנו לוותר על הרבה סגנונות אהובים ומפתים, והחלטנו להמעיט בפריטים". את מה שנבחר, בסופו של דבר, הם בררו בקפידה. בחדר המגורים הוצבה מנורת שולחן של פיליפ סטארק, ולצדה תופס מקום לא פחות חשוב כסא העץ המחודש של סבתא.
"הבית מעוצב כך שיהווה רקע לכמה פריטים יחודיים, שתופסים את כל הבמה", מסביר כפיר, "זהו פתרון עיצובי מקובל ויעיל, שכן לכל אחד יש פריטים, שתופסים אצלו מקום מיוחד. נוסף לכך, אם רוצים לגוון, פשוט מחליפים את הפריטים".
מכיוון שהחלל קטן, הועדפו רהיטים הניצבים על רגליים, ובעלי מסה מופחתת. ספה תלת שימושית עוצבה כאדן לחלון הגדול, במקום שהיתה פעם המרפסת. היא מאפשרת מקומות ישיבה נוספים, ואת פנים הספה חילקו לשניים, כשהחלק הקדמי משמש כספרייה והאחורי - כארגז מצעים.
על מנת לשמור על מראה נקי ואחיד ולחסוך במקום על המשטחים במטבח ובחדר הרחצה, נקבעה בהם מסילת נירוסטה. על המסילה ניתן לתלות את כלי המטבח: מתלה לקרש החיתוך, וו למגבות ועוד.
בזכות תכנון מראש
המראה הנקי העכשווי מאוים על ידי החיווט העשיר, הנלווה לטכנולוגיה המפותחת. "צריך לתכנן הכל מראש, כדי שלא יסתבכו כל מיני חוטים בין המזנון לפלסמה ולמחשב", מסביר כפיר, "חייבים להוועץ באנשי מקצוע בשלב התכנון, כדי שכל החיווט יוטמע היטב עוד בשלב השלד".
העלות הכוללת של שיפוץ הדירה מרמת השלד, כולל החלפת כל החיווט (הבניין נבנה כאמור הרבה לפני עידן האינטרנט) היתה 100אלף שקל.
סוד החסכון בעליויות הוא תמיד השוואת מחירים, כפי שהם מפרטים: "יש תחליפים למותגים, צריך לדעת מה מחפשים מבחינת הסגנון, ואפשר למצוא מוצרים איכותיים גם במחירים סבירים. יש תקנים כמעט לכל דבר, וזה בעצם המדד שצריך להתייחס אליו".
את חווית תכנון מעונם הראשון מסכמת טלי: "זה מעניין לגלות את ההתנהלות שבאה לידי ביטוי בתוצאה הסופית. אני שמחה לגלות שהחברים מרגישים מאוד נוח לשבת גם במטבח, ושלמרות שהחלל קטן יחסית, כיף לנו לארח בו. נראה שהוא הפך, בסופו של דבר, לבית פתוח מהסוג שרצינו בו".
הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"
לפנייה לכתב/ת 
