העובדים שומרים על כושר - אבל זה לא מריח טוב

הייתי כלכלן והיום אני קופירייטר. יש לי קורות חיים בעובי של ספר טלפונים. התגלגלתי בין עבודות שונות, פגשתי טיפוסים משונים וצברתי סיפורים משעשעים. אני אחלוק אותם כאן עמכם, עם קורטוב של הגזמה, כדי שתעלו חיוך על פניכם. אם זו לא הייתה הקריירה שלי, גם אני הייתי צוחק.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

"תראו מה זה", אומר אסף כשאנחנו חוזרים למשרד מהפסקת הצהרים, "שלוש מדרגות ואני מתנשף כמו חזיר!". "עזוב, אני נשפך רק מללכת עד למדפסת וחזרה", משיב לו אבישי. "הלוואי ויכולתי לענות לכם", אני תורם את חלקי, "הקלדתי הרגע שלושה משפטים רצופים וקצב הלב שלי הגיע לרמות מסוכנות".

אין ספק, אנחנו לא בכושר, לא רצינו לעבוד בסבָּלות או במכרה ועכשיו אנחנו משלמים על זה.

לקום בחמש בבוקר? לא אופציה

"מספיק עם הניוון, ממחר אני חוזר לכושר. הנה אני שם את השעון על חמש בבוקר", אני מכריז. "חחח... אולי השעון שלך חוזר לכושר", מפקפק אסף ביכולת ההשכמה שלי, "וגם זה רק אם הוא יעמוד בזפטה שהוא יחטוף ממך".

"טוב, לפני העבודה זה באמת לא ריאלי. אז אחרי העבודה! כן, אחרי העבודה אין שום בעיה", אני עובר לתוכנית ב'. "אתה תעשה כושר אחרי העבודה?", מתגרה בי אבישי, "אין לך כוח להעביר תחנות בשלט כשאתה חוזר הביתה, אז כושר אתה תעשה?! ". "ועוד לא דיברנו על הלאפה שתקעת בדרך" מוסיף אסף.

"אז מה אתם מציעים? להמשיך להתנוון?" אני שואל. "חייבים לשלב את זה עם העבודה", קובע אסף, "אני למשל, ממחר מגיע לעבודה עם אופניים". "אני מביא מחר למשרד מוט ל-'עליות מתח' וגם כמה משקולות", אומר אבישי.

"לי יש רעיון יותר טוב", אני מכריז, "במקום לרבוץ באיזו מזללה משומנת בצהרים, אפשר לעשות תרגילים במתקני כושר שהעירייה הקימה בגינה כאן למטה"."וואלה", אומרים יחד אסף ואבישי, "אבל אני נשאר עם האופנים", "ואני עם העליות מתח במשרד".

המנכ"ל מעקם את האף

למחרת בבוקר אנחנו פוגשים את אסף המיוזע מכניס את האופניים לחדר, "נהדר, הרגשה עילאית להתחיל ככה את היום". הוא מתמוגג. אבישי מתקין את מוט 'עליות המתח' בין משקופי דלת הכניסה לחדר ומתחיל להתאמן ואני יוצא לאימון הכושר הראשון שלי בגינה שליד אזור המשרדים.

בשעה שלוש אנחנו ישובים לפגישה שגרתית במשרד של סוקולוב המנכ"ל. סוקולוב נראה מיוסר משהו. הוא נע בכיסאו בחוסר נוחות. יתכן וזו ההחלטה שהוא צריך לקבל. "אז מה אתה אומר סוקולוב, נלך על הדוגמנית הבלונדינית עם התחת או הברונטית עם הציצים?", אנחנו שואלים. נראה לי ששתיהן לא עושות לו את זה ברגעים אלו. משהו מסיח לו את הדעת וגורם לו לעוויתות משונות באפו.

"נו, סוקולוב, אתה חייב להחליט!" אנחנו מאיצים בו. סוקולוב סותם את אפו ופולט לעברינו, "בסדר אני אתקין במשרד מקלחת, רק עשו לי טובה אל תמשיכו באימונים עד שהיא לא גמורה. ועכשיו, עופו מהחדר".

ניתן לפנות לכותב, רועי פרידלר, בדוא"ל: roynirit@bezeqint.net