בעל הבית מחבב אותי? זה לא עזר במחיר
דקה לפני החתימה על החוזה, צלצל בעל המגרש והכריז בצהלה שקיבל הצעה גבוהה יותר על הנכס, ולמרות חיבתו הרבה אלי - הוא מתקשה לוותר על המצלצלים. אבל למרות הכל, אני לא מוותרת על החלום להקים בית
היינו ארבעה: לאה המתווכת, יפה עורכת הדין, דניאל ושי יועצי המימון כגוף אחד (שהצטרף במועד מאוחר יותר) ואני. מי שימש בתפקיד הכלב? אתם מוזמנים לנחש (ראה ערך "שלושה בסירה אחת").
- הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של ynet
מה שהפתיע אותי הוא שעוד לא זזתי מטר מערבה או קדמה וכבר מצאתי עצמי מפרנסת בכבוד מספר ראוי של אנשי מקצוע בשעה שאת הפרנסה שלי בדיוק הוציאו להורג (ראה ערך: "מיומנה של מפוטרת").
היינו דקה לפני חתימת החוזה על המגרש. דקה קריטית ביותר, כי אם משהו עלול להשתבש - הוא ישתבש, אמר מרפי שכנראה ביסס את חוכמתו על ניסיון חיי.
טיוטת ההסכם הייתה אמורה להישלח בדואר וירטואלי, אבל זוג המוכרנים החליט בדיוק אז לנפוש קצרה מחוץ לגבולות הטריטוריאליים בשעה שאני הולכת על גחלים ויושבת על דרדרים. כל יום שעובר הוא סכנה לבריאות כי עד חתימת ההסכם אין כל בטחון לכך שהוא באמת יצא לפועל.
"לכל בעיה יש מחיר"
עבר שבוע מורט עצבים כשלבסוף נחת עלי הטלפון כמו עב"מ עוין, בשלל אורות מהבהבים וצלילים מכוכב אחר שמבשרים אך רע. בעל הבית שטח בפני בכאב אמיתי ונוקב בעיה – מישהו הציע לו כמה עשרות אלפים יותר, ולמרות חיבתו הרבה אלי הוא מתקשה משום מה לוותר על המצלצלים.
"השתגעת?" פתחתי בזעקה. "אני לא יכולה להוסיף אגורה!" ובמעבר חד עברתי לטון מתבכיין שתיאר איך נקשרתי למגרש בעבותות של אהבה ואיך כל ערב לפני השינה אני מדמיינת שם את ביתי הקט.
מעבר לקו לא נרשמה נסיגה. "לכל בעיה יש מחיר" אמר המיליארדר דונלד טראמפ ואני החלטתי לנסות למזער אותו. אז הגענו לעמק השווה. עמק השווה אמר שאני אוסיף למחיר ואז אקבל את המגרש. אמרתי שפוקר הוא לא המשחק שלי? אני מקסימום יכולה לשחק טאקי בהצלחה יחסית.
מי שיש לו ביצים וגם חלופות מוזמן באמת לטרוק את הטלפון בפרצוף המוכר. אני בטוחה שבסוף הוא עשוי גם לנצח, אבל אני לא עמדתי בלחץ. עד היום כששואלים אותי כמה שילמתי על המגרש אני מתקשה להוסיף את ההפרש. אין ספק שנשארה צלקת.
למה פישר לא מתייעץ איתי?
התכנסנו אני ואנוכי כדי להחליט על גובה המשכנתא. מסתבר שהבנק מסכים בדחילו ורחימו להעניק 70% מימון על המגרש ועוד 70% על הבנייה (מהמחיר הכולל של המגרש והנכס!), אבל אני שחרדת משכנתאות יורדת עלי לפעמים ללא סיבה נראית לעין, החלטתי לקחת 40% מימון על המגרש.
משכנתא היא פרק מאלף בחיים ולא אלאה אתכם בשלל המסמכים שאתם מתבקשים להמציא לכל מיני רשויות ופקידים. יש לי בלקאוואט רציני הנוגע לכל נושא חתימת החוזה, הרצת המשכנתא וההעברה בטאבו.
אבל לפעמים פישר מופיע אצלי בחלומות ביעותים ושואג באוזני מילים כמו: עוגן, מדד, עמלת היוון ופריים ואני מתעוררת עם צמרמורת וזיעה קרה ומגלה בהקלה שאכן החליט סטנלי להעלות את הריבית על דעת עצמו בלבד - מה שגורר אצלי אוטומטית עליה בסכום הקרן וההחזר החודשי. הוא לא יכול להרים טלפון ולהתייעץ קודם?
ניסיון - המילה שאנחנו נותנים לשגיאות שלנו
כיוון שמלבד חוויותיי האישיות אני מקווה להעניק לכם קצת מניסיוני (ניסיון היא המילה שאנחנו נותנים לשגיאות שלנו), אני שוב מפצירה במי שזקוק למימון הבנקים למשכנתאות או הבנקים המסחריים לא להיכנס בדלתותיהם לבדו חשוף לריביות ועמלות אימתניות.
לא כולנו בורכנו בעו"ש שמנמן או בחסכונות דשנים ורבים וטובים החליקו לפעמים מעבר לתקרות האשראי ופשעו כלפי הבנקים בפשעים נגד רווחיהם. שלחו אנשים מקצועיים וראויים להלחם עבורכם כי גם מחצית האחוז ריבית יכולה לעשות את ההבדל בין לחיות ובין לגסוס. זה עולה קצת בשביל לחסוך הרבה.
ואף על פי כן – נוע תנוע, טען גליליי והוא וודאי התכוון לתקציב הבניה שלי שהחל לנוע כמו כדור במפולת שלגים אנטארקטית. אבל כיוון שבשלב זה נכנסתי לנקודת אל-חזור מהבחינה הקונספטואלית התחלתי את הויאה דולורוזה של בניית הבית כשרשויות המדינה נישאות על גבי וחור הולך ונפער בארנקי.
המגרש, כאמור, הגיע עם תכניות. למוכרנים היו כנראה אמביציות לבנות בית גיל זהב שלם רק עבורם, שכלל שלל שכלולים על פני מטראז' גבוה. אני, בצניעות תקציבי החלטתי להוריד את מפלס הפאר והתואר למשהו קצת יותר ביתי ופונקציונלי. ניסיון שווא לחבור לאדריכלית שלהם גרם לי להבין שאלך לחפש לי אדריכל/ית חדש/ה.
להסתנן מעבר לקווי האויב
התכניות כבר ישבו בטח שנתיים וחצי על מדפי הוועדה המחוזית בזכות התנגדויות השכנים הנחושים, כשבשלב זה הן הצליחו להסתנן מעבר לקווי האויב ולקבל אישור.
כל מה שנדרש ממני עתה, חשבתי ביני לביני, הוא ללכת ולבקש היתר, לשנות קצת את האדריכלות, למצוא קבלן כלבבי והיידה לבנייה.
אולי האוויר העומד של סוף הקיץ גרם לי לאי שפיות זמנית או סתם נטע בי אמונה טהורה בזכות תכונותיה המופלאות של הבירוקרטיה ויצרו הטוב של האדם, אבל אוכל לומר שהיה בהחלט רגע אחד שחלף על פני, מבושם בריח סתיו עומד בפתח, שבו כל העניין נראה לי פשוט ואפשרי עד ריגוש.
ובהמשך: איך חולף לו הרגע הקסום ומותיר אותי עם מתבוססת במדמנת טופס הטיולים מטיל האימה של הועדה המחוזית
לפנייה לכתב/ת 
