תביעה: הכלב של השכנים נובח ולא נותן לי לישון
בני משפחה מאבן יהודה תבעו את שכנתם שמחזיקה ליד הכניסה לביתה שני כלבים, שלטענתם מרעישים לאורך כל שעות היממה באופן חריג. ומה קבעה השופטת?
הכלב הוא אולי חברו הטוב ביותר של האדם, אבל מה לגבי שכנו? בני משפחה המתגוררים באבן יהודה טענו כי שכנתם מחזיקה ליד הכניסה לביתה שני כלבים המקימים רעש עז בכל שעות היום והלילה, באופן שמהווה מטרד. בית המשפט דחה את התביעה לאחר שקבע כי לא הוכח שהנביחות יוצרות רעש בעוצמה העולה על המותר והסביר.
התובעים, המתגוררים באבן יהודה, טענו כי שכנתם מחזיקה את שני כלביה ליד הכניסה לביתה, במרחק של כחמישה מטרים בקו אווירי מחדר השינה שלהם, וכי הכלבים מקימים רעש עז בכל שעות היום והלילה, באופן שמהווה מטרד.
לטענתם, הכלבים נובחים במשך זמן רצוף, אך למרות שביקשו מהשכנה לשנות את מקומם ואף הציעו לה להתקין על חשבונם גדר בצד אחר של הבית - היא סירבה.
ביקשו צו מניעה
בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בנתניה, ביקשו התובעים צו מניעה קבוע שיאסור על השכנה להחזיק כלבים בכל מקום הסמוך לביתם, וכן דרשו פיצוי בגין המטרד שנגרם להם. התובעים הגישו חוות דעת מומחה אשר קבעה כי הרעש שהכלבים מקימים הוא בלתי סביר על פי הקבוע בתקנות.
השכנה טענה מצדה כי מדובר ביישוב כפרי שבו רבים מהתושבים מחזיקים כלבים, וכלביה הם כלבי מחמד בעלי אופי נוח, ונביחותיהם אינן חורגות מהרגיל.
לטענתה, בעת עריכת מדידת הרעש על ידי מומחה, היה אחד הכלבים בן שלושה חודשים והכלבה השנייה בת שלוש, ובשלוש השנים שחלפו מאז, גדלו הכלבים וכיום הם הרבה יותר רגועים.
השכנה הוסיפה וטענה, כי אינה מעבירה את הכלבים למקום אחר, שכן הדבר יחייב אותה בהתקנת גדר, ובכל מקרה, המקום אותו הציעו התובעים להעברת הכלבים אינו מקובל עליה כיוון שאין בו די צל ומקום לרוץ, והמשטח שם אינו טוב להם.
בא כוחה של השכנה טען כי אין לייחס משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם התובעים, שכן אין לו הכשרה מיוחדת למדידת רעש והוא לא וידא כי מקור הנביחות הוא בכלביה של השכנה בלבד.
אי אפשר להסתמך על המדידה
השופטת יעל קלוגמן דחתה את התביעה לאחר שקבעה כי גם אם נביחות הכלבים מפריעות לתובעים, הם לא הוכיחו כי מדובר בנביחות היוצרות רעש בעוצמה שעולה על המותר והסביר.
זאת, מאחר ולא ניתן להסתמך על חוות דעתו של המומחה מטעמם בעניין זה, שכן המומחה לא הראה כי ביצע את המדידה בהתאם לכללים הקבועים בתקנות ולא דאג לבודד את מדידת נביחותיהם של כלבי השכנה מנביחות של כלבים בחצרות שכנות.
בנוסף, נקבע כי התובעים לא הוכיחו תלונות של שכנים אחרים ואף לא הביאו לעדות את הדיירים המתגוררים בביתם בקומה התחתונה.
עם זאת, השופטת ציינה כי היא מאמינה לתובעים כי הם סובלים מהנביחות, ולכן למרות דחיית התביעה, חויבו התובעים לשלם לשכנה הוצאות משפט של 1,000 שקלים בלבד, עקב המחדל לגבי התייצבות המומחה מטעמם בבית המשפט.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
