"תצלם!" - "אל תצלם!". דיווח משדה קרב בקהיר

מצרים נמצאת על סף הפיכה כבר שבוע, אבל היום (יום ד') הכל התפוצץ בקהיר. אחרי כמה ימים בהם שככה האלימות והפגנות הענק הסתיימו ללא נפגעים, נאומו של הנשיא מובארק הביא לשינוי - ולסִפה של מלחמת אזרחים. הפגנות התמיכה בנשיא חוסני מובארק, שהחלו מהבוקר, נראות מאורגנות מלמעלה - ומה שנראה כמהפכה שתצליח עושה רושם שהפך למלכודת. שלטון נחוש, ערמומי וברוטלי עשוי להצליח לחסל בעזרת המונים שהביא לכיכר את המחאה העממית.

מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים והתמונות - בעמוד מיוחד

• צבא מצרים למפגינים: קולכם נשמע, שובו לשגרה
• בעקבות מובארק: נשיא תימן לא יאריך את כהונתו
• כיכר המדינה. תחריר הפכה למרכז המחאה בקהיר
• עדכונים שוטפים בפייסבוק של ynet
  

פחות מחצי יממה אחרי הודעתו של האיש ששלט ב-30 השנה האחרונות במצרים כי לא יתמודד בבחירות הקרובות, החלו ב-1 בצהריים לזרום לכיכר א-תחריר עשרות אלפים מתומכיו. תומכי מובארק התקדמו בשירה, כשהם נושאים שלטים ודוחפים בעוצמה ובכוח את אלו שדורשים להדיח את הנשיא כבר עכשיו.

האופוזיציונרים של א-תחריר, ששלטו בכיכר המרכזית בקהיר בתשעת הימים האחרונים, נתפסו לא מוכנים, ותוך כמה דקות הגיעו תומכי מובארק לאמצע הכיכר. רק אז התאוששו אנשי האופוזיציה ודחפו אותם בחזרה למרכזה.

שני המחנות עמדו אחד מול השני כשלפתע התחילו לעוף אבנים, מכיוון מחנה תומכיו של מובארק. לרגע אחד השתררה פאניקה ואנשים החלו לברוח. אנשי האופוזיציה נסוגו למרכז הכיכר - אך אחרי זמן קצר החלו להשיב מלחמה שערה. הם עקרו מרצפות, אספו אבנים מכל הבא ליד - וראו את החיילים מסתגרים בטנקים ומשאירים את הכיכר למחנות הניצים. "אל תצלם!" צעק מפגין אחד. "צלם, צלם!", צעק מפגין אחר. מלחמת אזרחים התחילה בא-תחריר.

מובארק הוא החיים שלהם

ברגע מסוים נפסקו יידויי האבנים ונדמה היה שהמצרים מצליחים להתגבר על המהומה, אבל אז התחדשו המטחים, כשהאופוזיציונרים הודפים את תומכי הנשיא צפונה מהכיכר. ההפגנות, המהומות והאבנים נמשכו שעות ארוכות, ופתאום הופיעו גמלים וסוסים מהצד של תומכי מובארק, דוהרים בכל הכוח לכיוון המפגינים של הצד השני. הם נעצרו בטנקים שלא נתנו להם להתקדם.

המפגינים על הטנקים, החיילים לא מתערבים (צילום: צור שיזף)

נאום מובארק היה הרגע בו החליט השלטון להגיב ולהגן על עצמו. יש לו תוכנית,

והיא לא טיפשית בכלל. האם המפגינים בעד מובארק אורגנו על ידי המשטר? כנראה. אבל זה לא יכול להסביר את גלי האהבה של המפגינים לנשיא. אנשים נישקו את תמונת מובארק וניגשו אלי מיוזמתם כדי להגיד שהם אוהבים אותו ושהוא "החיים שלהם". ולא רק מבוגרים היו שם, אלא גם צעירים ונשים. נכון, לא היו אינטלקטואלים בקהל התומכים, אבל בהחלט היו אנשים מהמעמד הבינוני.

האופוזיציה מוקפת בכיכר

עכשיו האופוזיציה מוקפת בכיכר, נלחמת על חייה ואנשיה נפצעים, האחד אחר

השני. מסוק הצבא חג מעליה, המשטרה מחכה ברחובות הסמוכים עם רכביה, חמושה ברובי קלצ'ניקוב, רובי ציד ורימוני גז - ותומכי מובארק סוגרים על האופוזיציונרים.

ברגע מסוים תפס אותי מישהו ואמר: "זה בגללכם, בגלל הצלמים והעיתונות. אתה מרגל". בפעם האחרונה שאמרו לי את זה ניסו לעשות לי לינץ' בפלוג'ה שבעיראק. לא עניתי וחמקתי מתחת לגשר שמפריד בין הקורניש לכיכר תחריר, נסוג אל המחסה הבטוח - מלון הילטון. קהיר כבר אינה מקום בטוח. היא מקום סוער, ייצרי, שונא (וגם אוהב) - כל המרכיבים שמהם בנויה מלחמת אזרחים.