ציפור בסכנה: סיבכי שחור הכיפה נקטל בהמוניו

כדי לשמור על הטבע ליד הבית שלנו, צריך לעקוב אחר ציפורי הבר המתגוררות ליד ביתנו.בואו לקחת חלק בפרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות הבתים 

הציפור האחרונה שלנו היא הסיבכי שחור כיפה - שנקרא כך משום צבע כיפתו השחורה של הזכר. צבע גופו אפור-חום, מתחת לעיניו יש חצי סהר לבן, הגחון אפרפר- בהיר וחלקי גופו העליונים אפרפרים-זיתניים. לנקבה יש כיפה חומה-חלודית וגחונה בגוון בז'. כשהסבכי מתרגש נוצות כיפתו סומרות ומזדקרות.

‏ (צילום: דובי קלעי)

1

2

3

4

5

6

7

זנב הסבכי שחור כיפה קצר למדי, קצהו רבוע וצבעו שחרחר. מקורו חום כהה, עדין וקצר למדי. הכנפיים ארוכות למדי והקצה שלהן מחודד - מה שמעיד שעל אף קוטנה - מדובר בציפור הנודדת למרחקים ארוכים. אורך גופם 14.5-13 ס"מ ומשקלו 22-15 גרם, אך נמצאו הבדלים בולטים במשקל בין נדידת הסתיו לאביב- בסתיו, הציפור עמוסת שומן לפני הנדידה מעל המדבר ומשקלה כ-20 גרם. באביב, כשהיא מגיעה אלינו לאחר שחצתה את המדבר, משקלה רק כ-16 גרם.

מדובר בציפור טריטוריאלית, המצויה בחורשים, בגינות וביערות. בקינון היא חיה בזוגות מונוגמיים, אך בתקופת החורף היא מצויה לרוב לבדה, אף כי לעיתים עשויה להתלהק בלהקות של כתריסר פרטים ויותר. בנדידה היא נמצאת לבדה או בלהקות קטנות ודלילות.

מקנן נדיר ביותר במורדות החרמון ובגליל המערבי. הקינון מתחיל באפריל. הקן גביע קטן ומסודר הנבנה על ידי הנקבה מבוץ ועשבים בתוך שיחים. מוטלות 4-6 ביצים. הביצים בצבע בהיר עם נקוד כהה. שני ההורים שותפים בדגירה ובהאכלת הגוזלים. משך הדגירה 12 יום. משך האכלת הגוזלים 10-14 יום. יש לרוב 2 מחזורי דגירה בשנה.

עוד התגלה שהנקבות מקדימות במקצת את הזכרים בנדידת הסתיו, ואילו בנדידת האביב - הזכרים מקדימים דרך קבע את הנקבות בימים אחדים. בישראל, הסבכי הוא מקנן נדיר ביותר ורק במורדות החרמון ובגליל המערבי. הקן נבנה בעשבים נמוכים ומוטלות בו 3-6 ביצים.

בעת הנדידה מדובר ציפור פעילה ומתבלטת, בניגוד לנוהג החששני של מיני הסיבכי האחרים המסתתרים בסבך. תוך כדי תנועתה היא מרבה להשמיע מדי שניות אחדותקריאת צקצוק קצר וחד עם הברה אחת. בעונת הקינון לסבכי שחור כיפה הזכר שירה מגוונת ומסולסלת המזכירה מעט את שירת השחרור או אדום החזה.

שירת סבכי שחור כיפה

תפוצתו של הסיבכי שחור הכיפה המשתרעת על פני מרבית שטחה של אירופה - למעט סקנדינביה וצפון רוסיה, ומתמשכת לעבר מערב סיביר. הוא דוגר גם בצפון אפריקה, במערב אירופה ובדרומה, כמו גם בצפון אפריקה, שם הוא ציפור יציבה. שאר האוכלוסיות נודדות בסתיו וחלקן שוהות במהלך החורף בדרום אירופה ובמזרח התיכון, אך בעיקר באזורים שונים באפריקה, מצפון לקו המשווה.

כ-340 מיליון בני מין זה נודדים מאירופה לאפריקה הטרופית בלילות הסתיו - בין אוגוסט לסוף אוקטובר. רובם חוזרים בחזרה באביב, בין מרץ לסוף מאי. הסבכי שחור הכיפה הוא אחד המינים הניצודים בהמוניהם יחד עם מיליוני ציפורי שיר אחרות בעת נדידת הסתיו מעל קפריסין ונקטלים לשם מאכל. הציד בקפריסין קוטל מאות אלפים ואולי אף יותר ויחד עם זאת, המספרים שלהם עדיין גבוהים והם לא מצויים בסכנת הכחדה. לכתבה הנוגעת בתופעת ציד ציפורי השיר למאכל.

מין זה מאוד שכיח בארץ בעונות הנדידה, וזו אחת הציפורים הנלכדות ביותר ברשתות ערפל למטרות טיבוע וחקר הנדידה. בין היתר התגלה שהם מגיעים אלינו בסתיו מצ'כוסלובקיה, אנגליה, רוסיה, בולגריה והונגריה ואילו סבכיים שמצויים בארץ בחורף נמצאו באביב בדנמרק, שוודיה, נורווגיה, פינלד וליטה.

סבכי שחור כיפה אוכלים תפוח

הסבכי ש"כ מוצא את מזונו בעצים ושיחים. במעונות הקינון הוא ניזון מחרקים ואף מאכיל בהם את גוזליו. בנדידה ובחורף הוא מרבה לאכול פרות שונים של שיחי החורש ומטפסיו כגון אלת המסטיק, אספרג החורש, אשחר ארצישראלי ובר זית. בנדידת הסתיו הוא גם מרבה לאכול תאנים ואילו באביב - תות עץ ודובדבנים. ייתכן אף ויש קשר של התפתחות מקבילה בין מועד פריחת וחניטת הפירות של האשחר הארץ ישראלי ונדידת הסבכי שחור הכיפה וסבכיים אחרים.

סבכי אוכל פירות בר

שמו המדעי של הסבכי שחור כיפה - Sylvia atricapilla - הוא על שם כיפתו השחורה (atri - שחור בלטינית, capillus - כיפה, ראש) ופירוש שם הסוג Sylvia הוא "של היער", לתיאור מקום חיותו. באנגלית הוא נקרא Blackcap, גם על שום כיפתו השחורה. בערבית הוא נקרא אבו קלנסווה.

הצצות נוספות לציפורים שחיות לנו ליד הבית:

הכתבה נכתבה בסיוע המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית . רוצים לשמור על ציפורי הבר שבסביבתנו ולבדוק האם העורבים התרבו באזור מגוריכם? פרויקט ספירת הציפורים יחל ב-16 בינואר וימשך עד ה-8 בפברואר 2014. ליפשיץ ולהב מזמינים אתכם במהלך תקופה זו לצפות בציפורים בסביבתכם - בגינה, בחצר, בכיכר וברחוב, לזהות את המינים ולספור אותן. למידע נוסף הקליקו כאן .