רבנים דו-פרצופיים
אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו: להתפלל על מדינת ישראל שהיא "ראשית צמיחת גאולתנו", ובאותה נשימה לתמוך ברב דב ליאור, הפוגע במלכות ישראל. מכתב פתוח ל-70 רבנים
מי שתומך במעשי נקם בחפים מפשע, בניגוד לתקנות הממלכה - מבקש לפגוע בריבונותה של מדינת ישראל, ולהחזיר את עם ישראל לגלות. מעבר לעיסוק בהתרת דמם של גויים חפים מפשע, מסית הספר "תורת המלך" למרד במלכות ישראל, ומבטל בהינף קולמוס את הליך קבלת ההחלטות הדמוקרטי של האומה הישראלית.
פשר הקשר
וכך נכתב בעמוד רכ"ז של הספר: "לא צריך החלטה של אומה כדי להתיר את דם המלכות הרשעה,
וגם יחידים מתוך המלכות הנפגעת יכולים לפגוע בהם. שהרי שמעון ולוי אינם מלכות, אלא יחידים מתוך בית יעקב (ויעקב מתנגד למעשה), ולמרות זאת, דמם של אנשי שכם הותר להם בגלל המעשה שלהם כלפי דינה. כלומר: דמם של אנשי שכם הותר כיוון שאומה פגעה כאן באומה, ולא ההחלטה הרשמית של האומה הנפגעת מתיר את דמה של האומה הפוגעת".
בפרק העוסק בנקמה, כותבים מחברי תורת המלך: "הנקמה היא חום של צדק, לעומת החום של תאוות הרשעה. כשם שיש התלהבות של רשעות - כך צריכה להיות התלהבות של צדקות להילחם ברשעות. כיון שהרשעים פועלים 'בלי חשבון' - גם אנחנו פועלים 'בלי חשבון' כדי לקיים איזון נכון ומידה כנגד מידה... ועיין בזה ביתר אריכות בפרק השלישי בחוברת "ברוך הגבר..." (עמוד רי"ז).
לא צריך להיות היסטוריון בכדי להבין את הקשר שבין הספר "תורת המלך", ברוך גולדשטיין ולפחות שניים מנותני ההסכמות שפיארו וקילסו את הרוצח ממערת המכפלה.
אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו: להתפלל על מדינת ישראל שהיא "ראשית צמיחת גאולתנו", לגנות את הספר "תורת המלך - דיני נפשות בין ישראל לעמים" (באותיות של טל ומטר), ובאותה נשימה, לתמוך ברב דב ליאור המבקש, באמצעות הספר, לפגוע במלכות ישראל.
אי אפשר ללמד שמדינת ישראל היא עניין שמימי ואלוקי; שהטנקים של צה"ל הם תשמישי מצווה, ואילו המשנה ליועץ המשפטי של ממשלת ישראל הוא "פקידון", על משקל "יהודון".
בשם חופש הביטוי
הרבנים שקראו את "תורת המלך" הביעו זעזוע עמוק. הרב זלמן נחמיה גולדברג הודיע שיש בו דברים
שאינם נכונים מכוח הדין, וגם אין להם מקום בשכל האנושי. הרב יעקב מדן אמר לתלמידיו ש"יש לשרוף את הספר תורת המלך... נערי גבעות עוד יישבו בגללו בבית סוהר לכל ימי חייהם, בעוד הרב המחבר ידרוש תורה ברבים וישיר זמירות בליל שבת".
צריך להודות ביושר שהספר "תורת המלך", העוסק בדיני נפשות - קיבל הסכמה של הרב דב ליאור. כיצד רבנים יכולים לתמוך במי שנותן הסכמה לדברים שאין להם מקום בשכל האנושי, ואינם נכונים מכוח הדין? כיצד ניתן לתמוך במי שנתן הסכמה לספר שחותר תחת יסוד כיסא ד' בעולם?
לו היה אימאם מצפון הארץ משבח מחבל מתאבד שרצח 25 יהודים ופצע 126, ואחר כך נותן הסכמה לספר שמתיר הרג יהודים חפים מפשע, ובעיקר ילדים - האם גם אז היינו מגנים בלהט על חופש הדיבור?
- הכותב הוא מנכ"ל תנועת י"ב בחשוון
לפנייה לכתב/ת 
