נפגעת תקיפה מינית: "המכתב החזיר את הסיוט"

"כשקראתי את מכתב התמיכה של הרבנים, רעדתי בכל גופי. שוב חוזר הסיוט", מספרת נאווה (שם בדוי), אישתו של רב, שעברה פגיעה מינית לפני כמה שנים. איגרת התמיכה בקצב, שנחשפה אתמול (יום ד') ב-ynet, טלטלה את עולמה.

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
  

היא בת למשפחה חרד"לית, ואביה שימש כרב במוסד מכובד בירושלים. לפני כמה שנים הגישה תלונה נגד רב ביישוב סמוך למקום מגוריה, בטענה שפגע בה מינית. עניינה נדון בבית הדין הרבני שפסק לטובת הגבר, אך לפני כמה חודשים הדיון בעניינה נפתח מחדש בעקבות בקשתה.  

"רבנים מסוימים מתעלמים מפגיעה בנשים. מפגיעה בכבודן, בגופן, בצניעותן ובנפשן", היא אומרת. "אני ספגתי יחס משפיל מצד

גורמים בכירים בחברה הדתית, שראו רק את הצד הפוגע ולא הקדישו רגע אחד של מחשבה לצד הנפגע. לא חיכו יום אחד כדי לברר אם יש יסוד לתלונה, כל כך מיהרו להסית, להתסיס, לחדור לחיים הפרטיים ולפרסם 'איבחונים פסיכיאטריים', כביכול, שבהם שפכו את דמי. ריבונו של עולם, כמה דמעות נשפכו מאז. כמה לילות חלפו בלי יכולת להירדם, עד שבאה שינה טרופה".

לדבריה, אחרי פרשת הרב אלון, סברה שהציבור הדתי הפנים כי ייתכן שרב ייכשל - אבל מכתב הרבנים החדש הבהיר שאין שינוי. "הסיוט התעורר שוב, והכאב חזר במלוא עוצמתו. לי לא חשוב כרגע הניתוח של פסק הדין של הנשיא לשעבר, די לי בכך שהוא אישר שהתייחס לנשים בצורה שהיא משפילה ומקוממת. ושאלה לי אל הרבנים: האם על-פי אמות מידה של ההלכה היהודית מותר להתייחס לנשים בצורה כזאת?

"הם כתבו אליו כמעט כמו אל גדול הדור. כואב לי, כי זו תגובה אוטומטית בלי לב, בלי רחמים. אף אחד מהם לא באמת חשב על הצד שנפגע, הם לא מבינים איזו אווירה חברתית הם יוצרים ואיזה נזק מכתב כזה גורם. נוצר פה דפוס התנהגות לפיו רבנים לא צריכים לנמק את עצמם, הם לא מוכנים להתייצב ולהסביר. הם מטילים פצצה ולא לוקחים אחריות. בכך הם מנתקים את עצמם מהציבור".

"נאמנים לבעל השררה"

נאווה טוענת כי מכתב כאיגרת התמיכה עלול לגרום לנפגעות הבאות לא לספר על מה שקרה, כי זה מייצר אלימות ואווירה עכורה. "יש אנשים שעבורם, אם הרב אומר שזה הסיפור - אז סוף פסוק מבחינתם, הם לא ינסו לברר", היא אומרת. "יחס כזה יוצר אובדן אמון בממסד הרבני, והוא תוצאה של ניוון מוסרי. זה מעיד על הידרדרות של מערכת שלמה.

העובדה שעל המכתב חתומים אנשים בעלי תפקיד ציבורי, ושיש בידיהם חותמת הלכתית, לא מאפשרת להתייחס אליהם רק אל אנשים פרטיים. "כותבי המכתב אינם מייצגים את היהדות הדתית", מבהירה נאווה. "הם נגועים בבעיה חמורה שאינם מצליחים להיחלץ ממנה. יש להם נטייה להיות נאמנים לתוקף בעל השררה והמעמד, ללא בירור אמיתי של העובדות. וגם כאשר העובדות ברורות, חותכות וחד-משמעיות - נטייתם אינה משתנה.

"כאשר שותקים ועוברים לסדר היום על תופעות חולניות כאלה, הציבור מתרגל להשלים עם העוול. קיים פער גדול בין המוּדעות שקיימת היום בקרב הציבור הכללי ואנשי מקצוע, לגבי נפגעות תקיפה מינית - ובין המוּדעות של רבנים. מהבחינה הזו, הם נמצאים הרבה שנים אחורה, וזה מאוד עצוב. קשה להבין את זה, כי הם גם אנשי משפחה".

"הרבנים מתבלבלים"

רב מקבל את הסמכתו בזכות ידיעותיו בתחום ההלכה, אולם בפועל הוא מתבקש לעתים קרובות להתייחס גם לצדדים הריגשיים בחיים. נשים דתיות שנפגעות בוחרות לא פעם לפנות לרב, עוד לפני שהן פונות לאיש מקצוע.

"היחסים עם הרבנים במקרים של תקיפה מינית, עלולים לעיתים להיות מורכבים", אומרת שרי מאיר, מנהלת מקלט של עמותת "בת מלך" המסייעת לנשים דתיות מוכות ונפגעות תקיפה מינית. "ישנם כמובן רבנים שתומכים באישה - וחלק מהם חתמו על המכתב, אבל לעתים נדמה לנו שרבנים מתבלבלים בין התוקף לקורבן. הם לא עושים חיבור נכון. יכול להיות שזה בגלל שהערך של שלום בית כל כך חשוב בעיניהם, אז קשה להם לזהות את המצבים שבהם עומד מולם קורבן אומלל, ושלום בית לא יכול להוות פתרון. 

"לא פעם אני נתקלת ברבנים שנוקטים בעמדה של 'לא תעשה'. רבנים שלא עושים מספיק בשביל להגן על נשים שנפגעו. הם לא

דואגים שבעל פוגע ינודה וישלם את המחיר על מה שעשה. לדעתי, אי-אפשר לשבת על הגדר במקרים של אלימות ופגיעה מינית. תפקידם של הרבנים הוא להניף את דגל המאבק במקרים כאלה. במיוחד בגלל שנשים שמגיעות למקלט, עושות מהלך שלא מקובל בחברה הדתית שמעדיפה להשתיק את העניין. אישור של רב לצעד כזה מאוד חשוב להן".

לדברי מאיר, מכתב תמיכה כמו זה שפורסם עלול לדרדר את תהליך ההתאוששות שעוברות הנפגעות. "הייתי רוצה להגיד לכל מי שחתם על המכתב - 'חכמים, היזהרו בדבריכם'".