רוצים יציבות? החליפו את דור ה-y בעובדים חרדים

כשעובדי דור ה-y מחליפים עבודות כמו גרביים - יש שמממליצים לחפש עובדים במקומות אחרים. בניסיון לעודד תעסוקה במגזר החרדי, הוזמנו השבוע סמנכ"לי ומנהלי משאבי אנוש מחברות גדולות במשק לסיור התוודעות עם חברות שכבר גייסו עובדים מהמגזר, ארגונים שמתמחים בתעסוקת חרדים ועם נציגי משרד התמ"ת. הסיור נועד על מנת להבין את הסיבות לאי נכונות להעסיק חרדים ולפער בין הנכונות המוצהרת להשמת חרדים, לבין השמתם בפועל.

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
• "לעובדי דור ה-y יש קוצים בישבן"
• חרדים על פיגומים? אטיאס: "השכר יפתה אותם"
  

"צריך להבין שכבר היום 50% מתלמידי כיתות א' שייכים למגזרים עם ייצוג חסר בשוק העבודה", אמר מומו מהדב יו"ר ארגון מעלה, אשר יזם את הסיור, ושהבהיר שהעסקת חרדים אינה אפשרות אלא כורח מציאות, אם רוצים לשמור על כלכלת ישראל כיצרנית וצומחת. לדבריו, זהו גם צורך עסקי של החברות במשק.  הנוכחים הבינו היטב את כוונתו ב"צורך עסקי".

"חברות רבות מכרו את עצמן בתור תוססות, דינמיות, עם אווירה צעירה – ונפלו בתוך הבור שהן כרו. העובדים שהם מגייסים הם בני דור ה-y, צעירים, לא יציבים ועם עיניים גדולות. הם לא נשארים", אמר אחד מהנוכחים. מנכ"ל Manpower ישראל, אורנה סגל, הסבירה למנהלים מדוע כדאי לחברות לפנות לחרדים כמאגר עובדים פוטנציאליים נאמן ויציב. "החרדים לא יעזבו את מקום המגורים שלהם כל עוד יש להם פרנסה באזור. עד כדי כך גדולה מחוייבותם למקום העבודה. תראו לי 5 אנשים כאלו (נאמנים - ג"ק) לארגון, כל ארגון".

ואכן, התמריץ העיקרי, שאותו ניסו להעביר בסיור, הוא הכדאיות הכלכלית בהעסקת חרדים - עקב המחסור בעובדים ומאפייני המגזר. למחפשי עבודה רבים זה יישמע מוזר, אך לדברי חברות כוח האדם ומנהלי משאבי האנוש יש מחסור חמור בעובדים מתאימים.

כוונתם היא למשרות מקצועיות בשכר נמוך יחסית, בתחום מכירות, שירות לקוחות ואף בתחומים טכנולוגיים – בהם החברה משקיעה בהכשרת העובדים, כששיעור גבוה מאוד מהם עוזב לאחר זמן קצר ולאחר שצבר ניסיון תעסוקתי בסיסי שיסייע לו להגיע לעמדה בכירה יותר או למשרה אחרת.

"חופשות לידות ארוכות? אין בעיה כזו"

סמנכ"ל משאבי האנוש בפלאפון דני צור הסביר ש"התחלופה השנתית במוקדי השירות בחברות השונות היא בין 40% ל-60% בשנה. העובדים רוצים בונוסים, מימון לימודים, צ'ופרים, אוכל טוב יותר בחדר אוכל – ואם לא נותנים להם הם הולכים". הפיתרון, לדברי צור ורבים מנציגי הארגונים והעמותות לגיוון בתעסוקה, הוא פנייה לאוכלוסיות מודרות.

"גילינו שבאוכלוסייה החרדית, כמו גם אצל בעלי מוגבלויות, ומגזרים אחרים – שיעור הנשירה השנתי הוא בין 5% ל-10% בלבד. אני חוסך עלויות ישירות עצומות של מיון והכשרה של 25-30 אלף שקלים לעובד (בשל הצורך המתמיד בגיוס עובדים במקום אלו שנשרו - ג"ק). גם אם צריך להתקין עוד מטבח, או להשקיע עוד כמה ימים בהכשרה, זה חיסכון עצום. ההחזר על ההשקעה גבוה פי כמה".

ומה על בעיית הלידות הרבות, ההיעדרות בחגים, ואף הצורך במענה במוקד בכל הנוגע לתכנים למבוגרים בסלולר? לדבריו, את השיחות הקשורות לתכנים למבוגרים מפנים למוקד אחר; אין היעדרות בחול המועד, כשבחגים גם כך האוכלוסייה הכללית לא עובדת; והלידות? "אצל חילונים חוזרים אחרי חצי שנה, החרדיות מבקשות כבר אחרי חודשיים לשוב לעבודה, אז אני לא רואה הבדל בהיעדרות", אומר צור.

"חבר מביא חבר" - גם אצל החרדיות

בחלק מהחברות שהשתתפו בסיור ישנם עובדים חרדים, ובעיקר עובדות חרדיות."יש לנו אגף נפרד לעובדות חרדיות ולעובדים ועובדות חילוניים – החלל הוא אותו חלל ובין שני האגפים מפריד וילון הפרוש לרוחב החדר - בעיקר כשמגיע הרב לביקורת", סיפר אחד המנהלים.

מנהל מחלקת מערכות מידע בביטוח ישיר, עמית גבע, סיפר שבמחלקה שלו הוא החל בגיוס 5 עובדות חרדיות שהוקצה להן אזור נפרד; עם הזמן הן הביאו בשיטת 'חבר מביא חבר' עובדות נוספות ומספרן גדל ל-14, בשלב הזה כבר לא היה צורך בהפרדה בינן לבין שאר העובדים.

"כבר לא היה מקום, ולנשים לא הייתה בעיה עם חוסר ההפרדה, למעט אחת מתוך ה-14 שעזבה על רקע סיבות דתיות. מדובר בשמנה וסלתה של בני ברק, חרדיות של ממש, והגענו למצב שלא מסתכלים עליהן כאל האגף החרדי – אלא כעובדות ככל העובדות. ניתן לנהל איתן שיחות אישיות מקצועיות ביחידות ולהיות באגף מעורב. אך עדיין סידרנו שהן ישבו מול נשים", מסביר עמית.

עיקר הבעיה - אי תעסוקת גברים חרדים

על אף ששיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות דומה לשיעור תעסוקת הנשים במשק – בהן התרכזו רוב דוגמאות לשילוב ושאלות אופן הביצוע. זאת בעוד שיעור אי התעסוקה של הגברים החרדים הוא הנמוך בכ-25% משיעור התעסוקה הכללי ומגביר את החשש לפגיעה באיתנות הכלכלית במשק עם הגידול באוכלוסייה החרדית. ניכר היה שיש הצלחה או נכונות רבה יותר בקרב הן המגזר החרדי והן העסקי, לשילובן של נשים חרדיות באגפים ייעודיים מאשר גברים חרדיים. אבל גם בתחום הגברים יש התקדמות.

במהלך הסיור נפגשו המנהלים עם 3 גברים חרדיים אשר עזבו את הכולל ובחרו להשתלב בשוק העבודה – בסיוע מפת"ח עמותה במימון ממשלתי ושל הג'וינט המכשירה, מעניקה מלגות לימודים אקדמיים או תעודה, ומלווה חרדים וחרדיות בשוק התעסוקה. הם, בניגוד לרוב הנשים החרדיות, עבדו במקום עבודה משותף לחילונים ולחרדים.

ישראל (29) ושמעון (25), שניהם נשואים עם ילדים, בחרו לעזוב את הכולל משיקולים כלכליים ומחוסר עניין. "כשהתחתנתי ישר יצאתי לעבוד. לא ראיתי את עצמי בכולל. לא היה לי כלום ביד. החלטתי שאני מתגייס לצבא כדי לפתוח דלת לשוק התעסוקה. ואז שמעתי על תוכנית שח"ר (שמטרתה גיוס חרדים לצבא במקצועות טכנולוגיים - ג"ק) בתחום בדיקות התוכנה. השתחררתי אחרי שנתיים והיום אני עובד בדואר ישראל במקצוע שלי", סיפר שמעון.

"ובבנק אני לא יושב מול פקידה?!"

ישראל לעומתו התעכב על התקופה לפני שהצטרף לתוכנית. "עד לשח"ר עבדתי בעבודות מזדמנות בשכר מינימום או פחות, בזכות התוכנית אני עובד בתחום ומרוויח את לחמי". שניהם מספרים על כך שלאחר כמה שבועות התאקלמותם הייתה מושלמת, גם מבחינה חברתית. יש הבדלים?  "כשיוצאים לאכול מהעבודה – אז בוחרים מקום כשר", אמר ישראל.

לעומת שמעון וישראל, הנראים כחרדים "לייט", ולמרות הכיפה השחורה סגנון לבושם הוא אלגנטי יותר, יעקב (48) הוא חרדי, חסיד, לובש שטריימל - ועובד כיום בארכיון מוזיאון השואה. גם הוא מספר על קליטה מוצלחת בסביבת עבודה מעורבת, גם בהקשר החברתי.

"בהתחלה יש קשיים משני הצדדים, כי אנו באים מאוכלוסיות שלא נפגשות ביום יום. אחרי כמה ימים רואים שכולנו בני אדם. יש חברויות, יוצאים לאכול ביחד, אבל במסעדות כשרות. חוגגים ימי הולדת ואירועי חברה". ומה לגבי זה שהעבודה עם נשים? "כשאני ניגש לקחת משכנתא בבנק אני יושב עם פקידה", אומר יעקב, "אז מה ההבדל אם אני יושב איתה או עם המנהלת שלי? לא פעם אני גם לוקח עם עובדות טרמפ למוזיאון. אין בעיה עם זה".

"לא צריך שהם יתערבבו"

לשאלה כיצד אישרו רבני פלג אדוק זה את העבודה בסביבה מעורבת הוא מסביר ש"יש משמעות לגיל, מעבר לגיל מסוים הם לא צופים שיצוצו בעיות (בעיות זהות –ג"ק), הוא מחייך". למשמע דבריו של יעקב, פנה אלי נציג חרדי של מפת"ח והבהיר שלא מעודדים אינטראקציה חברית בין העובדים. "אנו עושים הפרדה בין עבודה לחברויות – לא צריך שהם יתערבבו", אמר.

אך האם באמת קל לשלב חרדים במקומות מעורבים? "קרה לנו כבר מספר פעמים שגייסנו והכשרנו חרדי שאמר שלא תהיה לו בעיה לעבוד בסניף מעורב, ולאחר ההכשרה שינה את דעתו ועמד על כך שנצוות אותו לסניף באזור חרדי. ככה זה, כשרוצים עבודה מוכנים לומר הכל – אחר כך הם יודעים שהשקענו בהם עלות ולא נוותר עליהם כל כך מהר", אמר ל-ynet מנהל בכיר ברשת קמעונאית גדולה.

לעומתו, מנהלים בחברות המפעילות מוקדים נפרדים חרדיים מספרים שהיו מספר מקרים בהם קודמו עובדות חרדיות לתפקידי ניהול במטה – לאחר שנשאלו אם יהיו מעוניינות בתפקיד למרות שמדובר בסביבה מעורבת. "הן עושות חייל בתפקידן גם כעת", אמרו.

בין החברות ששלחו מנהלים לסיור היו BDO, HP, אינטל, אל על, אלביט, אסם, ORS, השמירה G4S, פישמן, טבע, מי עדן, סלקום, ריבוע כחול, שופרסל. זאת, בנוסף לחברות אשר מעסיקות את בני ובנות המגזר החרדי במרכזים ייעודיים כ-AIG, מנפאואר, בזק, מירס ופלאפון ועוד. כל החברות כלולות במדד מעלה לאחריות תאגידית.