רבנים, תקעתם לי סכין בגב
"אתם בצד של הרעים, בצד של האחד שהרג אותי, ורבות כמותי. עליכם לבקש מאיתנו סליחה". פנייה אישית לרבנים שתמכו בקצב, מאישה שהותקפה בצעירותה
איש לא צריך לרחם עליי. היום אני חיה, נושמת, עובדת, פועלת ויוצרת. אני אם לילדים ובניתי את חיי מחדש. אולם לא כך היה תמיד.
כן, אני אחת מאלו שחייהן נחלקים ל"לפני" ו"אחרי". אחת מאלפי נשים שפניהן הגלויות שעל הבמה מחביאות מרבים את האמת המרה. עוד אחת מאותן שקוברות את עצמן תחת שם בדוי, יחד עם עומס הבושה וההשפלה. אני אישה דתית ונפגעת תקיפה מינית. זה חלק מן הזהות שלי, מהאישיות שלי וממי שאני היום. ובתור שכזו, כנראה קניתי לי את
הזכות המוסרית לכתוב כאן בראש מורם וגלוי ולומר – הרבנים שכתבו וחתמו על מכתב התמיכה בנשיא לשעבר קצב, אינם הרבנים שלי עוד.
הרמב"ן בפירושו לפסוק "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" מסביר את עניינה של המצווה: אם אדם חטא כיוון שלא הערנו לו - אנחנו אשמים בכך שחטא. הדבר האחרון שאני מוכנה לו כאן ועכשיו הוא להיות שותפה באשמתם של רבנים גדולי דור, שתמכו באופן פומבי באדם שבית דין יהודי קבע כי אנס, אז החלטתי לעמוד בחזית.
רבנים, שגיתם. פגעתם בי ובמאות נשים כמותי עד מאוד, ועד כמה שהבנתי בתורה מגעת, אני סבורה שעליכם לבקש מאיתנו סליחה ומחילה. סליחה על הסכין החד שתקעתם בגבי, על שבין שני צדדים, ולאחר שהדבר נבדק בערכאות רבות ובמלוא הזהירות, בחרתם באופן בוטה ומתריס להאמין לצד אחד. סליחה על שבמכתבכם בחרתם להשפיל ולבזות כל אישה שבעבר, בהווה ובעתיד באה לפניכם לזעוק את זעקת הקורבן ולבקש את הגנתכם. טלו קורה מבין עיניכם.
בצד של הרעים
נפגעתי כשהייתי צעירה מאוד. מעל לפני הקרקע הצלחתי במשך שנים לסחוב את עצמי. ללמוד, לסיים בגרות ולשרת את המדינה. מתחת לפני
הקרקע דיממתי בגסיסה ממושכת תקופה ארוכה מאוד.
כעבור שנים רבות, ולאחר מסע ריפוי ארוך ומורכב, הצלחתי ברוך-השם להיוולד מחדש. בינקותי הייתי אדם אחד, וכיום אני אדם אחר. הילדה שנולדה להוריי נפגעה אנושות על-ידי בן עוולה, שעד היום לא בא על עונשו. בל נטעה, האישה שאני היום היא אדם עמוק יותר משיכולתי להיות ללא עברי, חזק יותר וחכם הרבה יותר. אין חכם כבעל ניסיון. הרווחתי. אבל בן העוולה שלי לא התכוון לכך. הוא התכוון ליהנות, לנצל, להשפיל, ובסוף לזרוק וללכת.
וזה, כך קבע בית המשפט במדינת ישראל, גם מה שעשה הנשיא לשעבר משה קצב. ועד שלא יזוכה בערכאה אחרת, הוא בחזקת אשם
לגמרי. ואתם רבנים ובעלי השפעה אחרים – הצטרפתם אליו.
אתם בצד של הרעים, בצד של האחד שהרג אותי ורבות כמותי לאט-לאט, בצד של החזקים בכוח הזרוע, וחלשים בהבנה ורגישות, באמפתיה, בשמירה על כבודם וצלם האלוקים של כל בני האדם (כן – גם נשים נכללות). מכל הדברים שאחדים מכם עשו ואמרו ופרסמו במהלך השנים האחרונות, זהו המהלך השגוי והמאכזב ביותר, לפחות מבחינתי.
אז אם תבקשו להבא שנביע את תמיכתנו בשמירת כבוד התורה וכבודכם, בדקו קודם היטב האם אתם עושים זאת בעצמכם.
- הכותבת היא חברה בתנועת "נאמני תורה ועבודה".
לפנייה לכתב/ת 
