הרי את מיובשת לי – כשהכלה תובעת את הבר
זה נחשב ליום המאושר בחיים. כל החברים וקרובי משפחה מתאספים, צ'קים נשלפים, כולם מתחבקים, ורוצים להרים כוסית - אבל רגע... איפה המלצר? למה אין יין? הבר לא קיים את הבטחותיו, והתביעה כבר בדרך. מה פוסקים השופטים?
דמיינו לעצמכם את החתונה שלכם בלי אלכוהול. חיכיתם לערב הנכסף כל כך הרבה זמן, התלבשתם כמו שצריכים, בחרתם טבעות, הדפסתם הזמנות מקוריות, דאגתם לקייטרינג משובח, על הכל סימנתם וי. אבל, באירוע עצמו, מסתבר שלא הכל מתנהל כפי שחשבתם: חסרים בקבוקי יין, הבר נפתח מאוחר, הברמן לא מנומס. האם תוכלו לקבל פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לכם ולאורחים שלכם בחתונה?
הפעם נתרכז בפסקי דין שעוסקים בחתונות בלי אלכוהול, ואירועים אחרים שבהם נושא השתייה עלה על המוקד. מה פסקו בתי המשפט?
הבר התחיל לפעול מאוחר, הפיצוי: 3,000 שקל
בית המשפט לתביעות קטנות בקצרין דן לאחרונה בתביעה של צעיר אשר התחתן עם בת זוגו ב-20 באוגוסט 2009 בקיבוץ שניר.
לטענת התובע, הוא שכר את הנתבע, כדי להפעיל את הבר בחתונה, שיספק משקאות אלכוהוליים, במסגרת עסק שנקרא: "BLACK BAR".
קבלת הפנים החלה בשעה 19.00, וסוכם עם הנתבע שהבר יופעל מתחילת האירוע ועד אחרון האורחים. אולם, בפועל הספק הגיע למקום האירוע רק בשעה 19:30, והבר התחיל לפעול רק לקראת השעה 20:30 . כתוצאה מהאיחור, לטענת התובע נגרמו לו הוצאות כספיות בלתי צפויות ועוגמת נפש רבה. בשל כך, הוא ביקש פיצוי של 30 אלף שקל.
הנתבע טען בכתב ההגנה, כי העסק "BLACK BAR" אינו בבעלותו, והוא רק עובד שכיר בעסק. לגופו של עניין נטען, כי הוסכם לספק לתובע שירותי בר אלכוהול בעלות של 6,000 שקל בצירוף מע"מ. בסיום האירוע ולאחר דין ודברים בין הצדדים, שילם התובע לנתבע את העלות המוסכמת בניכוי 700 שקל בשל האיחור. כלומר: התובע פוצה בשל האיחור בהפעלת הבר.
השופטת ברכה סמסון, אשר פסקה על דרך הפשרה, חייבה את הנתבע לפצות את התובע ב-3,000 שקל. (ת"ק 21295-08-09 אייכנר נ' חג'בי). מכאן, שהשופטת קיבלה את טענת התובע, כי נגרם לו נזק והייתה מודעת לכך שהיעדר אלכוהול בחתונה בנסיבות כמו שתוארו בפסק הדין מצדיק פיצוי.
לא היה מספיק אלכוהול - האולם יפצה
חתונה נוספת שנגרמה בה עוגמת נפש, בין היתר בשל העדר כמות מספקת של בקבוקי יין ובירה, הובילה להגשת תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. בתביעה שהוגשה כנגד חברת שמחה אירועים (2007) בע"מ ומנהלה, טען התובע, אדם דתי, אשר ביקש לחתן את בנו באולם שבבעלות החברה, כי האולם לא נערך כפי שהוסכם בין הצדדים, ועל כן נגרמה לו ולאורחים עוגמת נפש רבה.
התובע טען, כי המחיצה בין הגברים לנשים לא הייתה אטומה במידה מספקת וזאת על אף שבהסכם נכתב במפורש "לסגור את הפתחים במחיצות". בנוסף, נטען כי אחת המנות הראשונות שהוגשה לאורחים הייתה מקולקלת, כי היה מחסור במלצרים וכי בניגוד למוסכם בין הצדדים היה בקושי בקבוק יין אחד לכל שולחן שמנה 12 סועדים, וחלק מהבקבוקים שהוגשו לא היו בעלי כשרות הולמת. בנוסף, על אף שהתובע שילם במיוחד עבור בירה, היו בקבוקים מעטים בלבד על גבי השולחנות.
השופטת דורית פיינשטיין דחתה את התביעה נגד מנהל האולם עצמו, וקיבלה את מרבית התביעה נגד האולם. נקבע, כי האולם אכן לא סודר כפי שהוסכם בין הצדדים: "קל לשער, ולו רק לאור סעיף זה שבתביעה המתקבל על ידי, את עוגמת הנפש שנגרמה לתובע, אבי החתן, אשר ביום כה חגיגי ומאושר בחייו נאלץ לעסוק כה רבות בהסדרת האולם למוסכם מראש", כתבה השופטת בפסק הדין. עוד נקבע, כי השירות בחתונה היה לקוי, מנת העוף הייתה מקולקלת ולאורחים לא הוצעה מנה אחרת במקומה והיה מחסור קשה ביותר בקינוחים.
באשר למשקאות האלכוהוליים נקבע, כי לא היה מספיק יין ובירה, וכי כאשר הוגש עוד יין, הוצא בטעות יין שהכשרות שלו לא מתאימה לאורחים בחתונה. נפסק, כי האולם לא מילא את התחייבותו בנושא זה.
"... באירוע זה הדגישו ...בעלי השמחה, עוד במועד החתימה על ההסכם כי השתיה חשובה להם והיו נכונים לשלם על כך בנפרד. העובדה שהנתבעת 1 לא עמדה בהתחייבות זו, שדורשת ממנה התארגנות מינימלית בלבד, מעידה על הזלזול העמוק בייחסה לאירוע", פסקה השופטת.
לאור האמור, נקבע כי על האולם לפצות את התובע בשל הפרת חוזה ועוגמת נפש בסך של 22,300 שקל: בשל המשקאות האלכוהוליים - החזר כספי מלא של 1,300 שקל; פיצוי בשל השירות והאוכל - 16 אלף שקל ופיצוי בשל עוגמת הנפש - 5,000 שקל. בנוסף לכך, חויב האולם לשלם לתובע הוצאות משפט של 2,000 שקל. "חתונה הינה אירוע שנחוג פעם בחיים, ואין ספק שמפח הנפש שנגרם לתובע שרצה לחגוג כיד המלך את נישואי בנו היה רב ועצום", הדגישה השופטת טרם סיום פסק הדין. (ת"ק 4795-09 אלקובי נ' חברת שמחה אירועים (2007) בע"מ ואח').
השתייה לא הספיקה לאורחים
לא רק חתונה יכולה להיות פחות משמחת בלי אלכוהול, גם בר-מצווה ללא שתייה; כך עולה מפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה.
מרדכי מקייס הזמין במלון עדן טבריה ב-6 ביוני 2009 מסיבת שבת חתן לבר מצווה של בנו. לטענתו, האירוע היה זוועתי: אולם האירועים היה חם ולוהט, המזגנים עבדו אך לא קיררו מספיק, ומעבר לכך, השתייה שסופקה על ידי המלון לא הספיקה עבור האורחים, ומנהל האירועים נאלץ לקחת שתייה מהאירוע הנוסף שהיה באותו מקום.
עוד טען התובע, כי שירותי המלצרות היו גרועים ביותר, עד שהוא, אשתו וחמותו נאלצו לשמש כמלצרים לאורחים. מעבר לכך, המזון שהוגש היה ברמה נמוכה מאוד, ולא תאם את מה שסוכם בתפריט.
השופטת רים נדאף החליטה לקבל את התביעה בחלקה הקטן, בעיקר בעניין השתייה. נקבע, כי אכן לא הייתה כמות מספקת של שתייה, שכן מנהל האירועים במלון ניסה לתקן את המצב, והביא שתייה מהאירוע השני שנערך ליד האירוע של התובע. שאר הטענות של התובע לא הוכחו ונדחו.
בשל המחסור בשתייה, מלון עדן חויב לפצות את התובע ב-800 שקל. (ת"ק 26562-03-10 מקייס נ' טבריה).
לסיכום, מפסקי הדין עולה שבית המשפא לא מקל ראש בהיעדרו של אלכוהול או בהיעדרה של כמות מספקת של שתייה אחרת באירוע. אם אולם האירועים פעל בניגוד לחוזה בינו לבין בעל השמחה, או התרשל במהלך האירוע ולא נהג כפי שהיה צריך לנהוג, ובשל כך נגרמה לבעל השמחה ולאורחים עגמת נפש - הוא יפצה. השאלה היא, האם הפיצוי מספק ומשכיח מהחוגגים את עגמת הנפש והצער שנגרמו להם, על כך שאחד הימים החשובים ביותר בחייהם התנהלו קצת אחרת מהמתוכנן.
עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית.
יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
לפנייה לכתב/ת 
