מצאתם בורג או ג'וק באוכל? חישבו לפני שתתבעו
ג'וק באוכל, זבוב במרק או אבן בגרנולה - יכולים לגרוע לעוגמת נפש רבה ולעתים לסכנה פיזית ממשית, אולם רגע לפני שתרוצו לתבוע פיצוי מהחברה שייצרה את המוצר, עצרו והתכוננו בהתאם. בתי המשפט לעתים דוחים תביעות הקשורות ב"מפגעי מזון" באוכל, אם התובע לא מביא את כל המסמכים הנדרשים
כמה "שווה" ג'וק באוכל? זבוב במרק? או אולי אבן בגרנולה שגורמת לשן שבורה? לפעמים לא מעט כסף, שכולל פיצוי על הנזק הרפואי שנגרם ועל עוגמת הנפש. אבל, שימו לב - לפעמים בית המשפט דוחה תביעות הקשורות ב"מפגעים" באוכל, כאשר הוא לא משוכנע בצדקת התובע וכאשר לא מוכח הקשר הסיבתי בין המעשה לתוצאה. במקרים כאלו, הוא אף מחייב את התובע בהוצאות. אז מתי לא כדאי לתבוע ועדיף לספוג את הכאב, ההוצאות ועוגמת הנפש? לפניכם כמה מקרים לדוגמה.
אדם שקנה קבב טען, כי הייתה בו חתיכה חדה, שגרמה לשבירת כתר בפיו. בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון דן בתביעה שהוגשה נגד חברת מעדני הטלה, דחה את התביעה, ואף חייב את התובע בהוצאות.
לטענת התובע, הוא קנה אצל חברת מעדני הטלה קבב "ג'מבו מזרחי". כאשר נגס בקבב, הוא מצא בתוכו חתיכה חדה שדומה לחלק מבורג לא מזוהה. כתוצאה מכך, נשבר בפיו כתר והוא חש כאב שיניים ונזקק להחליף את השן בכללותה, על פי ממצאי רופא השיניים שלו.
לטענת התובע, הוא עדיין סובל מפחדים וחרדות ובודק היטב כל מזון כדי שלא יחווה חוויה דומה. לגרסתו, חברת מעדני הטלה התרשלה כלפיו ואף חייבת לפצותו על פי חוק אחריות למוצרים פגומים.
חברת מעדני הטלה טענה מנגד, כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל כך שהתובע לא צרף חוות-דעת רפואית. עוד נטען, כי לפני שהמוצר יוצא משליטת החברה, קיימת בדיקה בגלאי לחלקי מתכת זעירים שבכוחה לגלות חפץ בגודל שהתובע טוען לו.
השופט אילן בן-דור קבע, כי התביעה לא הוכחה. השופט פסק, כי הוא שוכנע שהתובע קנה קבב של חברת מעדני הטלה, וכי הוא אכל אותו, אך הוא לא שוכנע שהתובע נפגע מחתיכת ברזל שמקורה אצל החברה. "זאת בין היתר נוכח מאפייני החתיכה שהציג", כתב השופט. השופט קיבל את עדות החברה, לפיה במפעל מתבצעות בדיקות קפדניות על בסיס יומיומי. בהתאם לכך, התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות החברה בסך של 150 שקל. (ת"ק 19607-12-09 הדס נ' חברת מעדני הטלה).
השן נשברה בגלל היוגורט?
מקרה נוסף בו נדחתה תביעה לפיצוי בשל טענה לשבירת שן במהלך נגיסה באוכל, נדון לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה. לטענת התובע, ב-19 בספטמבר 2009, בזמן שאכל יוגורט עם פקאן סיני מצופה שוקולד המיוצר על ידי שטראוס, נגס בחפץ קשה שגרם לשבירת אחת משיניו.
התובע פנה לאחר זמן קצר לרופא שיניים, ולאחר סדרה של טיפולים הודבק כתר על מקום השן שניזוקה. לטענתו, נגרמו ויגרמו לו בעתיד נזקים כספיים אותם פירט בתביעתו. לדברי התובע, שטראוס היא האחראית לפצותו מכיון שהמוצר שיצרה היה פגום והכיל עצם זר, קשה.
השופטת רחל חוזה (סגנית הנשיא בדימוס) החליטה לדחות את התביעה משום שלכתב התביעה לא צורפה כל חוות-דעת רפואית או מסמך רפואי אחר הקושר את השבר שבשן לאכילת החפץ הקשה, כטענת התובע.
"לקביעתי", כתבה השופטת, "חזקה על התובע כי אם היה ניתן לקבל חוות דעת שתוכיח את הקשר הסיבתי שבין אכילת החפץ הקשה לשבירת השן - היה התובע עושה כן". על כן נקבע, כי התובע לא הוכיח ששטראוס היא האחראית לשבירת השן שבפיו. השופטת חייבה את התובע לשלם לשטראוס הוצאות משפט בסך 250 שקל. (ת"ק 14015-01-10 פלטנר נ' שטראוס גרופ בע"מ).
ואולם, התובע לא השלים עם קביעת בית המשפט לתביעות קטנות, והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. אולם, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, ולא נתן רשות ערעור. "...ובהיעדר ראיות כאמור על קיומו של קשר סיבתי בין השבר בשן לבין אכילת היוגורט, כפי שטען המבקש, הרי שדין תביעתו להידחות, ואין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור", קבע בית המשפט. (רע"א 851-12-10 פלטנר נ' שטראוס גרופ בע"מ).
מה הקשר בין נמלים בגבינה לכאב בטן?
ואם עצמים חדים שנמצאו, לכאורה, באוכל לא מזכים בפיצוי, מעניין לדעת מה קורה כאשר נטען כי האוכל כלל בתוכו יצורים חיים כדוגמת ג'וקים או נמלים.
בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה דן בתביעה שהוגשה נגד תנובה לפיצוי בשל נזקים שנגרמו עקב הימצאות נמלים בגביע גבינה.
בסוף אוקטובר 2008 התובעת קנתה גביע גבינה 9% מתוצרת תנובה, אשר תוקפו טרם פג במועד הרכישה. לטענתה, היא פתחה את הגביע בבוקר ומרחה גבינה על פרוסה. במהלך היום חשה כאבי בטן ובחילות. בערב פתח בנה של התובעת את גביע הגבינה, ואז גילה בו מספר נמלים חיות. בעקבות פניית התובעת אל תנובה, נלקח גביע הגבינה לבדיקה ונמצאו בו שלוש נמלים מתות.
התובעת תבעה פיצוי בסך 10,000 שקל בשל כאבי בטן, בחילות ושלשולים ובשל עוגמת הנפש שנגרמה לה.
תנובה פירטה בכתב ההגנה את האמצעים השונים שננקטים בתהליך היצור על מנת להבטיח הדברה של חרקים, וכן אמצעי סגירה ואטימה שנועדו להבטיח שלא יחדרו גופים זרים או חרקים למוצרים, והבקרה שנעשית במהלך תהליך היצור. לפיכך, טענה תנובה, אין הוכחה שהנמלים חדרו לגביע בתהליך היצור.
עוד טענה תנובה, כי במסמך הרפואי, שהתובעת צרפה לתביעה, אובחנו התופעות שהתלוננה עליהן תחת "וירוס", ועל כן אין כל הוכחה כי נגרמו כתוצאה מחדירת נמלים לגביע הגבינה.
לפנים משורת הדין, וכדי להפיס את דעתה של התובעת ולשמרה כלקוחה, הציעה לה תנובה פיצוי במוצרים שלה, אך התובעת דחתה את ההצעה.
השופטת יעל קלוגמן דחתה את התביעה, וקבעה כי התובעת לא הוכיחה קשר סיבתי בין הימצאות הנמלים בגביע הגבינה לבין התופעות של כאבי בטן ובחילות שהתלוננה עליהן.
לפיכך, התביעה נדחתה, והתובעת חויבה לשלם לתנובה הוצאות משפט של 400 שקל. (ת"ק 3091-08 יקוטי נ' תנובה-מרכז שתופי לשיווק תוצ' חלב בע"מ)
לסיכום, מפסקי הדין שבכתבה עולה מסקנה ברורה - הגשת תביעה בשל ג'וק או מפגע אחר באוכל טעונה הוכחות ברורות, שמגובות בחוות-דעת רפואית. אם אתם מגישים תביעה, בידקו שיש לה על מה להישען, ואל תשכחו לצרף חוות-דעת. לא תוכיחו את הקשר הסיבתי בין המפגע באוכל לבין הנזק שנגרם לכם? לא תקבלו פיצוי, וגרוע מכך, בית המשפט לא יהסס לחייב אתכם בהוצאות.
עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית
יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
לפנייה לכתב/ת 
