נילי בונה בית: "המכה הכי גדולה שלי - היא אני"

יחסי הזוגיות

אורי ואשתו, נירית נמצאים בעיצומה של הבנייה. "מה המכה הגדולה ביותר של בנית בית, אורי?", שאלתי אותו. "אשתי", הוא השיב ללא היסוס, "אני חושב שכבר היינו בכל חברת מטבחים, חנות רהיטים, חנות קרמיקה ומפעל שיש בטווח של 300 ק"מ. זה לא הדלק או אובדן זמן הפנאי שלי. מאז התחלנו לבנות את הבית אין לאשתי כל בעיה לשאול "אז מה אתה אומר, אוריק'לה, שיש אפור או שחור?" גם באמצע אקט האהבה. בנסיבות האלה אפילו ויאגרה לא משפיעה עלי. הבעיה היא שכמה שחיפשתי, לא מצאתי בתקציב סעיף "אחזקת פילגש".

תוכניות מול מציאות

חדווה התמקמה בבית החדש והמפואר שלה בימים אלה ממש. "המכה הכי גדולה זה הבית עצמו, זה לא מה שחלמתי עליו", היא מספרת, "בנינו בית של 300 מ"ר, וכל היום יש צעקות מקומה לקומה ומחדר לחדר. הפכתי לשפחה של החפצים - פעם מעלה, פעם מורידה.

"הילדות התאיידו לי ואני לא מצליחה לפגוש את בעלי - אם אני בסלון הוא במרתף ואם הוא בחדר השינה - אני בפינת הטלביזיה. צריך לקרוא לפרויקט הזה – מפרק משפחות, ולא בונה בתים". כשסיימה להשיב, צלצל הטלפון האלחוטי וחדווה קמה לחפש אותו בכל ארבעת המפלסים ושבעת החדרים.

הוצאות שלא נגמרות

יונתן ומיכל הזמינו אותי לשבת על הכורסא היחידה בחדר, בעוד שהם נשארו לעמוד. "המכה הכי גדולה של בנית בית? התקציב כמובן. הצלחנו לסיים את הבניה במינוס מחריד ולא נשאר כסף לרהט וליפות את הבית. הסלון ריק, שום דבר לא מאובזר, מזגנים לא הצלחנו להתקין והקיץ כבר נושף לנו בעורף, אין גינה ואנחנו כלואים בחובות של עצמנו ולא מצליחים לנשום.

"הטעות הגדולה שלנו היא שלא בנינו תקציב כמו שצריך ולא לקחנו בחשבון את אינסוף ההוצאות שמסביב. זה פשוט בור בלי תחתית הדבר הזה", אמר יונתן, ונדחק על הכורסא יחד איתי. זה היה האות להמשיך לבית הבא.

הקבלן מבטיח ולא מקיים

ירון עמד ליד השלד וקרא לקבלן שלו: "אבי!". אף אחד לא הסתובב. "אבי!", הוא צעק שוב. "קוראים לי צחי", הסתובב הבחור. "סליחה", מלמל ירון, ואמר לי: "מאז התחלת הבניה החלפתי כבר שלושה קבלנים ובגלל זה אני לא זוכר את השמות שלהם".

"מה קרה?" שאלתי בבהלה, חושבת על ע. הקבלן חסר התחליף שלי. "חשבתי שאני חכם ולא חתמתי עם הראשון על חוזה כמו שצריך, אבל אז התברר לי שהוא משתמש בחומרים על הפנים", השיב ירון, "רבנו, פיטרתי אותו, לקחתי קבלן אחר, והתחלתי לריב עם איתו על שינויים - על כל פיפס הוא ביקש הון תועפות. אז לקחתי את הקבלן השלישי, ושוב החל המשא ומתן. בינתיים הבית תקוע, ובגלל שהוא יודע שהחלפתי קבלנים - הוא חושב שהוא יכול להחזיק אותי בגרון.  קבלן זה הסיפור  אם לא בוחרים אותו נכון – הוא המכה הכי גדולה".

במסדרונות הוועדה מקומית

את שאול ונטע פגשתי בדירה השכורה שלהם. כבר שנה וחצי שהם מחכים להיתר לבניית בית חלומותיהם - בית צמוד קרקע עם פיסת דק. "המכה הכי גדולה היא הוועדה המקומית כמובן, כבר שנה וחצי הם מוציאים לנו את הנשמה עם ההיתר. עברנו כבר לפחות עשרים ועדות ובכל פעם הם מוצאים איזה דפקט", ", אומרים השניים, שמדגישים, כי "כשבונים בית צריך לקחת בחשבון בתקציב גם את ימי העבודה שמתבזבזים במסדרונות הוועדה".

טובעים בהיצע

את טליה המבולבלת מצאתי טובעת בתוך עשרות מגאזינים וקטלוגים. "המכה הכי גדולה הוא ההיצע", היא אומרת, "איך אני אמורה לבחורר מתוך כמה סוגים של קרמיקה פורצלן, אסלות, שיש, פרופילים של אלומיניום ומכשירי חשמל? אפילו השוואות מחירים אי אפשר לעשות בגלל ההיצע הרב, וכשאני סוף סוף מצליחה לבחור משהו, אני ישר מתחרטת".

שכנים שכנים

יוסי, שעסוק בימים אלה בבניית ביתו, סבור כי המכה הכי משמעותית היא השכנים. "עוד לא נכנסנו לגור וכבר גדל לנו שונא ליד הבית", הוא מספר, "השכן ישר הגיש התנגדויות לתכניות שלנו, וכבר שנתיים שאנחנו מתרוצצים בין וועדות הערר כדי להצליח להוציא היתר. עכשיו הוא עסוק בלהזמין את הפקח ובהלשנות בעירייה. לא אתפלא אם הוא יתחיל לגרום לי כאן נזקים באתר".

המשכנתא מתנפחת

את יובל מצאתי רכון על דו"ח המשכנתא העבה שלו. "המשכנתא היא המכה הכי גדולה של בניית בית", הוא אומר, "היא מלווה אותנו כמעט כל החיים, ובמקום לקטון - היא הולכת וגדלה, ואיתה גם גדלים ההחזרים החודשיים שלנו. עכשיו, בנוסף לכל הצרות, נגיד בנק ישראל החליט להעניק לה בונוס". הצצתי מעבר לכתפו וראיתי מספר בעל שש ספרות. זה הזכיר לי שגם לי יש אחת כזאת בבית, וברחתי כל עוד רוחי בי.

מתח נפשי

ליד כוס הקפה של אופיר הייתה מונחת קופסת "ציפרלקס". "הכול בסדר?" שאלתי אותו בדאגה. "הבית הזה עולה לי בבריאות נפשית", השיב תוך כדי התייפחות על כתפי, "בלילה אני חולם על בלוקים, על ציפי מהוועדה ועל הקבלן, וביום החלומות מתממשים. אשתי ואני לא מדברים כבר חודש, ימי החופשה בעבודה נגמרו לי כבר בינואר ולא אתפלא אם אפוטר לאלתר".

אני

הגעתי הביתה מבועתת - קיוויתי לנחמה אך קיבלתי חרדה. זכרתי שדור המדבר לא הגיע לארץ זבת חלב ודבש, אז פניתי אל הצאצאית הפרטית שלי וביקשתי ממנה את המכה הקשה ביותר בבניית ביתנו. "את כמובן", היא ענתה בלי להרים את עיניה מהלפטופ.

"כל משפט שני שלך הוא: "כשנעבור לבית החדש, אז...", כאילו שהחיים יהפכו להיות גן של שושנים, כאילו שביום שנעבור לבית החדש, כל האנשים במדינה יגידו ביחד "נ נח נחמ נחמן מאומן", והמשיח יגיע", הוסיפה, ושלחה את הסטאטוס למרחב הקיברנטי של הפייסבוק.