שמחון פרסם הצעת חוק להעלאת שכר המינימום

משרד התמ"ת הפיץ היום (ה') תזכיר להצעת חוק ממשלתית להעלאת שכר המינימום לכל העובדים במשק. ההערכה במערכת הפוליטית היא שהצעת החוק תעבור בכנסת בלא התנגדות משמעותית.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בערוץ קריירה
  

הצעת החוק קובעת כי שכר המינימום יעלה בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תתבצע ב- 1 ביולי 2011 ותביא להעלאת שכר המינימום מ-20.91 ל-22.04 שקל לשעה. בחישוב לפי שכרו החודשי של עובד במשרה מלאה (186 שעות בחודש כולל חגים וחופשות) יעלה שכר המינימום מ- 3,890.25 שקל ל-4,100 שקלים לחודש.

הפעימה השנייה תחול ב 1 באוקטובר 2012 ותעלה את שכר המינימום ל-23.12 שקל לשעה, שהם 4,300 שקל לחודש לעובד במשרה מלאה.

שכר המינימום עלה ב-1 באפריל ב-21 אגורות לשעה - 40 שקל לחודש למשרה מלאה - בהתאם לחוק, המחייב לעדכן אותו ב-1 באפריל מדי שנה בהתאם לגובה השכר הממוצע במשק. הצעת החוק אינה קשורה להעלאה האחרונה. 

עיני איים בשביתה, הממשלה הסכימה

הצעת החוק של התמ"ת מבוססס על הסכם שנחתם בינואר בין יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני. עיני וברוש קראו לממשלה להפוך את ההסכם ביניהם לחוק, אם באמצעות חקיקה ואם באמצעות חתימה של שרי האוצר והתמ"ת על צו הרחבה, שהייתה הופכת את ההסכם לחוק באופן אוטומטי, כפי שנעשה להסכם פנסיה חובה במשק. 

הממשלה בחרה ליצור הצעת חוק ולא לחתום על צו הרחבה, מחשש שצו הרחבה לא היה מאפשר לתמ"ת לנקוט בהליכים פליליים נגד מעסיקים שלא ישלמו את שכר המינימום החדש, ואילו באמצעות חוק ניתן לפתוח בהליכים כאלה. שמחון אמר היום כי "עיגון ההסכמות בחקיקה ישרת טוב יותר את טובת העובדים, בהשוואה להעלאת שכר המינימום באמצעות צו הרחבה. החוק הוא קבוע, ומקנה למשרד התמ"ת כלי אכיפה במקרים בהם מעסיקים יעברו על החוק ולא ישלמו את שכר המינימום, בעוד שצו ההרחבה אינו בר אכיפה בכלים של המשרד".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, התנגדו להעלאת השכר בגובה שנחתם בהסכם ודרשו לפתוח במשא ומתן להורדת הרף של העלאת השכר, אך שינו את עמדתם ויישרו קו עם עיני וברוש לאחר שעיני איים בשביתה כללית במשק. שר התמ"ת הקודם, בנימין בן אליעזר, תמך בהסכם בין עיני וברוש מלכתכילה, ואילו שמחון קבע את עמדתו בהתאם לשטייניץ. 

העלאת שכר המינימום תעלה גם את שכרם של עובדים שמקבלים בפועל הרבה יותר, בעיקר במגזר הציבורי, כיוון ששכרם מורכב משכר בסיס רשמי בגובה שכר המינימום ותוספות שונות ומשונות. שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, הצהירו בהתחלה שלא יסכימו שההסכם יחול במגזר הציבורי אלא רק במגזר הפרטי, אך בסופו של דבר הסכימו להחיל אותו בכל המשק. 

יצויין כי מדובר בהעלאה מצומצמת ומאוחרת בהרבה ביחס להסכם שכבר נחתמו בעבר. יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, עמיר פרץ, חתם בשנת 2006 על הסכם קואליציוני עם ראש הממשלה דאז, אוהד אולמרט, לפיו שכר המינימום יעלה ל-4,600 שקל לחודש למשרה מלאה עד שנת 2009. אולמרט לא קיים את ההסכם ושניהם ממילא התפטרו מתפקידם. פרץ ניסה שוב להביא להעלאת השכר ל-4,600 שקל באמצעות הצעת חוק פרטי שהעלה בשנה שעברה, אך הממשלה טירפדה אותה בלחץ פקידי האוצר והתאחדות התעשיינים.