עבדי החירות
מרוב שאיפה לחופש, האנושות השתעבדה לחופש. את המשוטים במעמקי הספינות מחליפים היום עכברי המחשב, ובני האדם משועבדים לעולם שכולו הייטק והצלחה. בליל הסדר נשוב ונשנן את השיעור בחירות אמיתית
במקום משוטים - עכבר המחשב
אלא שכוונה לחוד ומעשים לחוד. האנושות כל כך שאפה לחופש, עד שהפכה להיות משועבדת ל...לחופש!
בשם רצונו של האדם להיות חופשי, בשם הרצון להצליח ולהתקדם בחיים, החלו חפצי החירות להשתעבד. הם השתעבדו לעבודה, לקריירה, לכסף, ללחץ החברתי, למותגים, לרייטינג, לפייסבוק, לפרסומות, לקניות ולקניונים. ככל שהתקרבו ל"חיים הטובים" - הם גילו עד כמה גבוה מחיר החירות.
העולם המודרני על כל הטוב שבו, שיחרר את האדם מלהיות עבד כנוע החותר במעמקי האונייה רעב, מושפל, עייף וכבול באזיקים, נתון למרותם של אדונים ומשעבדים. העבדות הפיזית כמעט ופסה מן העולם, אך תחתיה נוצרה עבדות אחרת: של אנשים הלבושים על פי צו האופנה האחרונה, נוהגים במכוניות חדישות, ובמקום משוטים - הם אוחזים בידם עכבר. הם משועבדים לעולם ההייטק ימים ולילות, חגים ושבתות, כדי להצליח, "להתקדם בחיים".
ביני לבין עצמי אני מהרהר ערב חג החירות, האם ג'סטין ביבר הוא בן חורין? והאם אלפי בנות העשרה הרודפות אחריו וצווחות בהיסטריה הן בנות חורין - או שמא אינן אלא שפחות של שטיפת מוח וקמפיינים מתוחכמים של אנשים ציניים, העושים הון על גבה של הנאיביות והטיפשות שלהן?
החופש נמצא בתוכי
נפש האדם מחפשת חירות מסוג אחר, והיא לא תמצא אותה במותגים, בטלפון סלולרי משוכלל או רכב מפואר. בעולם כל כך סואן וקוצף, החירות לא תימצא בעוד קניין חיצוני או כוחני כזה או אחר.
הראשון שלמד על בשרו (תרתי משמע) מה כוחו של עם ואדם השואפים לחירות, היה פרעה. את השיעור בכמיהה לחופש של העם היהודי, ראה ולמד גם העולם כולו. אפילו ים סוף נבקע בפני שוחרי החופש. אך כבר אז היה ברור שבן חורין איננו רק מי שלא מוגדר כעבד. להיות בן חורין אמיתי זה לחזור להיות אתה עצמך, ולהבין שהחופש שנמצא בתוכך, ואינו מותנה בשום דבר חיצוני.
את השיעור הזה בחירות אנחנו משננים כל חג פסח מחדש. כשאנו יושבים סביב שולחן הסדר, בשיח המשפחתי, בסיפורים בהגדה ובאגדה, אנחנו מזכירים לעצמנו את יציאת מצרים הפרטית שלנו, מתוך העולם הרועש ושטוף המוח המקיף אותנו בעוז.
לאן אני הולך
החיפוש אחר הנוסחה לחופש הוביל רבים וטובים למחוזות של נהנתנות,שחצנות, כוחניות ואטימות. לא זו הדרך. הדרך לחירות עוברת בתוך האדם עצמו - וממנו אל התא המשפחתי, הקהילה והעם. הדרך לחירות איננה
עונה רק על השאלה מהיכן יצאתי, אלא בעיקר - לאן אני הולך.
כשהעם היהודי יצא ממצרים, הוא הפסיק להיות עם של עבדים. אך כדי להשלים את מהלך חירותו היה עליו לעבור בעוד שתי תחנות: הר סיני וקבלת התורה, ומשם לארץ ישראל, נחלתו. רק אז הושלמה חירותו, ורק בכך הפך לעם חופשי בארצו.
את החירות הזו לא מוצאים מול במות בידור רועשות בפארקים, או מול אלילים זמניים כאלה ואחרים. את החירות הזו מוצאים סביב שולחן הסדר, מוקפים בתא המשפחתי והחברתי, כששירת הנצח "מה נשתנה" היא מנגינת הפלאים של שירת החירות.
חג של חירות אמיתית, חג כשר ושמח.
לפנייה לכתב/ת 
