הרכבת הקלה: תחנה ראשונה בחידוש ירושלים?

הפעלת הרכבת הקלה בשימוש מסחרי ראשון לקראת הקיץ, היא חלק מתהליך רחב הרבה יותר העובר על מרכז העיר. ירושלים אינה לבדה בתהליך זה. "התחדשות מרכז עיר" הוא טרנד העובר בשנים האחרונות על שורה של ערים בכל העולם.

הצורך לשקם את מרכזי הערים צמח מתוך שורה של תהליכים שהשפיעו על מרכזי ערים בעולם. ערים, כגון מנצ'סטר (אנגליה), ברצלונה, בילבאו (ספרד) ואחרות סבלו מתסמיני העידן הפוסט-תעשייתי: עלייה באבטלה, עזיבה של אוכלוסייה, הזנחה של מרכז העיר ומתחמים פנים עירוניים.

התחרות הגוברת הביאה ערים רבות לקדם תהליכים שנועדו להבליט את הייחודיות שלהן ולהבדילן מערים אחרות. מרכז העיר הוא בדרך כלל גם ליבה ההיסטורי המבטא את ייחודה, והוא מהווה מקור גאווה לתושביה. ההכרה בחשיבות מרכזי הערים הביאה להשקעות גדולות בהחייאתם.

תהליכי התחדשות של מרכזי ערים הוכיחו עצמם כתורמים לעליית קרנה של העיר בעיני התושבים והמבקרים בעיר. מאמצי ההחייאה הביאו בערים רבות לעלייה במספר התיירים לעיר, משיכת השקעות המגזר הפרטי, יצירה של מקומות עבודה חדשים, תנופת פיתוח ובנייה, משיכת אוכלוסייה צעירה וחזקה, התפתחותם של מקומות בילוי ותרבות חדשים, פיתוח אסטטי של המרחב הציבורי ושימורם של מבנים היסטוריים.

התחדשות השתלמה. רח' בן שטח לפני ואחרי השיפוץ (צילום: אביאל ילינק)

ירושלים: שנים של הזנחה

בדור האחרון סובלת ירושלים מתהליך הידרדרות המתבטא בהגירה שלילית, היחלשות מעמדה הכלכלי ותדמית שלילית בקרב חלקים מהחברה הישראלית. מצבה הקשה של העיר בא לידי ביטוי מיוחד במרכז העיר אשר הלך ודעך, ותושבים רבים עזבו לטובת שכונות הלוויין החדשות שנבנו לאחר מלחמת ששת הימים. המשרדים הממשלתיים עברו לאזורים אחרים כמו גבעת רם, שיח' ג'ראח וגבעת שאול. מוקדי מסחר מתחרים התפתחו בתלפיות, בגבעת שאול ובמלחה, ומוסדות תרבות ובידור התמקמו בעיקר בדרום העיר.

לאחר שנים רבות של הזנחה, אנו עדים בשנים האחרונות למאמץ גדול לשיקום מרכז העיר של ירושלים. התכנית להתחדשות מרכז העיר היא מהלך שאפתני שנועד לטפל בממד הפיזי, בממד החברתי, במרחב הציבורי, בתחבורה, בתרבות ועוד. תכנית ההתחדשות מתבססת במידה רבה על הניסיון העולמי - בעיקר באירופה ובארה"ב. לניסיון באירופה משמעות מיוחדת לירושלים בזכות הניסיון הרב שנצבר ביבשת זו בתכנון בערים היסטוריות רב-תקופתיות.

שיקום המסחר במרכזי הערים היא אסטרטגיה הננקטת בערים רבות. האמצעים מגוונים: באנגליה ובצרפת הוגבל מתן רישיונות להקמת קניונים בפרברים, באווירו וקוימברה שבפורטוגל הובאו רשתות ומותגים למרכזי הערים, בפרייבורג (גרמניה), בילבאו וליל (צרפת) הוקמו מדרחובים מעוצבים. כל זה נעשה בליווית הוספת ריהוט רחוב חדש, גינון, שידרוג חלונות ראווה, והסדרת נהלי המסחר (כגון הוצאת סחורה למדרכה, שילוט ועוד). מרכזיהן של ערים רבות בגרמניה הפכו ל"אזורים ללא מכוניות" וכבישים רבים הפכו למדרחובים מעוצבים. במרכז פרייבורג, למשל, הוגדרו 8.5 ק"מ במרכז העיר כאסורים לכניסת מכוניות.

מתחם הטמפל-בר בדבלין (אירלנד) היה בעבר מתחם תעשייתי ומסחרי ירוד, אך בתהליך שיקום ושימור הפך לרובע התרבות והבילוי המרכזי של העיר. הבניינים הישנים נוקו ושופצו ומגוון של מוסדות תרבות ובידור נפתחו, ביניהם בתי קולנוע, תיאטרון, גלריות, וחללים להופעות. עם הזמן נוספו גם בתי קפה אופנתיים, מסעדות, פאבים ומועדונים. בטמפל-בר נעשה שימוש באסטרטגיה ששילבה שיקום של המסחר עם פיתוח מוסדות תרבות ומקומות בילוי ושימור המבנים ההיסטוריים. כיום נחשב הרובע להצלחה גדולה.

מאמץ לשיקום העיר. רחוב הלל לפני ואחרי השיפוץ (צילום: ששון תירם)

המטרה: להפוך את מרכז י-ם למושך ומזמין יותר

בירושלים, שדרוג המרחב הציבורי הוא אחד הכלים המרכזיים לפיתוח מרכז העיר. המטרה היא להנעים את ההליכה במרכז העיר, להפוך אותו למושך ולמזמין יותר, להגביר את תנועת הולכי הרגל ולמשוך קהל מבקרים, תיירים וקונים רב יותר. השיפור בוצע באמצעות נטיעת אלפי עצים, ניקוי חזיתות הבניינים (למשל בניין ג'נרלי, בניין הדואר, המוזיאון ליהדות איטליה, מלון פרימה מלכים, בית הכנסת הגדול ועוד), שידרוג חלונות הראווה של בתי העסק, חיזוק תאורת הרחוב וריצוף מחדש של המדרכות.

שיפור הנגישות למרכז העיר הוא מרכיב מרכזי בתכנית. פרויקט הדגל של מערך התנועה החדש הוא הרכבת הקלה. מדיניות התנועה החדשה מקנה עדיפות ברורה להולכי הרגל ולתחבורה הציבורית. משמעות הדבר היא השקעה גדולה במדרחובים חדשים (ובראשם המדרחוב ברחוב יפו במרכזו תעבור הרכבת הקלה), הרחבת מדרכות וצמצום רוחב הכבישים.

שדרוג חלונות הראווה הוא כלי לפיתוח. חנויות בי-ם (צילום: גוסטבו סגורסקי)

הניסיון בעולם מראה כי השקעה בתרבות עשויה להביא למגוון השפעות חיוביות על העיר: משיכת הון אנושי וכלכלי, הגדלת הפעילות המסחרית, שיקום פיזי של מתחמים ישנים, הגדלת מספר התיירים המבקרים בעיר, הארכת משך הביקור, קידום תדמית העיר, שיפור איכות החיים של התושבים, יצירת מרכז עירוני שוקק חיים ויצירת "תחושה של מקום".

ברצלונה הפכה לאחד מעשרת היעדים המבוקשים בעולם בזכות תפקיד המפתח שניתן לתרבות כמנוע לפיתוח עירוני. החל בהשקעה בתשתיות תרבות לקראת המשחקים האולימפיים 1992, ובהמשך מוזיאונים חדשים, אירועי תרבות ואמנות בינלאומיים כפורום ברצלונה 2004, והבלטת הנכסים התרבותיים-ההיסטוריים של העיר כגון יצירותיו הארכיטקטוניות של אנטוניו גאודי.

ברלין מציעה עושר תרבותי ייחודי הכולל בין השאר 3 בתי אופרה, 9 תזמורות קלאסיות, 140 תיאטראות ו-350 גלריות אמנות, ומגוון עצום של פסטיבלים ביניהם פסטיבל הקולנוע, הג'אז ופסטיבל התיאטרון. בנוסף, התפתחותה של תרבות אלטרנטיבית בשכונות ירודות בחלקה המזרחי של העיר (בעבר בשליטת מזרח גרמניה) הובילה לשיקום פיזי, כניסתה של אוכלוסייה צעירה ולתהליכי התברגנות של חלק מהשכונות. ההשקעה בתרבות הפכה את ברלין ליעד מרכזי לתיירות-תרבות והעלה את מספר התיירים המבקרים בעיר לשיא של 7.6 מיליון בשנת 2007.

השימור יוצר סביבה עירונית עשירה

בהנחיית אותה תפיסה, הוחלט בירושלים על מספר פרויקטים, בהם: השבת האקדמיה "בצלאל" למרכז העיר, בניית מוזיאון הסובלנות, הרחבת בית הספר "מעלה" לקולנוע, סדנת ההדפס, וכן ביה"ס לצילום מדיה ומוסיקה חדשה במוסררה, ושיקום מבנה "בית מזי"א" שיאכלס שלוש קבוצות אומנות ירושלמיות. לאלה מתווספים מופעי מוסיקה ותרבות, ירידי אוכל ותכשיטים ומסיבות רחוב שנועדו למשוך קהלים מגוונים לבלות במרכז העיר.

שימור מבנים היסטוריים הוא כלי נוסף התורם להחייאת מרכזי ערים. השימור יוצר סביבה עירונית עשירה המשלבת ישן בחדש. השימור נותן ביטוי פיזי לזהות, להיסטוריה, למורשת ולתרבות המקומית, והוא משמש ככלי מרכזי לחיזוק ייחודיותן של ערים ולמשיכת תיירים ופעילות כלכלית. בזכות שימור קפדני של הסביבה האורבאנית הפכה פראג לאחת הערים המתויירות באירופה. הרובע העתיק של ברצלונה (הרובע הגותי), שעבר הליך שימור, עמוס כיום בבתי קפה, פאבים מסוגננים, חנויות אופנה ומסעדות שהפכו אותו לאחד ממוקדי התיירות הגדולים בספרד.

עבר שימור והפך יעד מבוקש. הרובע הגותי בברצלונה (צילומים: אביאל ילינק)

בירושלים מקודמות תכניות בניין עיר להגדלת היקף הבנייה במרכז העיר, אך תוך קביעת קריטריונים ברורים לשימור. מבנים היסטוריים כגון בית ש"ץ, בית אנה טיכו, ובניין ג'נרלי, ושכונות היסטוריות, כגון נחלת שבעה, אבן ישראל ונחלאות, הוגדרו לשימור וזוכים להגנה רחבה. שכונת נחלת שבעה, על אופייה המיוחד, מלאה כיום במקומות בילוי, פאבים ומסעדות ומהווה מודל מוצלח לשימור.

שוק מחנה יהודה הפך בשנים האחרונות לאחד מסמליה הבולטים של העיר ולמוקד משיכה למבקרים רבים. בעבר אזור זה היה מוזנח יחסית ובעל תשתית ירודה. בתחילת שנות ה-90 החל שיקומו של האזור כחלק מפרויקט השיקום של שכונות "לב העיר" (אזור הנחלאות). השקט הביטחוני בשנים האחרונות תרם גם הוא לפריחה המחודשת של השוק. פריחה זו כוללת בנוסף לעסקים הוותיקים לממכר פירות, ירקות, תבלינים, בשר ודגים, גם עסקים הפונים לקהל חדש.

הסנונית הראשונה הייתה פתיחתו של בית הקפה "הכול לאופה וגם קפה", בית הקפה הראשון בשוק שהפך לסמן של תופעה חדשה. היום ניתן למצוא בשוק מגוון בתי קפה, מסעדות גורמה, חנויות לבגדי מעצבים, חנויות תכשיטים, מעדניות בוטיק, חנויות לממכר מזון בריאות ועוד. בשנים האחרונות הפך שוק מחנה יהודה למוקד משיכה לא רק לקהל הקונים המסורתי אלא גם למבקרים מרחבי הארץ ולתיירים זרים.

היה מוזנח אך שוקם בשנות ה-90. שוק מחנה יהודה

עיכוב העבודות הביא לשחיקת אמון הציבור ברכבת הקלה

למרות ניצני ההצלחה, הדרך עוד ארוכה וישנן לא מעט דילמות ובעיות. עבודות התשתית הקשורות בפרויקט הרכבת הקלה נמשכו הרבה מעבר למתוכנן, והעיכוב בעבודות הביא לשחיקת אמון הציבור ברכבת הקלה בפרט ובתוכנית ההתחדשות של מרכז העיר בכלל. בעיית הנגישות של מרכז העיר לרכב פרטי עלולה למנוע את בעלי הרכב הפרטי מלהגיע למרכז.

בשיקום ובפיתוח מרכז העיר הושקעו מאות מיליוני שקלים אך היעדר אחזקה ברמה נאותה עלול להביא להידרדרות מהירה של המרחב הציבורי שבו הושקע ממון רב כל כך. מקבלי ההחלטות והמתכננים מודעים לבעיות.

נמשכו הרבה מעבר למתוכנן. העבודות ברכבת הקלה (צילום: אמנון רמון)

תביא למהלך כולל של התחדשות י-ם? הרכבת הקלה  (צילום: אביאל ילינק)

עבודות התשתית נמצאות לקראת סיום ויש להניח שעם "שקיעת האבק", יחזור בהדרגה האמון של הירושלמים בפרויקט. את בעיית התחזוקה ניתן לפתור באמצעות הקמת חברת ניהול למרכז העיר המשותפת לעירייה ולבעלי העסקים, בדומה לחברות דומות הפועלות בערים רבות בעולם.

יש לזכור כי התפיסה העומדת מאחורי התכנית להתחדשות מרכז העיר היא של השקעה ארוכת טווח ואין לשפוט את תוצאותיה היום אלא בפרספקטיבה היסטורית. אנו תקווה שתנופת ההתחדשות של מרכז העיר תימשך - במקביל להתאוששות כלכלית וחיזוק מעמדה של ירושלים כבירת ישראל וכעיר עולם.

• ספרם של אביאל ילינק, אמנון רמון ואסף ויטמן "יורדים העירה" בהוצאת מכון ירושלים