נוהל שכן: כך תחזירו את השקט לשכונה שלכם

בסכסוכי שכנים הנובעים מהחיים בבית המשותף, דוגמת שימוש ברכוש המשותף או יצירת רעשים ומטרדים - נציגות הבית המשותף, היא הכתובת לניהול הבניין, לניסיונות להשכין שלום בין הדיירים ולייצוג הדיירים בפני ערכאות משפטיות. אבל מה עושים כאשר הסכסוך הוא מול השכנים שמתגוררים בבניין השכן?

נניח למשל, שהשכנה בבניין ממול אוהבת לשיר אופרה בשעות המנוחה, שילדי השכונה אוהבים לשבת דווקא על הדשא שלכם וגורמים לכם מטרד בשעות הקטנות של הלילה, שהשכן מהבית שליד אוהב לחנות בכניסה לחניה שלכם, ששכן בבנין הסמוך החליט לסגור מרפסת באופן בלתי חוקי שגם מסתיר לכם את אור השמש, או שאותו שכן מחליט לזרוק את הזבל דווקא בחצר שלכם. למי יש סמכות להכריע בסכסוכנים שכאלה ומה הדרך הנכונה ביותר לפעול?

חוק המקרקעין מגביל את סמכויות של המפקח על רישום המקרקעין ומאפשר לו להכריע רק בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף, בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או סעיפים המוגדרים בחוק. המשמעות: אין למפקח סמכות לדון בסכסוכים שונים מחוץ לתחום הבית המשותף. לפיכך, נאלץ לכתת רגלינו אל בית המשפט המתאים, בהתאם לסעד המבוקש וגובה הפיצוי הכספי הנתבע.

אבל עוד קודם לבית המשפט ומאחר שרוב הסכסוכים עוסקים במטרדים, קיימות מספר אפשרויות לצורך פתרון הסכסוכים:

לדבר, לגשר ולפשר: בשלב הראשון, כדאי לפנות לשכנים בעצמכם או באמצעות ועד הבית, ולנסות להגיע להבנות ולפתרונות שיהיו מקובלים על ידי כל הצדדים. אם לא ניתן לגשר על הפערים, אפשר לעבור לשלבים הבאים:

תלונה לעירייה: העיריות אמונות באופן עקיף על ביצוע החוק למניעת מפגעים, הן על ידי הסמכה שלהם בחוק ליצירת חוקי עזר עירוניים והן בעובדה כי הן אמונות על אכיפה הבניה הבלתי חוקית. לפיכך, העירייה יכולה לאכוף על השכנים להפחית את עצמת הרעש, לפנות את האשפה ולהגיש נגדם כתבי אישום על בניה בלתי חוקית.

הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט: בתביעה שכזו ניתן לבקש צו מניעה זמני וקבוע להפסקת המטרד, ולדרוש מהשכן המטריד פיצוי, כאשר מדובר במטרד כאמור בפקודת הנזקין. אם תוכיחו שמדובר במטרד ליחיד, בית המשפט זכאי לפסוק פיצוי על נזקים מוחשיים שנגרמו לכם ובסמכותו אף לפסוק פיצויי עבור עגמת הנפש שנגרמה לכם. כך למשל, בפסק דין של בית המשפט השלום בהרצליה (תא 2245/03), נפסק פיצוי של 12 אלף שקל נגד אדם שהפעיל מזגן רועש וגרם למחסור בשינה לשכן.

תלונה למשטרה: יש חוקים הקובעים, כי מטרד מהווה גם עבירה פלילית. כך למשל, החוק למניעת מפגעים והתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) קובעים כי מי שעובר על הוראה מהוראות החוק והתקנות, דינו מאסר 6 חודשים, או קנס, או שניהם יחדיו. המשמעות: מדובר בעבירה פלילית ואתם זכאים לפנות למשטרה ולהגיש תלונה. על המשטרה להגיע למקום ולבדוק אם אכן מתקיימת עבירה.

קובלנה פלילית: המחוקק אפשר לאזרחים להיכנס לנעליה של המדינה ולנהל הליך פלילי נגד השכן המטריד, במקרים שהמדינה בוחרת שלא לנהל משפט פלילי נגדו. החוק למניעת מפגעים הוא אחד מהחוקים המסמיכים אותנו, האזרחים, לנהל את ההליך הפלילי בשעה שהמדינה בחרה שלא לעשות כן.

לפיכך, במקרה שהמשטרה מחליטה שלא לחקור את האירוע, או חוקרת אך ממליצה שלא להגיש כתב אישום - אתם זכאים לנהל את ההליך הפלילי בעצמכם. במידה שתוכיחו את עובדות העבירה, בית המשפט יפסוק את העונשים הקבועים בחוק. זכרו, כי לפני הגשת הקובלנה עליכם להודיע לשר להגנת הסביבה כי בכוונתכם לעשות זאת, וודאו כי 60 יום לאחר מסירת ההודעה לא הוגש כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

ניהול קובלנה פלילית הוא הליך משפטי מורכב ובית המשפט זכאי לדרוש כי לא תנהלו אותו בעצמכם אלא תסתייעו בעו"ד לצורך העניין. אם אינכם מעוניינים לשאת במלוא ההוצאות המשפטיות לצורך הסרת המפגע, חוק המקרקעין מאפשר לנציגות לשמש כשלוחה של הדיירים ומכאן, שהתארגנות נכונה במסגרת ועד הבית יכולה לחסוך לכל דייר הוצאות רבות.

עורך דין אופיר מילר הינו שותף בכיר במשרד עורכי דין מילר ושות' . הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול