מגזין שמחב"ד נשים
אלפי נשים קראות אותו בשקיקה: מגזין כרומו מלא במאמרים הלכתיים, מושגים ביהדות ומדורי חינוך וקוסמטיקה. כך הצליחה שליחת חב"ד להפוך למיני מעצמת תקשורת בקזחסטן. הכירו את "דיליה טיביה" (ואל תנסו לחפש אותו בקיוסק הקרוב לביתכם)
מתכוני חלב לשבועות, ראיון עם אשת התקשורת סיוון רהב-מאיר ומדור קוסמטיקה קבוע - אלה מקצת החומרים שיהפכו גם את גיליון סיוון של המגזין "דיליה טיביה" ("רק בשבילך", בתרגום חופשי), ללהיט המקומי בקזחסטן. העיתון לאישה הדתית (הקזחית) מגיע לקהל יעד רחב בהרבה מעבר לשטייטל הדתי, והוא כבר סיפור הצלחה בקנה מידה לא מבוטל.
כבר קרוב לשנתיים יוצא עיתון הנשים המושקע, על 32 עמודיו, בקרוב לעשרת-אלפים עותקים פר מגזין - מספר שיא ביחס לגודל הקהילה היהודית המקומית - וקהל הקוראים מכור. על העיתון שמשגע את הקהילה היהודית המקומית, אחראית ברכה טורנהיים - שליחת חב"ד ואפרוחית בת 26. זו עזבה עסק משגשג לעריכת סרטים, לטובת שליחות ומגורים בעיר אוסט קמינגורסק (עזבו, אל תנסו לקרוא את זה שוב).
"אשת חיל" - הגרסה הקזחית
טורנהיים, בניגוד לחב"דניקיות רבות, לא חלמה על שליחות יהודית בחור הנידח - החצר האחורית של מה שהיה לפנים ברית המועצות. ובכל זאת היא שם. בחב"דית קוראים לזה: עניין פעוט של "השגחה פרטית".
הקשר של בני הזוג טורנהיים עם קזחסטן החל לפני שלוש שנים. בהיותה נשואה טרייה בת חודשיים, הוזמנה טורנהיים לסייע בעריכת ליל הסדר במדינה: "ידעתי מילים ספורות ברוסית, כי יצא לי להשתתף בעבר במחנות קיץ יהודיים ברוסיה", היא מספרת. "בעלי לא ידע מילה. כך הגענו לליל הסדר, ועשינו כמיטב יכולנו לתקשר עם המקומיים שהשתתפו. היינו צריכים לתת הרבה הסברים הנוגעים לסדר - לדוגמה, מדוע נוטלים ידיים פעמיים - אך לא ידענו לתת אותם ברוסית".
'בונה על כך שברגעי שעמום, העין תנדוד גם לשאר הכתבות'. קוראת מקומית
כך נותרו אורחיה של טורנהיים עם הקושיות - אך בני הזוג עצמם ראו בחוויה אתגר, והחליטו בכל זאת להישאר. קשיי השפה אילצו אותם להכין חומרים כתובים בנושאי יהדות, כאמצעי תקשורת עם האוכלוסייה היהודית המקומית. "שבת קיצית ארוכה אחת, בא לי הרעיון: להוציא מגזין נשים שיספק את אותם החומרים, אך בצורה מעניינת ומושכת". כדרכה של טורנהיים, הפך הרעיון עד מהרה, לתוצר מודפס.
איך אומרים "מקווה" ברוסית
הבחירה לפנות לנשים דווקא, איננה מקרית. "שיעור ההתבוללות בקרב היהודים במדינה גבוה מאוד,
והנשים הן המפתח לעצירת הסחף", טורנהיים מסבירה. "גם חינוך הילדים נמצא באחריותן. לכן הן קהל היעד שהיה הכי חשוב לי לפנות אליו. חוץ מזה, כולם יודעים שגברים אוהבים להציץ בעיתוני נשים, מתוך סקרנות. גם הילדים יציצו, ולשם כך הכנו במיוחד עבורם את 'עמוד הילד'. זה נפוץ בעיתונים שם, אז עשינו 'חיקוי יהודי".
הרעיון הפך ללהיט היסטרי. "אנשים באים אלינו ושואלים כל הזמן מתי ייצא הגיליון החדש. הרבה נשים אומרות לי 'אני קוראת מהדף הראשון ועד לאחרון'". כמות "היהודים הפעילים" בקהילה, מאז צאתו של המגזין - גדלה בשיעור ניכר. "אנשים התחילו סוף-סוף להבין מה קורה. הם מספרים לי שלראשונה בחייהם, הם מבינים את המשמעות של מה זה אומר להיות יהודי".
טורנהיים מופקדת הן על תכני המגזין והן על הגרפיקה שלו. השליחות המקומיות במדינה כותבות חלק מהחומרים, בנוסף לצוות ישראלי של כותבות מקצועיות. לצד מאמרים על טהרת המשפחה - ישנו מדור קוסמטיקה שכותבת יהודייה מקומית בעלת סלון יופי. בעריכת לשון והגהה של התרגום לרוסית, נעזרת המו"לית הצעירה בפרופסורית ללשון רוסית, חברת הקהילה.
"בכל פעם נבחר נושא יהודי, ומטופל בהרחבה במגזין. לדוגמה שבת", אומרת טורנהיים,
"או ברית מילה, ולא רק מהזווית האמונית, אלא גם על היבטיה הרפואיים והחברתיים". לצד מושגי היסוד ביהדות מופיעים גם ראיונות שעורכת טורנהיים עם מה שהיא מגדירה "נשים חרדיות מצליחות". בין היתר, הופיעו במגזין הדוגמנית שלעבר לילך בן סימון, כיום מרצה ב"ערכים", ואשת התקשורת סיוון רהב-מאיר, שתככב - איך לא - בגיליון סיוון של המגזין.
"בנוסף לחומר יהודי, יש רצון להעביר ליהודיים המקומיים את הלך הרוח היהודי - מה קורה בארץ ובקהילות היהודיות הגדולות ברחבי העולם", מספרת טורנהיים. "בשבועות זה ינוע סביב הבהלה לחלב, והייצור המוגבר של מוצרי חלב לקראת החג, לצד מתכונים חלביים רבים. אני בהחלט מודעת לעובדה שעל קהל הקוראים נמנות משפחות רחוקות מאוד מהיהדות, המחזיקות את העיתון רק בשביל מדור הקוסמטיקה והמתכונים, ואני בונה על כך שברגעי שעמום, העין תנדוד גם לשאר הכתבות".
בשער: נשים יפות וצנועות
שלא כמו בעיתוני הנשים של המגזר עליו נמנית טורנהיים, במגזין שלה מקבלות הנשים את כל הפוקוס – תרתי משמע. לא אחת, הן מככבות גם על השער. "אני משתדלת לבחור תמונות של נשים יפות", מדגישה העורכת. "יש לי מטרה להראות שיופי ואישה צנועה זה משהו שהולך יחד. השיתוף עם הקהילה המקומית מאוד חשוב עבורי, לכן חלק מהנשים האלו, במודע, נמנות על הקהילה. אנחנו עושים מזה הפקת אופנה שלימה, הכוללת הלבשה, איפור ובוק.
"ברור לי שבארץ זה לא היה עובר, אך אני אישית קיבלתי היתר מרב לפרסם תמונות של נשים. בנוסף, לחב"ד אף פעם לא הייתה בעיה עם העניין. באתרי אינטרנט חב"דיים בארצות הברית מתפרסמות כל הזמן תמונות של נשים, צנועות כמובן".
לצד סוגיות התבוללות, גם נושא ההורות זקוק, לדעת טורנהיים, לחיזוק משמעותי: "כשהגעתי לקהילה סיפרו לי הנשים עד כמה קשה להן עם הילדים, ושצריך יותר כסף, ודירה גדולה, וכמה זה מתיש. לכן אחד הראיונות הראשונים שעשיתי לעיתון, היה עם אמא שלי - אם ל-17 - שסיפרה שילדים זה דווקא שמחה גדולה. זה מסר שאני משתדלת להעביר להם, שלגדל ילדים זה כיף, לא עול".
במגמת התרחבות
כשאני שואלת את טורנהיים בעדינות על העובדה שמדובר בכל זאת במדינת עולם שלישי לא מפותחת, היא מתקנת: "זו מדינה מתפתחת, ויש לזה גם
יתרונות. עלות הדפסת המגזין זולה מאוד ביחס למה שמקובל בעולם. אחרת כל זה לא היה קורה".
עכשיו היא עם הפנים קדימה: "הקמנו אתר אינטרנט, וקוראי רוסית בכל רחבי העולם להיכנס ולקרוא בחינם. יש גם מנויים שמקבלים אותו ישירות למייל. התוכנית הלאה היא להוציא את המגזין מחוץ לקזחסטן, למדינות נוספות בהן יש ריכוז גבוה של יוצאי ברית המועצות. חכו חכו", היא מבטיחה, "יש עוד הפתעות בדרך".
לפנייה לכתב/ת 
