רוצה אברך? דאגי לדירה: שידוכים במגזר הליטאי

עולם השידוכים החרדי

• חלק א' - שלושה דייטים וחתונה: המגזר החסידי
• חלק ב' - "כמה כסף אתם נותנים?" המגזר הספרדי 
  

הדרך שעושה בחורה חרדית מהמגזר הליטאי לחופה קשה, וכל אחת ואחת מהווה אתגר כלכלי לא קטן עבור הוריה. מי שלא רוצה להישאר "בתולה מזדקנת" לומדת מהר מאוד להתפשר או לשלם, והרבה.

משכנתה ואברך לא הולכים יחד

דוד ויוכי משחזרים את הפגישה הראשונה. "זה היה אצל דודה שלו", היא אומרת, "אין שם ילדים קטנים, היה שקט אז יכולנו לדבר". עבור דוד זו הייתה הבחורה השנייה. אצל יוכי - השביעי. "יש שיצאו עם הרבה יותר", היא ממהרת להתגונן, "זה לא עניין

של בררנות, אלא של מה שכתוב למעלה".

הם נישאו לפני שבע שנים, באחד האולמות היותר צנועים של בני ברק, שבו מתמחרים אטרקטיביות בכמה נמוך אפשר לשלם על מנה. גם פרחים לא היו על השולחנות, "חסכנו אותם". 

לאן הלך הכסף? לדירה, כמובן. שנה וחצי מהחתונה נכנסו בני הזוג אל דירה חדשה בת שלושה חדרים באלעד, במימון ההורים. כל צד נתן מחצית מהסכום ולדוד ויוכי דירה משלהם, נטולת משכנתה. היום, היא עובדת כגננת, הוא אברך.

ההורים הסכימו מראש לשלם תמורת חצי דירה?

"אבא שלי הוא אדם ריאלי", היא עונה, "יש לו חנות מצליחה, הוא הבין שאם הולכים על אברך אי-אפשר בלי דירה. משכורת אחת זה מספיק בקושי בשביל להסתדר, עם משכנתה זה בלתי אפשרי. הם חיפשו מראש משפחה שתהיה מוכנה להתחלק. לתת דירה שלמה לשבעה ילדים שצריך לחתן הם לא יכלו. היום, אחרי ארבע ילדים נשואים, הם בחובות גדולים. אבל הם ימשיכו ככה, כי אין ברירה".

את הפגישות הראשוניות הם כבר בקושי זוכרים, "היא נראתה לי קצת ילדה, עד שהיא התחילה לדבר". הוא הגיע עם עניבה שהצחיקה אותה, אבל, לדבריה, היא נתנה לו צ'אנס. "אחרי חמש פגישות, הוא שאל בעדינות אם אפשר 'לסגור", היא משחזרת את הרגע הגורלי. "אמרתי שכן, וזהו זה, התארסנו".

בלובי או בטיילת

"הליטאים והחסידים שונים מאוד אחד מהשני, הרבה יותר ממה שנראה מבחוץ". אומר אליעזר, שדכן ליטאי ידוע. "אני לא אגזים, אם אומר שזה כמעט כמו חרדי וחילוני. עולמות שונים לגמרי. בחור ליטאי, פוגש את 'השידוך שלו' בלובי של מלון או בטיילת, אצל החסידים זה ממש 'שומו שמיים', ועדיין, כל

הרבנים הליטאים הגדולים - כולל הרב שטיינמן - התחתנו בדיוק ככה".

תקנון הישיבות הליטאיות, שמונהג בשנים האחרונות, קובע שלוש פגישות בלבד לפני סגירת השידוך. מפגשים של פעם בשלושה שבועות, בתקופה שבין האירוסין לחתונה, כולל שבת משותפת לזוג הצעיר, פעם אצל משפחת הכלה ופעם אצל משפחת החתן. טלפונים מותרים רק פעמיים בשבוע. אחד מהם ייערך לרוב לקראת שבת, להגיד 'שבת שלום' ולשאול איך עבר עליו או עליה, השבוע האחרון.

האם החתנים הטריים ממלאים באדיקות את כללי התקנון? לאליעזר תשובה ברורה: "זה תלוי מאיזו ישיבה הם באו, ועד כמה הראש ישיבה שלהם מקפיד על זה. היום טווח הפגישות נע בין שלוש לחמש, ויש גם 12 ו-15. רוב ההורים נותנים לזוג להגיע לבד להחלטה, ללא התערבות מצדם".

לדברי השדכן, החינוך הליטאי, בניגוד לחסידי, מעודד אינדיבידואליות: "מצפים ממך לעצמאות מחשבתית, זה עולם שמקדש את הלימוד, את היכולת לקרוא תיגר על הכול. בשום מקום לא תראי רב בן 90 כמו הרב שך ז"ל בזמנו, שבא תלמיד בן 18 וסותר את דבריו ומביא ראיות שונות והוא מתנצח איתו. היו גם פעמים ספורות שהוא סגר את הגמרא ואמר, שהצדק עם תלמידיו הצעירים. זה מה שמצפים מהם, לחשוב לבד".

רוצה בחור? תארגני דירה

תמורות מסוימות חלו בקריטריונים לנישואים. לדברי אליעזר, ה"ייחוס" כבר לא משחק תפקיד קריטי כבעבר. "היום, בחורה יפיפייה, ייקחו אותה גם אם המשפחה לא הכי", הוא אומר, "וחתן

מוכשר יקבל מה שירצה ללא קשר לרקע המשפחתי שלו".

העצמאות, עליה מדבר אליעזר, באה לידי ביטוי גם בדרך שבה מוצע השידוך לבחור הצעיר. השדכן מסביר כי אם הבחור "בעניינים", וכבר נפגש בעבר, הפנייה נערכת ישירות אליו. אם השידוך נראה לו, ההורים מתערבים אחר כך, כדי לברר על המועמדת. הפגישה הראשונה נערכת בבית של הכלה, בשביל הביטחון שלה, וגם כדי שההורים שלה יראו את הבחור ולאחר מכן הזוג ממשיך בשלו ומקבל את ההחלטה.

במהלך הפגישות של בני הזוג, סוגרים שני הצדדים את העניינים הכספיים ביניהם. אם החתן מגיע מ"ישיבות העילית" של המגזר - פוניבז', חברון או אור ישראל - דרישת החתן לדירה מלאה היא אוטומטית.

"יש כאלה שיגידו להורים, 'סגרנו בינינו, בואו תסגרו ביניכם את נושא הכסף'. במילים אחרות מתנים את ההחלטה בכך שיגיעו להסדר כספי. ויש כאלה שיגידו לאבא ואמא, 'לא מעניין אותי מה הם אמרו שיתנו, אני רוצה אותה, אז תדאגו שזה יקרה", מסביר אליעזר. "הדירות שמקבלים החתנים היום, הן כבר לא במרכז בני ברק או בשכונות המרכזיות בירושלים, זה משהו יותר צנוע, כמו דירה בפרויקט חרדי בפריפריה. אבל בפירוש מדובר בדירה. מי שרוצה בחור מהכי טובים, שתשלם עליו. האם זה בסדר? ברור שלא, אבל אלה כוחות השוק. זה גם לא בסדר שזוגות צעירים לא יכולים לקנות דירה בשיכון בבלי בתל אביב, אבל זה מה יש".

הליטאים לקחו לחסידים את הכלות

"לפני שלושים שנה, כשאני התחתנתי, הייתה 'נדידה', בין המגזר הליטאי והחסידי. אז עוד למדו באותן מוסדות, ולבחורה חסידית מ'בית פתוח', היה טבעי להתחתן עם בחור ליטאי", מספר אליעזר. "הליטאים גם נראו אז הרבה יותר טוב, מחויטים, מגולחים לעומת החסידים עם המבטא היידישאי. גם אני התחתנתי עם בחורה מבית חסידי ומה שקרה הוא שנותרו בנות ליטאיות שלא התחתנו, וחסידים שלא הייתה להם כלה.

"אחרי המשבר הזה החסידים הקימו לעצמם מוסדות לימוד נפרדים ככה שהשידוכים האלה כמעט ולא קורים, אבל מה שהיה אז - 'העודפים' - נשארו גם היום. כשבחור בן 23-25 מתחתן במגזר הליטאי, הוא אוטומטית ייפגש רק עם בנות בגילאי 20-21, מה שגורם לכך שיהיו מחזורים שלמים שעברו את גיל 25 ויישארו תקועות.

"הבחורים הבודדים שלא מוצאים ישר ,ונגררים גם לגיל 27 ו-28 יש להם מבחר כל-כך גדול של בחורות שזה טבעי שהם ייקחו את הכי יפה, הכי מוצלחת וחכמה. השאר יישארו בלי כלום. היחס המספרי הזה, לרעת הבנות, גורם לכל בחור להיות 'שווה' יותר. התחרות קשה יותר".

אין התרעמות על ההתנהגות השחצנית של בחור ליטאי ממוצע שחושב שהוא שווה שיקנו לו דירה?

"תרעומת תמיד קיימת. רק לאחרונה ישב אצלי אבא לבת והתמרמר על זה. הציעו לו בחור מישיבה פחות טובה שלא דורש כלום, אמרתי לו אתה לא רוצה לשלם, תלך על זה. הוא הזדקף וענה לי מיד, 'גם בחינם אני לא אחתן את הבת שלי איתו.

"ההסדרים האלה עומדים בעינם כבר 300 שנה. יש משהו בשחצנות שכובש אותנו. איך אמר פעם משהו? אני לא אלך למועדון שמקבלים אותי שם. אנחנו כבני אדם אוהבים שחצנים, את הסלקציה. למעשה, די מעודדים את זה. ה'אני' של בחור ליטאי בנוי סביב היכולת

שלו לפצח סוגיות בגמרא. מצד שני, גם ברור שזה קשה. איך אמר רבי עקיבא? 'מי ייתן לי תלמיד חכם, ואנשכנו כחמור', יש קושי בלהיות ליד משהו כזה מתנשא, זה גורם לך להרגיש קטן".

נשברו לבבות, מפרידות כאלה על רקע כספי?

"ברור שנשברו, אבל הרבה פחות ממה שקורה במגזר החילוני. ככל שהקשר יותר מתקדם השבירה יותר גדולה. אז לפעמים עדיף לחתוך את זה בשלב הראשוני. אני לא מתיימר להציג מונופול על איך הכי כדאי להתחתן, אני חושב שיש כל מיני שיטות וזו עוד שיטה, שלטעמי הוכיחה את עצמה לא רע. בשורה התחתונה 95% מהאנשים מסתדרים עם הבן זוג שלהם, ו-5% הנותרים לא מסתדרים עם אף אחד".