בשם האב: איך ממשיכים את העסק המשפחתי?

השבוע פרשו שני מייסדי חברות מהעסק שלהם - אהרון קסטרו (מחברת הביגוד קסטרו) ומיכאל שטראוס (מקבוצת שטראוס). האם העובדה שממשיכי הדרך בעסק שנותר מאחור הם ילדי המייסדים מקלה על החלטת הפרישה?

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

"אני מודה לעובדי החברה המסורים ולמנהליה, גבי ואתי רוטר, על שנים של עשייה ברוכה", אמר קסטרו על בתו וחתנו שימשיכו לנהל את העסק המשפחתי. שטראוס, אמר ל"כלכליסט": "כל חיי דגלתי בהעברת תפקידים. כשאתה ממצה ומרגיש שיש אנשים יותר טובים ממך לתפקיד - פנה את הבמה. הרי לא האמינו בזמנו שאקח מנכ"ל חיצוני לשטראוס, ולקחתי. לא האמינו שאתן לבת שלי (עופרה שטראוס - ר"ר) להיות יו"ר, ונתתי. וזה מסתדר מצוין. אני מכשיר אותם ואז ממנה".

לא תמיד הבנים ממשיכים

בניגוד לדעה הרווחת, מתברר שלא לא כל הבנים הולכים בדרכי הוריהם לעסק המשפחתי. "רוב הדוגמאות מראות שהבן והבת של הבעלים הלכו דווקא למקום אחר. לא תמיד הילדים מתאימים להעביר את העסק הלאה", אומר בני רבן, מנכ"ל אביב אסטרטגיה ושיווק.

לדבריו, העובדה שממשיכי הדרך בעסק הם ילדי המייסדים מקלה על החלטת הפרישה. "היתרון בעסק משפחתי הוא המחוייבות והיכולת לייצר פתרונות מהבטן. יש פוטנציאל חיובי כשהבעלים של העסק הוא המנהל של העסק. בעלי עסקים יותר מחוייבים ורואים פרספקטיבה יותר רחבה".

לגבי אקט העזיבה אומר רבן: "אם תהליך העזיבה הוא מיידי אז ישנה טראומה. אם התהליך מתבשל לאורך זמן אז ישנו תהליך פרידה שלוקח זמן רב. כשמנהלים נכון את הפרידה האיש נשאר בסופו של דבר כסימבול".

עם זאת, לא הכל ורוד. למשל, במקרים שבהם הדור הבא יקבל החלטות שלא עולה בקנה אחד עם רוח המייסדים. "זה חלק מהמחיר שצריך לשלם בעזיבה. תלוי איך עושים את זה. ישנם אבות שחזרו לעסק לאחר שילדיהם עשו נזקים אבל אם התהליך נעשה נכון אין שום בעיה", מוסיף רבן.  משמע, חברות משפחתיות לא חסינות מקשיים כשדור המייסדים פורש.

רבן מציין כי על חברה להתנהל לא רק על ידי בני המשפחה: "מי שלא הצליח ללמוד לעבוד עם מי שהוא לא רק בן משפחה לא הצליח לגדול".

העברת המושכות 

איך מעבירים את המושכות בעסק משפחתי בצורה הכי נקייה ומהירה ודואגים להמשך קיומו?  עו"ד חמי לפידור ממשרד לפידור ושות', אומר כי על מנת להבטיח את הישרדות העסק לאחר פרישת דור המייסדים, מתפקידו של ההורה לבצע שורת פעולות:

1. הכשרתו וחיזוק מעמדו של דור ההמשך עוד בתקופת דור המייסדים, כמו גם בחירה נכונה של הגורמים שייקחו את המושכות, בהתאם ליכולותיהם הביצועיות ניהוליות, ולא בשל העדפות רגשיות או שיקולים זרים.

2. חלוקה והפרדה של נכסי העסק, באמצעות צוואה או על ידי כתיבת הוראות ברורות שאינן משתמעות לשתי פנים לאופן שמירת העסק באמצעות צוואה.

3. מוטב לפורש מהעסק להעביר תקופת חפיפה ארוכה ככל שניתן, על מנת לבחון הלכה למעשה את היכולת של ממשיך הדרך לנהל את העסק כהלכה. במקרים רבים התברר כי הידיעה שקיים גורם מגבה הקלה על דור ההמשך, שמצא את עצמו לאחר מותו של המייסד מתקשה לנהל את העסק בכוחות עצמו.

4. מדובר בהחלטה עסקית גרידא ולעיתים מוטב לדור המייסדים להכניס מנהל חיצוני לעסק, שאינו מבני המשפחה. עם כל הקושי בדבר, לעיתים המדובר בפיתרון האופרטיבי הטוב ביותר.

5. בדיקה מעמיקה של האפשרות למכור את העסק המשפחתי, או להפוך אותו לציבורי, בין אם בהסכמה ובין אם לאו.