שאלת ה-10 מיליארד: קבוצת עופר לאן?

סמי עופר   הלך אתמול (ו') לעולמו בגיל 89 והותיר אחריו את אשתו, אביבה, שני בנים, שמונה נכדים, נינה, ועוד משהו: את הבעלות המלאה וניהול-העל של אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם, וכרבע מהבעלות באחת מחברות האחזקה הגדולות בישראל.

בהודעה שמסרה המשפחה נכתב, כי "עסקי קבוצתו של סמי עופר ימשיכו לפעול ללא שינוי, באמצעות ילדיו ונכדיו, תוך שמירה על המסורת שלו לעבודה קשה ומסירות". הודעה כזאת מעידה על כוונה מסויימת אך אינה יכול להיות מדוייקת: האחים סמי ויולי עופר, בנו את האימפריה העסקית שלהם מאפס, עיצבו אותה לפי רוחם ושלטו בה ללא מצרים. סמי היה מעורב בניהול חברת הספנות עד ימיו האחרונים ולכן יהיה צורך בבעל בית חדש ובדרך חדשה, וכמובן שצריך לחלק איכשהו את השווי האדיר של מניותיו בשתי הקבוצות ואת שאר נכסיו. 

נכסי סמי ויולי עופר כללו, ככל הידוע, את אחים עופר ספנות, שהוקמה בידיהם ב-1950 והפכה לחברה גלובלית בשנות ה-60'; כ-20% מבנק מזרחי-טפחות; נדל"ן רב בישראל ובחו"ל; וכ-50% מהחברה לישראל, המחזיקה בכ-98% ממניות צים, 52% מכימיקלים לישראל, 37% מבית הזיקוק בחיפה וכ-5% מחברת החומרה טאואר סמיקונדקטור וכן באחזקות במיזם בטר פלייס.

האחים פירקו את החבילה ב-2002: יולי לקח את הבנק והנדל"ן, סמי את הספנות. חלקם בחברה לישראל נשאר משותף - רבע לכל אח בערך, והאחריות עליה עברה לבנו הצעיר של סמי, עידן, שקיבל לאחזקתו הפרטית 2.5% ממנה.

חלוקה כפולה: מי יירש ומי ינהל

התוכנית לעתיד תצטרך להפריד בין החלוקה מחדש של האחריות לבין הסדר הירושה לכסף. ברשימת עשירי תבל של העיתון פורבס נטען שסמי היה שווה בשנה שעברה כ-10.3 מיליארד דולר. הסכום כולל גם את חשבונות הבנק, ההשקעות וחפצי הערך שלו, אך נראה כי רובו מורכב משתי אחזקותיו העסקיות.

אין כמעט ספק שסמי כתב צוואה שבה נכתב בפרטי-פרטים כיצד יתחלקו נכסיו, והחוק מאפשר לו לחלק אותם כרצונו, כך שאי אפשר עדיין לדעת בוודאות דבר בעניין. בהנחה שאין צוואה, או שהצוואה קובעת בערך מה שהחוק קובע למקרה שלא הייתה צוואה, הרי שאביבה אמורה לקבל כמחצית משווי הכסף והנכסים, עידן אמור לקבל רבע ואחיו היחיד והבכור, אייל - את הרבע הנותר.

לפי ברירת המחדל הזאת, אמורה אביבה לקבל כמחצית מחברת הספנות, עידן רבע ואייל רבע; אביבה אמורה לקבל קרוב ל-13% מהחברה לישראל, אייל אמור לקבל קצת יותר מ-6% ועידן - להגדיל את אחזותיו לכ-9%. שווי השוק של החברה בבורסה בתל-אביב הוא כ-27 מיליארד שקל, כך שאחזקותיה החדשות של אביבה בלבד אמורות להיות שוות בערך 3.5 מיליארד שקל, ושל הבנים - קרוב לשני מיליארד כל אחד. האחזקות בחברת הספנות, לפי הערכות, אמורות להיות שוות הרבה יותר.

עם מותה, אמורה אביבה - לפי ברירת המחדל החוקית - להוריש את חלקה לשני הבנים, וייתכן שסמי דילג עליה והוריש את המיליארדים ישירות אליהם. ברירת המחדל החוקית של הסדר הירושה אמורה להפוך, איפוא, את אייל, לראשונה, לבעל מניות משמעותי ("בעל עניין") בחברה לישראל. בעל המניות הגדול ביותר יהיה יולי, שימשיך להחזיק את ה-25.5% שלו. למרות זאת, סביר להניח שעידן ימשיך להיות בעל הבית הדומיננטי: הוא מנהל את החברה מטעם המשפחה כבר 12 שנה, היה מעורב בעסקה לרכישתה, מכיר אותה מלפני-ולפנים ומזוהה אתה לטוב ולרע.

באותה מידה, ניתן להניח שאייל הוא זה שיהפוך כעת לבעל הבית הדומיננטי בקבוצת הספנות. אייל, שהאונייה הראשונה של החברה נקראה על שמו, מסייע לאביו כבר שנים ארוכות בניהולה וזהו תחום העיסוק העיקרי שלו בחיים. הדומיננטיות של אייל בעסקי הספנות היא זאת שדחפה את עידן לקחת על עצמו את החברה לישראל - ולא להיפך - ואין סיבה להניח שהמצב ישתנה. נראה כי כל הנתונים מתאימים לכך: אייל הוא איש העולם הגדול, מתגורר בלונדון, מעורב בעסקי נדל"ן בחו"ל ואינו מעורב בתקשורת, העסקים והפוליטיקה בביצה המקומית, בעוד שעידן מתגורר בארסוף, ישראלי בכל רמ"ח אבריו ולאחרונה גם החל בפעילות פוליטית מקומית, שייתכן שנקטעה בשל פרשת עופרגייט.

ייתכן ששני האחים יגלו עניין גדול יותר זה בחברה שבניהולו של זה - משהפכו לבעלי עניין רשמיים בה - וייתכן שלהיפך: שאייל ימכור את אחזקותיו בחברה לישראל לעידן ועידן ימכור את שלו בחברת הספנות. אפשרות שלישית, לא פחות סבירה, היא שסמי כבר חילק ביניהם את האימפריה לפי השיטה הזאת.

כך או כך, ההודעה שפרסמה החברה מרמזת כמעט בוודאות על שני דברים: שסמי כבר הסדיר בין אחיו ובניו את התוכניות וחלוקת העבודה לעתיד, ושהחלוקה הטבעית של תחומי האחריות הפרסונליים - עידן לתעשייה בישראל ואייל לספנות העולמית - תישמר.

מהחלוקה הזאת עולות נקודה מעניינת: ראשית, צים ועופר ספנות יהפכו מחברות שהיו כמעט גוף אחד, לחברות שתיתכן ביניהן תחרות כלשהי. סמי ועידן הקפידו לשמור על הפרדה ניהולית בין שתי החברות, אך הן שיתפו פעולה, ביצעו פרוייקטים משותפים ומכרו זאת לזאת אוניות. בשוק ההון ובתקשורת הישראלית התעוררה בעבר ביקורת על העסקאות הללו, שהיה מי שטען שהן מגייסות את החברה לישראל, הנסחרת בבורסה, לסייע לחברה הפרטית של המשפחה, אך סמי טען שהמצב הוא בדיוק הפוך ושהוא תפר את העסקאות הללו כסיוע של עופר ספנות לצים. כעת, כאשר שתי חברות הספנות יהיו בשליטה של שני אחים ולא של אב ובנו, היחסים ביניהן עשויים להשתנות.

עיתוי קשה במיוחד לאייל

העיתוי שבו נפטר האב - על רקע פרשת "עופרגייט" והטענות הקשות של הממשל האמריקני נגד עופר ספנות - הוא נוח יחסית לעידן וקשה במיוחד לאייל. עידן ימשיך לנהל חברה משגשגת, שבה בית הזיקוק נהנה ממחירי נפט גבוהים, כי"ל נהנית מגאות בשוק הסחורות ומצמיחה חזקה באסיה ומתמודדת על רכישת נמל אילת, וצים מקבלת עצמאות מעופר ספנות.

אייל, לעומת זאת, מקבל עליו חברה שנמצאת תחת מתקפה חזיתית של פוליטיקאים, עיתונאים ורשויות, שעדיין לא ברור לאן היא מתגלגלת. גם אם הפרשה תסתיים בלא כלום, היא לא תעשה לאייל חיים קלים.

אחת הסיבות לעצם קיומה של הפרשה היא העובדה שמדובר בחברה פרטית שלא נסחרת בבורסה. חברות כאלה אינן שקופות ואינן חייבות לדווח לציבור על כל עסקה גדולה, ולכן יש אפשרות לבצע עסקאות סודיות. עסקאות כאלה הן אלה שמסבכות חברות עם הרשויות: תהא האמת בפרשה אשר תהיה, אם עופר ספנות וחברת הבת הסינגפורית שלה היו שתיהן נסחרות בבורסה, הן היו מדווחות על הכל כבר מזמן וחוסכות לעצמן כל טענה אפשרית על פעולה במחשכים. הסיבה לכך היא שסמי התנגד להנפקה באופן נחרץ. מצדו, היה עדיף שגם החברה לישראל תהיה חברה פרטית שאינה נסחרת - אבל היא כבר הייתה בורסאית כשהוא ויולי קנו אותה ב-1999.

אנשי עסקים צעירים נמשכים לבורסה יותר מהמבוגרים, ובחברות משפחתיות רבות העסקים מונפקים בדור השני או השלישי. ייתכן מאוד שאייל ירצה להנפיק את עופר ספנות בארץ ובחו"ל. לחברה כזאת יש מן הסתם פוטנציאל אדיר למסחר בבורסה - אבל לשם כך, אייל חייב לתת ל"עופרגייט" להסתיים ולצאת ממנה ללא רבב.

יש מקום לציין עוד מישהי, שהייתה שותפה של סמי עופר לאורך הדרך ולא תקבל אגורה מירושתו: המדינה. חלק ממדינות המערב גובות מסי עיזבון, שמגיעים, אצל נפטרים עשירים, לרבע, שליש ואף מחצית מהונו. מס כזה, במקרה של סמי עופר, היה מגיע למיליארדי דולרים - תוספת חד פעמית של אחוזים שלמים לתקציב המדינה. אזרחי ישראל יאלצו להסתדר בלעדיו ולקוות שאייל ועידן יהיו לפחות תורמים נדיבים כמוהו.