בכייניי קיפוח, מה הם מרוויחים מזה
יש רק סיבה אחת שמסבירה למה מגזרים ומפלגות עדתיות שונות מקפידים לצעוק גם במאה ה-21 נגד "אפליה": כסף. מתברר שאפשר לגרוף רווחים גדולים מלהיות מקופח, ובלבד שיודעים לשחק היטב בקלפי הקיפוח. דעה
לבן גוריון היה חלום: שיום יבוא ובצה"ל יכהן רמטכ"ל תימני. ככל הנראה החלום הזה כבר לא יקרה - ולא משום שמשהו וחלילה דפוק בעדה זו, אלא מהסיבה הפשוטה שכבר כמעט אין תימנים "אסליים", כמעט כולנו מעורבבים.
גילוי נאות: הורי מטורקיה, אני יליד הארץ. אשתי ממוצא פולני וחוץ מכמה בדיחות טובות על הצד האחורי שלי ורודנותה של אשתי, אין לעובדה הזאת כל משמעות. ומה מוצאם של ילדיי? ספרדים? אשכנזים? לבנים? שחורים? גווני off-white?
בין חברי ניתן למצוא שילובים של עיראקית ורומני, רוסיה והודי, יווניה ומרוקאי. ילדיהם כבר לא מחשבים את מוצאם בחצאים אלא ברבעים ושמיניות רחמנא לצלן....
באופן תדיר אנו נתקלים בטורים או במסעות פרסום שעוסקים ונוגעים לאפליה, לכאורה, של המזרחיים. איך נאמר זאת בעדינות, בעולם החומרי שבו אנו חיים אלו שטויות וסתם דברי בלע. אחד המגזרים המקופחים - לטענתו כמובן - הוא המוזיקה והתרבות המזרחית. אבל בעולמנו רודף המזומנים והבצע קשה להאמין שזה המצב.
בואו נניח כמה עובדות: חברות הסלולר, הבנקים והמרכולים ושאר המפרסמים יעשו הכול, אבל הכול, על מנת להרוויח עוד כמה שקלים וזאת כמובן באמצעות פרסום לקהל גדול. חברות הטלוויזיה יעשו הכל, אבל הכל, כדי להגדיל את הרייטינג וכך לקבל סכומי כסף גבוהים יותר מהחברות המסחריות שצוינו קודם.
אילו היה תחום מסוים שהציבור היה דורש לראות, הוא היה מקבל אותו יום-יום עד שהיה מקיא ממנו - גם אם כמה קברניטי ערוצים היו מעקמים את האף (ע"ע תכניות ריאליטי). כך הם פני הדברים גם בטלוויזיה, ברדיו ובעצם בכל מקום.
צריך לזכור שבעידן הרייטינג הכסף הוא קובע. הרי אילו אייל גולן היה מקבל יותר רייטינג אני מבטיח לכם שהייתם מקבלים את התוכנית שלו בפריים טיים החל מהעונה הבאה כל יומיים למשך שלוש שעות (לא כולל פרסומות).
סיפורים מהעבר הרחוק
ידידי הנכבדים, אם אתם אוהבים לאכול חריף עד שהוצאתם מכלל שימוש את בלוטות הטעם שלכם, אשלח לכם יוגורט לצינונו - אבל עדיין תשלמו קנסות משונים אם תצאו מחבילת תקשורת שלא בזמן.
אם אתם אוהבים גזר מתוק מעל דג שנפח את נשמתו ועורבב בקציצה שאפילו אימו הדגה לא הייתה מזהה את בנה בתצורה זו - אשלח לכם ספר בישול, אבל עדיין תשלמו עמלות מוזרות על כל פעולה שתבצעו בחשבון הבנק שלכם.
אם אתם נוהגים לאכול בורקסים וג׳חנונים נוטפי מרגרינה ושומן - אקבע לכם תור לפתיחת עורקים, אבל עדיין הסופר ינסה לעוור את עיניכם במבצעים על מוצר אחד ולעשוקכם בעשרה מוצרים אחרים.
איני טוען שפעם לא הייתה אפליה - הייתה גם הייתה. כדי לקבל הטבות גישה למוצרים מסוימים נדרשו בעבר מסמכים על חברות בהסתדרות והחזקת פנקס אדום. ואולם המערך נפל ב-1977 על רקע האפליה הזו, ואולי טוב שכך.
"כור ההיתוך הצליח"
היום כבר אין אפליה עדתית (למעט המגזר החרדי ששם המציאות היא ממילא לא כלכלית...) כי כבר אין עדות, כור ההיתוך הצליח. ענתבי, זילכה, לבייב, עבאדי, רומנו ותשובה, הם שמות מזרחיים של פקידים ואנשי עסקים מוצלחים יותר או פחות ששלפתי מזכרוני בתוך דקה וכל מי שקורא עיתונות כלכלית מכיר את פועלם היטב. הם לא הגיעו למשכורותיהם וממונם למרות מוצאם וגם לא בזכותו. הם פשוט היו כשרוניים, ניצלו הזדמנויות, ונהנו מהרבה מזל.
בעבודתי אני נתקל בלא מעט קורות חיים. אצל רוב הנשים שפונות כבר מופיעים שני שמות משפחה. ובגלל כור ההיתוך המוצלח ברוב המקרים השמות מעורבבים: למשל פיינשטיין-אלאלוף, או מוסרי-גולדברג, או בכלל שמות מעוברתים שאין כל דרך לאבחן את הצבע הניבט מהם.
אחרי הכל לא התפתחה פרקטיקה מוסדרת לפיה את שם המשפחה המקורי שמים ראשון או שני. גם אם הייתי "גזען" (ג' בקמץ) פשוט אין כל דרך לדעת מי עומד מאחורי השם. בנסיבות האלה מוטב להסתכל על פרמטרים משעממים כמו ניסיון, השכלה וכדומה בבואנו לגייס עובדים.
אז למה בכל זאת מגזרי המקופחים ומפלגות עדתיות שונות צועקות אפליה? התשובה ברורה: כסף. אפשר לגרוף רווחים גדולים מלהיות מקופח, ובלבד שיודעים לשחק היטב בקלפי הקיפוח.
לכסף אין ריח
התשובה של שר הפנים אלי ישי על האפליה (האמיתית) בין ילדים במוסדות החרדיים היא קבלת תקציבים להקמת מוסדות נוספים שיהיו מיוחדים לאוכלוסיות שלו. אם צועקים "קיפוח", כאפליה מתקנת ישמיעו אותך יותר ברדיו ובכך ייצרו באזז שמאפשר לרכוב עליו בדרך לעוד מסע הופעות.
בעבר למשל אמרתי שאין סיבה להוציא נשים בגיל שונה מהגברים לפנסיה, אך על רקע הקיפוח (לכאורה) של נשים בשכר, חקיקה נכונה והגיונית לא מתבצעת בהקשר הזה.
מסופר על אספסיאנוס קיסר רומי שכשעלה לשלטון מצא את קופתה של רומא ריקה, מיד החל להטיל מסים חדשים וישנים ובין השאר הטיל מס על השירותים הציבוריים. בנו טיטוס, שאל אותו בתמיהה - ואולי גם בלעג דק - למה גם את השירותים אתה ממסה? אספסיאנוס שלף מכיסו מטבע ושאל את טיטוס: "האם אתה מריח ריח כלשהו?" כשטיטוס השיב שלא, אמר לו אביו: לכסף אין ריח ( ואם אוכל להוסיף גם אני - וגם לא צבע).
זהו אחד מיתרונותיו היחידים של עולמנו החומרי: הכסף הוא חד ממדי והוא נמדד במספרים ולא בסרגלי צבעים וריחות.
.
יהודה מודעי הוא שותף בחברת "אימפקט" לחשבות, ניהול כספים וייעוץ כלכלי - Yehudam7@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
