להתעשר? חוכרי הכפר רק רוצים זכויות עירוניות

בג"ץ אישר בימים האחרונים את החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל, העוסקת בזכויות מגורים במושבים ובקיבוצים. ההחלטה קובעת, כי בעל נחלה יוכל להוון את חלקת המגורים בעלות של 33% מערך הקרקע, בכפוף להנחיות אזורי עדיפות לאומית, ומאפשרת לו לפצל יחידת מגורים אחת מתוך הנחלה ולמכור אותה לצד שלישי.

• מצד שני: ממגורים לחלקת נדל"ן / דעה
• נדל"ן הקיבוצים: שאלות ותשובות על פסיקת בג"ץ
  

החלטה זו אינה מעניקה זכויות חדשות או הטבות למגזר המושבים, אלו מאגדת בתוכה החלטות מצטברות שקיימות זה מכבר לחוכר החקלאי. משכך, נכון להפוך אותן לכדי החלטה אחת, שמאגדת בתוכה את כל הזכויות ומעניקה לחוכר החקלאי חוזה חכירה ארוך טווח על בית מגוריו, בדומה לזכויות הקיימות למיגזר העירוני.

גם באשר לפיצול הנחלה והאפשרות למכור בית אחד מתוך הנחלה - לא מדובר בזכות חדשה. השינוי מתמבטא רק בגובה התשלום שצריך החוכר החקלאי לשלם בעת הפיצול, כאשר 979 הפחיתה את התשלום לגובה של 33% מערך הקרקע.

עם זאת, גובה ההיוון שנקבע לחוכר החקלאי בהחלטה הוא גבוה למדי, אינו משקף את זכויותינו בקרקע ואינו מביא בחשבון את התשלומים המצטברים ששולמו על ידי המתיישבים לאורך השנים בדמי החכירה. בנוסף, קיים פער גדול ולא מוסבר בין התשלום שחל על החוכר בכפר, אל מול שכנו בעיר.

לא רוצים להתעשר

להערכתנו הציפיה של בעלי הנחלות במושבים לפיצול אינה נובעת מרצון למכור את הבית לצד שלישי ולהתעשר מכך, אלא ממגבלות הירושה שמאפשרות לרשום בעלות על נחלה ליורש אחד בלבד, ומצוקת ההורים בסוגיית הבן הממשיך. הפיצול של הבית הנוסף ישמש בעיקר לפתור סכסוכי ירושה במשפחות במושבים, ולאפשר לילד נוסף במשפחה לקבל בית במושב שאינו תלוי בנחלה.

נושא פיצול הנחלה חשוב גם לבעלי נחלות שנקלעו למצוקה כלכלית ונאלצים למכור אותן על מנת להחלץ ממנה. הפיצול ייאפשר להם למכור את הבית המפוצל ומהתמורה לפתור את הבעיה הכלכלית ולהמשיך לגור בנחלתם.

בניגוד לטענות שהועלו בימים האחרונים על היקפי הבינוי שההחלטה תייצר - להערכתנו לא מדובר בפתרון למחירי הנדל"ן. הבניה תהיה בקצב איטי מאוד ובכל מקרה, תמ"א 35 קבעה סף מקסימלי של יחידות דיור במושבים, שתאפשר במקרה הטוב לבנות מקסימום שלוש יחדות דיור בחלקות המגורים במושב.

העדר פרנסה משלימה

לצד זאת, בג"ץ אסר על השכרת מבנים בשימוש לא חקלאי בחלקת המגורים במושבים, כפי שמאפשרת החלטה 1101 העוסקת בהקמת תעסוקה חלופית בחלקת המגורים במושב.

הגודל שנקבע בהחלטה לטובת פעילות לא חקלאית - כ-500 מטר - הוא מידתי ואינו פוגע בצביון החקלאי של הנחלה. בנוסף, לא מעט חקלאים נפלטו מהחקלאות והפעילות הלא חקלאית מייצרת עבורם פרנסה משלימה.

ואכן, בג"ץ אישר את זכות החוכר החקלאי לבצע פעילות לא חקלאית בנחלה בהיקפים שנקבעו בהחלטה, אך פסל את הסעיף שמאפשר השכרת התעסוקה החלופית על ידי בעל הנחלה לצד שלישי. אנו מצרים על כך, מכיוון שבעלי נחלות משלמים תשלום מלא עבור הקרקע בעת שינוי הייעוד, ומכיוון שאין איסור כזה באזורי התעשייה בעיר - אין להטילו גם במושב.

אך בשורה התחתונה, אנו רואים חשיבות גדולה מאוד בפסיקת בג"ץ ובטוחים כי יהיו לה השלכות גם על מאבקים משפטיים שיהיו להתיישבות בעתיד בנושאים הקשורים לזכויות על הקרקע. כעת על מינהל מקרקעי ישראל, שביקש זמן התארגנות של שנתיים ליישום ההחלטה, להערך בהקדם האפשרי ולא לעכב אותה, בדומה להחלטות אחרות של מועצת מקרקעי ישראל, שנותרו כאבן שאין לה הופכין.

הכותב הוא יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות, תנועת המושבים