תסתכלו על צאצאיו של ליבוביץ', ותראו אותנו
"איך ניתן לבוא בטענות ליהודי שבחר לוותר על טקסים מסוימים, וכל שמפריד בינו לבין יהודי אחר, הם ריטואלים כאלה ואחרים? הסיבה לכך שכמחצית מילדיו של ליבוביץ' עזבו את הדת, נעוצה בבעיה של כלל הציבור היהודי". תשובה לאליעזר היון
במאמר שפורסם בסוף השבוע, מבקש אליעזר היון לרדת לחקר התעלומה, הנושאת אף את כותרת המאמר – "למה התרחקו צאצאי פרופ' ליבוביץ' מהדת?"
הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
אבל אם נגררנו לשטח הצהוב, אז יש להעמיד דברים על דיוקם: לליבוביץ' היו ארבעה בנים ושתי בנות. חציים הפכו לחילונים בבגרותם. אין לי מושג מה היתה תגובתו לכך שחלק מילדיו בחרו בדרך שונה משלו, אבל ניתן אולי ללמוד על כך משהו ממשנתו החינוכית של פרופ' ליבוביץ':
אודה כי מעולם לא ערכתי מחקר כמה מצאצאיו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' נשארו דתיים, וכמה לא.
דעה אחרת
למה עזבו צאצאי ליבוביץ' את הדת?
אליעזר היון
תפיסתו הדתית של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' הייתה שעבודת ה' אמיתית היא קיום המצוות, ללא שכר ועונש וללא שום רווח אישי. אמונה כזו היא נחלתם של יחידי סגולה
"החינוך אינו יכול לעסוק בהקניית ערכים, כי אם רק בהכשרת האדם לרכישת ערכים אלה. אפשר אפילו להעמיק ולהגיד שהקניית ערכים, אילו היתה אפשרית, לא היתה חינוך, כי עיצוב דמות-האדם בידי מחנכו כחומר ביד היוצר איננו חינוך. האדם איננו אדם אלא אם יש בו אקטיביות מסוימת, אשר בה הוא מעצב את עצמו" (מתוך הרצאה שנשא ליבוביץ' בסמינריון לחינוך הדתי, ומופיעה בספר "יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל").
פרצופה של החברה
מהי אם כן הסיבה לכך שמחצית מילדיו של ליבוביץ' בחרו לזנוח את מצוות הדת? התשובה לכך איננה מצויה בתפיסה זו או אחרת בהגות הדתית. היא בעיה של כלל הציבור היהודי בימינו, וכך ליבוביץ' עצמו אפיין אותה:
"הצלחת החינוך הדתי תלויה לא רק בחינוך, כי אם בדמותה ובפרצופה של היהדות הדתית. השאלה היא – אם יהדות זו מתכוונת להקמת חברה, מדינה ועם דתיים, זאת אומרת... שיסודות קיומם הממשי נקבעים על ידי המגמה לקיים את התורה, או אם היא מתכוונת רק לטקסים מסוימים בחייו של האדם הדתי, שהם נעדרים בחייו של האדם הלא-דתי, אם כי תוכן חייהם הוא למעשה זהה. אי אפשר להשפיע על האדם על ידי ההלכה, כשזו איננה מחייבת את האדם לתנופה הגדולה של יצירת חיים אוטונומיים, שאינם תלויים בנתונים ואף מתנגדים להם" (שם).
שימו לב שהדברים נאמרו בשנת 1943. מאז אנו כבר יודעים מה החליטה היהדות הדתית – היא נקטה בגישת "שב ואל תעשה"; היא חששה מלבצע שינויים שיאפשרו לדת היהודית להיות רלוונטית לעם היהודי השב לארצו, ומתכוון להקים בה מדינה עצמאית – ללא "גוי של שבת" הגלותי, וללא הסתמכות על הוראות "פיקוח נפש", שלא נועדו אלא למצבים חריגים.
הבדל של ריטואלים
אז איך ניתן לבוא בטענות ליהודי בן זמננו, שבחר לוותר על טקסים מסוימים בחייו, וכל שמפריד בינו
לבין היהודי האחר, הם ריטואלים כאלה ואחרים? הביטו סביבכם, רוב רובו של העם היהודי זנח את עולם התורה והמצוות. אז כמה אפשר לבוא בטענות ליהודי שפשוט רוצה להיות נורמלי; שיסתכלו עליו כאחד האדם?
העובדה שחציה של משפחה דתית החיה בחברה פתוחה ומעורבת, נשארת דתית בימינו - היא בגדר הישג מכובד. ויש להודות על האמת – אנו שבחרנו להישאר דתיים, יש בנו דבר קצת לא נורמלי.
- עו"ד יחיאב נגר הוא ממייסדי עמותת "לשמה"
, הפועלת למען שימור הגותו של ישעיהו ליבוביץ'
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' ישעיהו ליבוביץ' ז"ל
צילום: גבי מנשה
מומלצים
