רה"מ יכריע במשבר ים המלח: יגיע לבקר באזור

נתניהו כינס את שרי האוצר, הגנת הסביבה והתיירות ודן עמם במחלוקת על עצירת המפלס ובמימון הפעולות. השרים מיסז'ניקוב וארדן תומכים בביצוע קציר מלח בעלות של 7-5 מיליארד שקלים, במטרה למנוע את הצפת בתי המלון

יעל דראלפורסם: 15.06.11 , 09:19

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יתערב במשבר על מימון שיקום ים המלח ויגיע לבחון בעצמו את סכנת הצפת המלונות: אמש (ג') כינס נתניהו את שר האוצר, השר להגנת הסביבה ושר התיירות, בלשכתו בירושלים ודן עימם במחלוקת על עצירת המפלס ובמימון הפעולות הנדרשות.

במהלך הדיון אמש הבהיר נתניהו כי בכוונתו להגיע בשבועיים הקרובים לאזור האגן הדרומי ובריכה מספר 5 - האזור שבו עולה המפלס בהתמדה ב-20 ס"מ בכל שנה, ומאיים להציף את אלפי חדרי המלון שלחופו. נתניהו הבהיר עוד כי בכוונתו לקדם את הנושא לקראת הכרעה מהירה - כבר בשבועות הקרובים.

את הדיון יזמו שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שרק לאחרונה כינסו מסיבת עיתונאים משותפת בה הודיעו כי החלופה המוסכמת לטיפול בבעיה - היא ביצוע קציר מלח מלא באגן הדרומי והשקעה בפיתוח כלכלי של האזור כולו.

החלטה זו הגיעה על רקע חוות דעת סביבתית שגובשה בחברה להגנות ים המלח, החברה הממשלתית שהוקמה לטובת הנושא ואשר עליה אחראי מיסז'ניקוב, אשר קבעה כי בטווח הארוך - לא יהיה מנוס אלא לקצור את המלח באזור. לפי שעה משרד האוצר מתנגד למתווה השיקום ונכון להיום, למרות דרישת השרים כי מפעלי ים המלח ישאו בהוצאות השיקום - הרי שטרם הוסדרה שאלת המימון.

בעבר תמך משרד האוצר באפשרות הזולה יותר של הרס המלונות באזור עין בוקק ובנייתם מחדש באזור מרוחק יותר. בתוך כך, ברקע נמשך הדיון בין נציגי משרד האוצר לנציגי כימיקלים לישראל (כיל), בדבר היקף השתתפותה בקציר המלח. מחיר פעולות אלו מוערך בכ-7-5 מיליארד שקלים.

כי"ל הודיעה לאחרונה כי בכוונתה לשאת בעלויות השיקום, אך לא תסכים למימון מלא של הפעולות. במקביל, מתנהל תהליך נוסף מול נציגי כי"ל בנושא העלאת התמלוגים ממפעלי ים המלח.

סוגיה זו הועלתה גם היא כדרישה במהלך מסיבת העיתונאים המשותפת של השרים מיסז'ניקוב וארדן. השרים ציינו כי בכוונתם לדרוש את העלאת התמלוגים המושלמים על ידי המפעלים למדינה מ-5% כיום ל- 10% בעתיד, כפי שמאפשר חוק הזיכיון.

סוגיית העלאת התמלוגים שהמפעלים משלמים למדינה מצויה כאמור בהליך בוררות. על פי הסכם בין המדינה לכי"ל מ-1995, החל משנת 2010 ניתן לדון מחדש בגובה התמלוגים של כיל על כריית אשלג, בהיקף של יותר מ-3 מיליון טון בשנה - ובלבד ששיעור התמלוגים על הייצור העודף שמעל 3 מיליון טון לשנה לא יעלה על 10%.

שר התיירות מיסז'ניקוב, אמר בתגובה כי "אימוץ המתווה שהצעתי במשותף עם השר ארדן הינו אינטרס לאומי מובהק. אני מצפה כי משרד האוצר יעמיד את התשתית הפיננסית ליישומו".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו