ו' הכלכלה לחברות החלב: הפכתן לחברות הסלולר

סערת הקוטג' לא פסחה על הכנסת וגרמה לחברות החלב למצמץ: ועדת הכלכלה דנה היום במחירי המזון ובפרט במחירי הקוטג', והזהירה את חברות החלב: "היזהרו מזעמו של הציבור". הוועדה קראה לחברות "לתקן את המצב בלי בושה וללמוד מלקחי חברות הסלולר כי כל פעולה נוגדת מצידן, וכל אי היענות מצידן, תגרור פעולות בכנסת שלא לרוחם".

רמי לוי, בעלי רשת "רמי לוי שיווק השקמה", הוא הנציג היחיד של רשתות המזון שהגיע לדיון בסוגיית הקוטג'. שופרסל, מגה ושאר הרשתות נעדרו מהדיון. יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד) הביע צער כי מלבד רמי לוי "רשתות השיווק הגדולות בחרו לא להגיע לדיון שנוגע להם באופן כל כך ברור". 

למרות דבריו של שאמה הכהן, משופרסל נמסר בתגובה כי כלל לא קיבלו זימון לוועדה.

הוועדה החליטה פה אחד מספר החלטות: היא מבקשת מחברות החלב לנקוט צעדים מיידיים להוזלת הקוטג', וקוראת לממשלה להחזיר את הקוטג' לפיקוח כמענה לסערה, אפילו לטווח קצר וכן לערוך בחינה להפחתת המע"מ על מוצרי חלב, ולהקים ועדת חקירה פרלמנטרית לגבי מוצרי המזון של הקבוצות הריכוזיות במשק.

שרת החקלאות אורית נוקד הודיעה היום לוועדת הכלכלה כי תפעל באופן מיידי להחזיר את הפיקוח על הקוטג', ובינתיים היא מתכוונת להוציא צו שיחייב את המחלבות לדווח על מתח הרווחים משיווק מוצריהם שיצאו מפיקוח. להוציאת הצו תקדם התייעצות שלה עם שרי האוצר והתמ"ת. נוקד הודיעה זאת בפתח דיון מיוחד של ועדת הכלכלה לבדיקת הצורך בהשבת הפיקוח על מוצרי חלב שיצאו מפיקוח.

יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה הכהן אמר כי "הוועדה רואה בחומרה את בריחת רשתות השיווק הגדולות מהדיון, וקבעה כי רמי לוי הציג נתונים הוגנים. הוועדה תקיים דיון נוסף לאחר שתקבל דו"ח מפורט יותר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, ותחליט על המשך צעדיה".

• נתניהו על הקוטג': "תהיו כחלונים ותמצאו פתרון
• "נחיל את חוק ההגבלים העסקיים על החלב"
• תנובה לממשלה: התערבו ובדקו את כולם
• גלידות שטראוס זולות פי 3 במזרח ירושלים
  

רמי לוי, שיצא לאחרונה במהלך לביסוס מתוג פרטי משלו, אמר במהלך הדיון "יש הרבה מוצרים שהם יקרים, והצרכן צריך לעזור לנו במלחמה. אם יש מוצר שהוא יקר, שפשוט לא יקנה אותו, אלא את המוצר הזול. כשהצרכן מייצר יותר תחרות, החברות הגדולות לא ינצלו את הכוח שלהם. צריך שתהיה כלכלה חופשית אבל תחרותית".

"נהיה קשובים למחאת הצרכנים"

נציגי תנובה ושטראוס הביעו אהדה לרגשות הצרכנים שרואים בקוטג' סמל של מוצר ישראלי שנהפך לסמל של מחאה. "אנחנו עוברים ימים לא קלים וצריכים להיות קשובים לרגשות הצרכנים ולפעול בהתאם", הודה אייל מליס מתנובה. "אף אחד לא יכול להישאר אדיש. אנחנו צריכים להיות רגישים למה שחושב עלינו הציבור כל בוקר בדרכו לסופרמרקט, וצריכים לעשות מעשה", הודה נציג שטראוס.

מליס הוסיף: "אנו מודעים שהקוטג' הפך לסימבול שמנקז את תחושות הלקוחות שלנו, ולא מהיום, במגמות של עליית מחירים שלתפיסתנו היא רחבה הרבה יותר מהקוטג' ומקיפה מגוון שירותים. בהיות הקוטג' מוצר כה אהוב ורלוונטי - הוא נהפך לסמל של מחאה שאנו חייבים להיות קשובים אליה. תפקידנו בסוף היום, בוודאי כחברה ישראלית, הוא להאזין ולפעול בהתאם".

לדבריו, "כשאנו בוחנים את המציאות יש צורך ללא ספק במהלך כולל, ויש לבצע בחינה מקיפה של הרגולטור. תנובה תשתף פעולה עם הרגולטור במהירות. אין מה מה לעשות זאת לאט. תנובה תהיה פתוחה לכל שאלה. אם הבדיקה תראה שצריך לעשות תיקון במחירי החלב הגולמי - נפעל בהתאם. ימים לא קלים עוברים עלינו. לא בטוח שהחזרת המוצר לפיקוח הוא הפתרון".

תנובה לא חושפת רווחים כי היא חברה פרטית

עם זאת, ככל ששתי המחלבות הביעו נכונות לשתף פעולה בבדיקת התמחיר, הם הדגישו כי הבדיקה צריכה להקיף את מכלול המרכיבים של כל בעלי העניין, החל מהחקלאים וכלה בממשלה. נציג תנובה הודיע שיסכים לתקן את המחיר אם יידרש. "תנובה תהיה פתוחה לכל שאלה בכל עניין שיגדיר כל שינוי במחיר החלב או בהשבתו לפיקוח. הבדיקה תתנהל במלוא השקיפות", אמר מליס. נציג שטראוס הדגיש את חלקה של הממשלה בגביית המע"מ. "החכמה היא לא למצוא את האשם אלא להתכנס מייד ולפתור את הבעיה", אמר.

בתשובה לשאלת היו"ר ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) אמר מליס כי המחיר עלה בהתאם להתייקרות עלויות מרכיבי הייצור בעשרות אחוזים. עם זאת תנובה לא העלתה את מחיר הקוטג' בהמשך לעליית המחירים האחרונה ב-6% "כחלק מהרגישות והבנה לצרכנים". הוא חזר והדגיש כי המחיר משקף את עלות ההשקעה במוצר "שכל מקרר לא יתבייש בו".

מנכ"ל תשלובת החלב בתנובה, אייל מליס, אמר בדיון בנושא בוועדת הכלכלה, כי מדובר בחברה פרטית וסירב לחשוף את נתח הרווח שלה לבקשת ח"כ עמיר פרץ (עבודה). "רמת הרווחים דומה לרמה במדינות אחרות", אמר מליס. פרץ המשיך להקשות, "אתה לא חברה ישראלית הבעלים הזרים הם שקובעים לך את המחירים והרווחים". באריס התחמק מתשובה ישירה, "אנחנו לא חברה ציבורית. המחיר משקף את כל שרשרת העלויות. שוק המזון הישראלי ברמת רווחיות כמו בעולם, אבל אין מקום להשוות את הקוטג' הישראלי למוצר דומה בחו"ל".

שהממשלה תגבה פחות מע"מ

נציג טרה ארן אלסנר טען כי בתקשורת לא מדווחים על עובדות. הוא הביא דו"ח שמציג נתונים מפורטים של כל רכיב בשרשרת, משקלו במחיר והשפעת התייקרותו על התייקרות המוצר. הוא ציין כי תשומות ייצור כגון אנרגיה, מים וארנונה עלו יותר משיעור עליית המדד. לדבריו הוחלט להוציא את הקוטג' מפיקוח כבר ב-2006 כשבוועדת המחירים הממשלתית לא ידעו איך להתמודד עם עליית התשומות.

"המחיר לצרכן עלה לאחר ביטול הפיקוח אבל ההתייקרות לא נבעה ממחיר המוצר. המחיר שלנו לפני מע"מ עומד על 4.67 שקל לגביע", אמר אלסנר. עם זאת אמר כי אין לו תשובה מיידית איך לפתור את הבעיה. "דרוש שולחן עגול של כל בעלי העניין כדי למצוא את הפתרון. אולי הממשלה תגבה פחות מע"מ. בעולם או שמוצרי החלב פטורים או שהמס בשיעור נמוך".

רמי לוי הבעלים של הרשת הזולה שיווק השקמה, לדבריו ב-20% לעומת האחרים. הקוטג' רק מסמל את המאבק נגד התייקרות מוצרים אחרים. "הצרכן צריך לעזור לנו, שיקנה רק את המוצר הזול", אמר. הוא מעדיף תחרות בכלכלה חופשית שתהיה חופשי עד הסוף. בתשובה לשאלת היו"ר אמר, "עליית המחירים היא רק לפי המחיר של היצרן, המרווח שלי הוא 12%-15%.

יפתח שקד ממובילי המאבק הציבורי אמר לנציגי המחלבות "הגזמתם" וטען כי זהו "מאבק שפוי, לא רק נגד הקוטג' אלא בעד שהצרכנים יצביעו ברגליים נגד מוצרים יקרים".

נציג הרשות להגבלים עסקיים טען כי חוק ההגבלים לא חל על תוצאת חקלאית אבל הרשות תבדוק את העניין מבחינה משפטית. נציגת האומר חזרה על עמדת המשרד התומכת בתחרות בשוק ותילחם בעליית המחירים בעידוד היבוא דרך הפחתת מכסים.

לשאלתו של שאמה מדוע החברה שתקה עד היום, ציין מליס "ידענו כי מחיר הקוטג' הוא רק חלק מהתמונה ומהסיבה למחאה". לשאלה מדוע המחיר נסק מאז הסרת הפיקוח, השיב: "מאז 2007 עלה מחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי) ב-30% ומחיר הקוטג' ב-40%. עלויות היצרנים כוללים את מחיר החלב, שכר עבודה, מים, וכל הרכיבים שחלקם עלו בעשרות אחוזים. אני חייב לציין שתנובה הייתה קשובה ולא העלתה את מחיר הקוטג' מאז נובמבר האחרון. זה חלק מהרגישות ומהמאמץ שאנו עושים". 

יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד), שאמה מתח ביקורת על התנהלות המחלבות וציין כי "רובנו מאמינים בשוק חופשי. אלא שהתברר שעברנו לשוק שהוא 'חופשי מתחרות'. התחרות אמורה לשפר את המוצר ולהוזיל את המחיר. וכעת קל מאוד לראות שמוצרי החלב שנותרו בפיקוח לא התייקרו כמוצרים שהוצאו מהפיקוח. האינטרס שלנו שהחברות ירוויחו, אך מחדשנות יצירתיות, חריצות, ולא התבססו על ריכוזיות, ותיאום מחירים - גם אם לא ניתן להוכיח אותו".

שאמה שיבח את מחאת הצרכנים העממית שהתפתחה סביב נסיקת מוצרי החלב והוסיף "זו לא בושה שהח"כים הולכים אחרי התקשורת. העיקר שהצורך קיים, ועל כך אין מה להתווכח".