הפתרון לתסבוכת הקוטג': לפרק את מועצת החלב

לפני כשבועיים, כשעשיתי קניות בסופר לפני חג השבועות, לא יכולתי להיכנס למעבר של מוצרי החלב. אומנם המעבר רחב, אבל המהומה הייתה רבה. לרגע חשבתי שהמדובר בקונים בלבד, אבל טעיתי.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

מסתבר שכל אחת משלוש החברות הגדולות הציבה דוכנים ומסביבן כרכרו ארבע עלמות חן לכל דוכן. וכך, שלל דיילות אלו ניסו לדחוף, לפתות, לטעום וכמעט לאלץ את הקונים לשים כמה שיותר גבינות ויוגורטים בעגלתם.

שמתי לב שהמחירים גם עלו בכמה עשרות אגורות, ורק אם אקנה את ה-15 טון גבינה שניסו להעתיר עלי - אוכל לקנות במחיר הישן. הבעיה הייתה להשיג מנוף למשטחי הגבינה שביקשו להעתיר עלי. ומי אמור לאכול את זה? משום מה, כאשר רודפים אחרי אחוזי אמוק בנסיון לשכנע אותי לבצע פעולה מסויימת, אני מתקפד, ומנסה לברוח. ואחרי זה מנסה להבין למה בדיוק רודפים אחרי ולמה זה כל כך משתלם להם לרדוף אחרי.

למה אין "חלב בשקל?"

איך קובעים מחיר מכירה? איש שיווק טוב יודע שמבקשים את המחיר הגבוה ביותר שהלקוחות ישלמו בעבור כמות מקסימלית. מול זה יש את הערך של התחרות, כי אם באמת תיקח מספרים מופרכים של, נניח 8 שקלים לגביע קטן של גבינה, כאשר יש תחרות ואחרים מוכרים ב-6 או 7 - אף אחד לא יקנה ממך. ואז מה יצא לך? אבל השיקול הזה קורה כאשר יש תחרות.

ועוד עובדה שידועה לכל, ולמרות זאת צריך להדגישה. אם תוריד מחיר - סביר להניח כי הכמות שתמכור תהיה רבה יותר, למשל העוף בשקל הזכור לטובה. אם תעלה מחירים, סביר להניח כי הכמות הנמכרת תקטן - לראייה - סך מכוניות הפורשה הנמכרות בארץ מדי שנה.

אם נחפור קצת בשוק החלב, שהוא חומר הגלם של הקוטג' המדובר, נגלה שבישראל השוק הזה סגור כולו על ידי מועצת החלב. מדי פעם, נניח פעם בשנה, מתכנסים להם עסקני החלב, ומחליטים כמעט הכל: מחליטים כמה ייצרו; מחליטים את הכמות של כל מחלבה; מחליטים כמה כל מחלבה תמכור. בישראל הרפתן לא יכול לייצר נניח מיליון ליטר חלב, אם הגדירו לו לחלוב רק חצי מיליון. במידה ויחלוב יותר - יקבל קנס ומחיר מופחת! הכל סגור מראש, חוץ ממחיר המכירה ל"פראיירים" החיצוניים - וזוהי ה"תחרות".

כשהגששים במערכונם על שירים ושערים ציינו את אוהד בית"ר שרצה לקבוע מי יהיו השופטים, מה יהיה מזג האוויר, ומה התוצאה – צחקנו כולנו. אבל הצחוק כאן הוא עלינו. אסביר.

בואו נניח שמחליטים לייצר השנה 5 מיליון ליטרים. מחליטים כבר בתחילת השנה שתנובה תייצר 3 מיליון חלב, טרה מיליון ושטראוס מיליון. עכשיו נניח שתנובה מחליטה לעלות המחיר מ-5 ל-6, לכאורה שטראוס תמכור במחיר נמוך יותר והיא כזולה יותר תמכור יותר מוצרים. אוי ואבוי יחשבו מנהלי שטראוס – אם נמכור יחסית בזול, אז תיגמר לנו ההקצבה באמצע השנה, נרים גם אנחנו מחיר בשקל! ובא למחלבות גואל, ולציון פחות שקל.... הרי אין תחרות אמיתית אלא רק "תחרות" על מחיר. ואין לאף מחלבה אינטרס להוריד מחיר ולמכור כמות גבוהה יותר. אלא רק לחלוב יותר מהצרכן ולא מהפרה. יש כי יש פרה של בשר וחלב ויש פרת מזומנים.

הקוטג'ים. רק סימפטום (צילום: הילה דפנה)

ולכל זה תוסיפו את החזירות ואת המחשבה שעם ישראל יספוג בשתיקה כל העלאה, כי ממילא אין מה לעשות, תוסיפו את רצונם של בעלי ההון להחזיר הלוואות ולהראות רווחיות גבוהה במאזניהם - וקיבלתם העלאה זוחלת ועלויות מזון שגבוהות מכל פינה אחרת כמעט בעולם.

איך מפסיקים את ה"קסם" הזה? פשוט מאוד - שוברים אותו בבסיסו: מפזרים את מועצת החלב שלכאורה מגינה על היצרנים, ובפועל מקבעת את עושק הצרכנים. הרי אם ייתנו לכל מחלבה לייצר כמה שהיא רוצה, פתאום לא תהיה אחדות אינטרסים מובנית במערכת. אפשר גם להוריד מכסים ולפתוח את השוק לייבוא, כך חברות זרות לא יהיו מוגבלות בכמויות והרווחים יהפכו הגיוניים.

מצעד התירוצים

שימו לב לפאניקה של חברות החלב והמשווקים, כשהם מנסים לשחק על כל תירוץ שחוק וגרוע על מנת להשאיר את הסטטוס קוו. "שיקימו ועדה" - באמת יופי - ועדות, דינן לחשוב רק במשך שנה מי יעמוד בראשן, ובינתיים העם יפסיק להתעסק בשביתה.

"המע"מ גבוה מדי" - מע"מ היה גם קודם ונשאר. אין שום דבר חדש בו, הדיון הוא על ההעלאה חסרת הפרופורציה. תמיד יותר קל להאשים את כל העולם במקום להוריד.

"אתם הורסים תעשייה שמפרנסת אלפי משפחות" - שטויות, נהרוס רק את רווחי העתק של בעלי ההון, יש מקום והרבה לחלב ומוצריו, העובדים הפשוטים ימשיכו להרוויח שכר רגיל ונמוך בייצור הגבינות.

"אנחנו מבינים את הכאב" - נסיון הוליסטי/רוחני משה. אל תקשיבו לו - האם ראיתם חתול שמוותר על השמנת שלו כל כך מהר?

הפתרון של החזרה לפיקוח הוא פתרון בינוני ולא טוב - אולי נקבל את הקוטג' ב-5 שקל, אבל על גבינה רגילה, על השמנת ועל המילקי נמשיך לשלם מחירים מופרכים שרחוקים מכל סטנדרט בינלאומי. אנו נקבל קוטג' מפוקח בסיסי עם ריבועים קטנים, ועל הקוטג עם הריבועים הגדולים בתוספת זיתים נשלם הרבה יותר, ואם הוא כולל ביו או פלוס (אף פעם אני לא מבין מה זה בדיוק הפלוס) - הרבה הרבה יותר...

לכן אני מבקש מכם, אני אתקן, אני מתחנן בפניכם - אל תקנו קוטג' החודש. מעטו בגבינות בכלל, לא יקרה לכם כלום. תאכלו ריבה, טחינה, ירקות, ביצים, שוקולד ושאר מיני מזונות. אחרי חג שבועות שפיצץ אותנו בלקטוז, לא יקרה כלום אם נעשה חודש אנטי שבועות.

אל תסכימו למבצעים של 2 ב-10, מטרתם להחליק את החלב החמוץ בגרוננו ולפזר אותנו. חברות השיווק לא עושות לנו טובות בהכריזן על מבצעים שכאלה - אין "טובות" בשוק החופשי - הן צריכות אותנו בדיוק כפי שאנו צריכים אותן.

החשיבות של מהפכת הקוטג' היא הרבה יותר מקוטג' - היא על ההרתעה של הציבור הישראלי שהיה פראייר תקופה ארוכה, ושילם יותר מדי על הקפה, חומרי הניקוי, הגבינות ומה לא. ולראיה אסם וזוגלובק הקפיאו את רצונן להעלות מחיריהן, אף חברה לא רוצה להיות הראשונה שתעלה מחיר וכל האש הרותחת תופנה כלפיה. אל תתעצבנו ותטקבקו - פשוט אל תיקנו.

הערת שוליים

פעם בשנה מפרסמים את השיא הישראלי הכי גרוע שאני מכיר. מסתבר שהפרה הישראלית היא הפרה המניבה הכי הרבה חלב בכל העולם. באמת כל הכבוד, איזה חכמה, הצלחה כבירה. חשבתם פעם למה הפרה שלנו מניבה הכי הרבה? אם אתה יודע כרפתן שאתה אמור לחלוב אלף ליטרים וזהו, לא טבעי שתנסה להמעיט באמצעי ייצור (הפרה כמובן)? אתה תנסה לחלוב מכל פרה את המקסימום האפשרי על מנת למזער עלויות, אין לך מחשבות על גדילה או התרחבות אלא רק על מזעור עלויות באפיק מכירות ידוע מראש. זה שיא זה? זה שיא האי-תחרותיות! לכל דבר בעולם יש סיבה, וכמעט תמיד הסיבה היא כסף.

יהודה מודעי הוא שותף בחברת "אימפקט" לחשבות, ניהול כספים וייעוץ כלכלי Yehudam7@gmail.com