פראיירים, הקוטג' באירופה וארה"ב זול יותר
בדיקה מעלה שבמדינות בהן המשכורת הממוצעת כמעט כפולה משלנו, גבינת קוטג' עולה כמו בארץ, או אפילו פחות. זה מרגיז עוד יותר לאור העובדה שבישראל הגבינה פופולרית בהרבה. תורמים למחיר: מע"מ גבוה, חוסר סבסוד והכשרות
קרוב ל-30 אלף ישראלים כבר הצטרפו למחאת הקוטג' בפייסבוק, שפורסמה לראשונה ב-ynet. דף האירוע קורא לצרכנים להתאפק ולא לקנות קוטג' החל מ-1 ביולי, כמחאה על מחירו הגבוה. הרשתות מיהרו להכריז על מבצעים להרגעת המצב, ובכנסת מתכננים דיונים דחופים. הגזמה? בדיקה פשוטה שערכנו בעזרת האינטרנט חושפת שהצרכן הישראלי אכן משלם יותר על הגבינה הגושישית מעמיתיו בעולם. והמשכורות? אצלנו הן כמובן יותר נמוכות.
מהפכת הקוטג':
- קוטג' כמו ליטר בנזין: "הגיעו מים עד נפש"
- רמי לוי מוזיל את הקוטג': "המחירים גבוהים מדי"
- בגלל מחאת הקוטג': גל מבצעים ברשתות
הנתונים מרגיזים עוד יותר, לנוכח העובדה שהפופולריות של הקוטג' בישראל גבוהה, ורק פה הגבינה הזאת נחשבת למוצר בסיס כלחם וחמאה. בעוד שבעולם זו גבינה שמקושרת עם אורח חיים בריא, או עם שרירנים, בשל אחוז החלבון הגבוה ואחוז הפחמימות הנמוך שהיא מכילה, בארץ מדובר במוצר שנמצא כמעט בכל בית: ב-91% מהבתים בישראל צורכים קוטג', והוא נמצא במקום השני בדירוג המוצרים הנמכרים ביותר בישראל.
חובבי הקוטג' בישראל משלמים בין 6.46 ל-7.8 שקלים עבור הגביע שמכיל 250 גרם. בנקודות מכירה מסוימת המחיר יכול להגיע אף ל-8 שקלים. את רוב הקוטג' בישראל, 73%, מוכרת תנובה. השכר הממוצע בישראל עומד על 8,996 שקל לחודש. את נתוני השכר הממוצע במדינות השונות נטלנו מהאתר הזה.
כמה משלמים בעולם?
בבריטניה, שם הצ'דר והסטילטון פופולריות בהרבה, הקוטג' היא גבינה עם הילה דיאטטית. אחוז השומן הפופולרי לקוטג' שם הוא 2%. והבריטים משלמים עליו פחות מאיתנו. השכר הממוצע של אזרח בריטי עומד על 15,190 שקל. גביעי הקוטג' הנפוצים בבריטניה מאכלסים 300 גרם גבינה, ולעיתים גם 600 גרם.
פעולת חילוק פשוטה מגלה כי על 250 גרם של קוטג' Healthy Living, מותג פרטי של רשת הסופרמרקטים טסקו, משלמים הבריטים 3.48 שקלים. Natural Cottage של טסקו יעלה להם 2.69 שקלים וברשת ocado ניתן לרכוש קוטג' Perfectly Balanced, ב-3.85 שקלים. בבריטניה מוכרים לצד גבינת הקוטג' הרגילה גם קוטג' עם פירות כמו אננס.
בהולנד, מרוויחים בממוצע 18,600 שקל. מחיר הקוטג' שם נע בין 7 ל-8.42 שקלים בממוצע, למרות שמצאנו גם גבינות קוטג' יקרות יותר. צפונית משם, בשבדיה, נהנים התושבים ממשכורת ממוצעת של 17,800 שקל. המשכורת אולי כפולה, אך מחיר הקוטג', למשל Cottage Cheese Naturell Laktosfri של Arla, מזכיר את המחיר שאנחנו, שמרוויחים הרבה פחות, משלמים: 9-7 שקלים ל-250 גרם.
המסים שהשבדים משלמים גבוהים מהמסים כאן, אולם איכות חייהם גבוהה יותר בהתאמה. השבדים אגב, מעדיפים את הקוטג' שלהם עם טופ של תוספות כמו חמוציות ואגוזים, והגבינה מגיעה באריזות מלבניות, בניגוד לנהוג בארץ.
בארצות הברית השכר הממוצע עומד על 13,900 שקל, והם משלמים על קוטג' בממוצע כ-9.35 שקלים ל-250 גרם. בארה"ב מדובר בגבינה פופולרית באופן מתון, וישנם מותגים רבים שלה. מקור גבינת הקוטג' המודרנית הוא בחוות במרכז אירופה, אבל תיעושה החל לראשונה בארה"ב, ב-1915. ועם זאת גם בארה"ב מעדיפים גבינות שמנות בהרבה, וצריכת הקוטג' שם מקושרת עם אורח חיים בריא ודיאטה.
בשווייץ נאלצים חובבי הזהב הלבן להיפרד מסכום דו ספרתי של כעשרה שקלים תמורת 250 גרם. אך אל דאגה, משכורת ממוצעת של 16,500 שקל מנחמת אותם.
הגרמנים, משלמים על המותג Gervais Hüttenkäse של דנונה - קוטג' עם 3.9% שומן, בין 6 ל-8 שקלים ל-250 גר' (אם כי נמכר באריזות של 200 גרם). ומה השכר הממוע שלהם? 21,080 שקל.
תורמים למחיר: המע"מ, חוסר הסבסוד, ומחסור במזון לפרות
בקיצור, אנחנו פראיירים גדולים. איך יתכן שהפרה החולבת הישראלית היא המניבה ביותר בעולם ומחיר הקוטג' פה כל כך גבוה? למה כל מוצרי החלב עלו ב-18% והקוטג' עלה ב-50%?
אין ספק שהעלייה במחיר הקוטג' שערורייתית ולא מוצדקת בעליל. יחד עם זאת יש לדעת כמה דברים על שוק החלב בישראל. מחירי מוצרי החלב בישראל כוללים מע"מ ואילו ברוב מדינות העולם אין מע"מ על מוצרי המזון בכלל וחלב בפרט ובמקום בו מוטל מע"מ - הוא בשיעור מופחת מאוד ביחס למע"מ בישראל.
מחקר מעודכן של מכון IFCN האירופאי קובע כי מדינות אירופה השונות מסבסדות את ייצור החלב בכ-20%, כלומר - 0.05 דולר באופן ישיר ועוד כ-0.04 דולר בתשלום שאינו מותנה בייצור - לעומת אפס סבסוד בישראל. יותר מכך, משרד האוצר מתכנן להוציא עוד מוצרים מפיקוח, כמו חלב ושמנת.
בנוסף, יש לקחת בחשבון, שלנוכח צמצום משאבי הקרקע ומשאבי המים בישראל – רוב המזון לפרות כאן (רכיב מרכזי ביותר בתשומות) מיובא – בעוד שבמדינות המייצאות חלב, יש מזון פרות חופשי ובשפע.
גם היקפו של השוק הישראלי קטן, והמחסור ביכולת לנייד חלב גולמי למדינות שכנות, מייקר מאוד את עלויות הייצור והייבוש כאן. גם עלויות הכשרוּת של אבקות החלב המיובאות לישראל מייקרות את המחיר בשיעורים שבין 300 ל-500 דולר לטון (בהתאמה לסוג הכשרות).
ולסיום, כדאי לזכור שמחירי החלב והחמאה לא רק עולים אלא גם יורדים - גם אבסולוטית וגם ביחס למדינות העולם. כך למשל, ב-2008 היה מחיר החלב בישראל נמוך ממחירו בעולם ורק בקיץ האחרון היה מחיר החמאה בישראל נמוך בכ-30% ממחיר החמאה בעולם. חובבי קונספירציות יאמרו שזו הסיבה, שנוצר מחסור בחמאה בקיץ הזה.
לפנייה לכתב/ת 
