תורת הבנייה: אדריכלות לפי ספר בראשית
ביקור בפריז ולונדון של תקופת האבות, גירסה מודרנית לאוהל של שרה אמנו, והשראה מהבית של לוט בסדום. כוהנת ספרי האדריכלות, אורלי רובינזון, מספרת על ספרה "עיצוב מבראשית"
מה משותף לקושיות של רש"י ותכשיטים אתניים? איפה אפשר לפגוש בחיבור הבלתי אפשרי לכאורה בין אוהל שרה המקראי לאדריכלות ישראלית מודרנית? ואיך זה "שאשת המלח" ההיא מסדום הופכת ב-2011 לשורה של גופי תאורה "בהשראה אורגנית"? התשובה לכל הקושיות חבויה בין דפי כרומו של ספרה החדש של אורלי רובינזון "עיצוב מבראשית".
רובינזון, הכוהנת הגדולה של ספרי העיצוב בישראל, הוציאה לפני כחודש את הספר שבו היא מחברת את החוויה הישראלית העכשווית והמודרנית אל שורשיה העמוקים ביותר. מתוך המשרד בחצר ביתה שבעין ורד, היא החלה יחד עם צילה ירון במסע בזמן, שנמשך שנתיים ימים, בעקבות הנשים והבתים של ספר בראשית.
מסעותיי "בארץ הקודש"
רובינזון, המוכרת לחובבי עיצוב בעיקר כמקור השראה קוסמופוליטי, הנע בין מודרניזם חד לבין כפריות מייד אין פרובנס, בקשה הפעם ליצור ספר שכולו חוויה ויזואלית אותנטית. ועבורה אין יותר אותנטי מערש התרבות המונותיאיסטית - התנ"ך.
בעוד אני תוהה על נקודת החיבור של רובינזון לעולמות היהדות ותנ"ך, נראה שגם עבורה, הקשר אינו בר הגדרה פשוטה. למרות שהיא לא מגיעה מרקע דתי, לדבריה - החיבור לספר הספרים היה קיים מאז ומעולם: "אני זוכרת שבבית שלנו היה תנ"ך גדול מונח במקום של כבוד בפינת האוכל, ואבא, שהיה איש קיבוץ, נהג לקרוא בו הרבה. הוא לא היה אדם דתי בשום מובן, אבל האהבה לתנ"ך שפיעמה בו דבקה גם בי.
"במשך שנים, כל ספר שיצא בנושא תנ"ך מיד הייתי רוכשת לספריה הביתית. יש בי המון גאווה וכבוד למסורת היהודית, לחגים, לקידוש ביום שישי. בעלי אפילו מניח מאז הבר מצווה תפילין בכל יום". אחרי שהות קלה של חשיבה והתלבטות היא אף מוסיפה: "אולי אפשר לומר שאני חילונית-מסורתית".
אז קשר לתנ"ך יש, אבל הרעיון לספר עיצוב בהשראתו דווקא נברא במוחה באקראי. רובינזון מספרת כי עד כה הוציאה לאור יותר מעשרה ספרי עיצוב, אבל לדבריה, אף אחד מהם לא נותן "ערך מוסף" שהופך אותו שווה לתרגום, לטובת השוק העולמי. במהלך טיול משפחתי לירושלים, הפכה עבורה העיר למקור ההשראה שהיה חסר: "שם, ברחבת הכותל, מוקפת תיירים מכל רחבי העולם שדחפו פתקים לאבנים, הבנתי מה יש לנו פה מתחת לרגלים. את ארץ הקודש של הסיפור התנכ"י".
החיים על פי שרה ורבקה
"אחרי שיצאנו בהכרזה 'שהולכים על זה', הגיעה השאלה המתבקשת, איך בדיוק?" אומרת רובינזון. "אני וצילה הבנו שאנחנו חייבות לארגן לעצמנו שיעורים פרטיים בתנ"ך באופ דחוף, כדי שנבין איך הופכים את כל התוכן הזה למשהו מעוצב ויזואלית".
החיפוש אחר מנטור לא הייתה קלה לשתיים: "אחרי שבדקנו עם אנשים מוכרים מהתחום, הגענו לד"ר תמר
קדרי שעוסקת באמנויות מן התנ"ך, והכרזנו על מעין קורס פרטי. החלטנו להתמקד בהתחלה בנשים התנ"כיות, וסביבן לבנות עולמות מעוצבים.
"חשבנו על אסתר, עם השפע הפרסי. מלכת שבא עם המוטיבים מאפריקה. נזרקנו להרבה כיוונים, לא ידענו שיש כל-כך הרבה נשים מעניינות בתנ"ך. בסוף הגענו למסקנה שאנחנו חייבות להתמקד, אחרת זה לא יעבוד, והחלטנו ללכת על הנשים של ספר בראשית".
לוחות ההשראה שעיצבו השתיים בהשראת הנשים ההן הפכו, בניגוד לכוונה המקורית, לפסיפס של אקססוריז ופאשן. "ראיתי שאנחנו נמשכות יותר מדי אחרי הדמויות, ושזה הופך את הספר, מספר של בתים לספר של אופנה, אז חתכנו וחזרנו לחללים. על חווה ויתרנו בצער, כי החלטנו שגן עדן זו עבודה ויזואלית יותר מדי מורכבת להמחשה, ולכן הפרק הראשון בספר עוסק בארם נהריים, המקום ממנו הגיע שרה, הפריז ולונדון של התקופה ההיא.
"צילמנו בית בסגנון מדברי, עם חצר פנימית יבשה ואקולוגית, שילבנו לצד הבית ונופי המדבר פריטי אופנה של המעצב ששון קדם, שהעבודות שלו מקבלות השראה מאיורי התנ"ך אותם ראה בילדתו. הוספנו פריטים של קרמיקה בסגנון קדום, הכול בהשראת 'ארם נהריים' המקראית".
בין התנ"ך ל"אתני שיק"
משם עברו רובינזון וירון לבית בהשראת אוהל שרה אמנו. הן יצרו פלטת צבעים שכללה שחור-אדום-ואפור, בהשראת אוהלי הבדואים. כולל כמובן הרבה רקמה טקסטיל ובדים. "עם הלימוד הבנו שבתחילת דרכם המשותפת, אברהם ושרה לא היו עשירים, עד שהם ירדו למצרים שעם עשה אברהם את 'המכה'. אז יצרנו בין היתר, הבדלים בין חיי הצנע של הזוג
הצעיר לבין העושר של הזוג המבוגר יותר. והרחבנו על המשמעות של אוהל - כבית שמלווה אותך לאן שאתה הולך".
על תקופת אברהם ושרה במצרים עבדה רובינזון עם הרבה אלמנטים של זהב, אך החלל המסקרן מכולם, הוא זה שבנתה דווקא לבן דודו הנהנתן של אברהם, לוט. ולאשתו - אשת המלח.
"התנ"ך נותן תיאור ממש מפורט של הבית. אנחנו יודעים שהיה שער לעיר, סמטה ואז דלת. כדי לתאר את הבית בסדום השתמשנו בגוונים המקומיים של ים המלח. לקחנו בית ישראלי מודרני ולבן, שממנו נשקף נוף ים, ואיבזרנו אותו בהרבה אלמנטים כסופים, טורקיזים ושקופים. יצרנו שם הפקת אופנה מעניינת, זה פרק קלאסי שמגשר בין אדריכליות עכשווית למקורות השראה קדומים".
כך הפכו השתיים גם את אוהל רבקה ואת סצינת גניבת הבכורה, כרקע סיפורי לכיסאות הברזל המעוצבים של אילנה גור. ואת מערת לוט ובנותיו לחיזיון של עור בעיבוד גס.
יש לנו משהו ייחודי
"המהדורה הראשונה שיצאה עכשיו, נחטפה, אין הגדרה אחרת. לא נשאר כמעט כלום, אנחנו ממהרות עכשיו לענות על הביקוש ולהוציא אחת נוספת. התגובות מהקהל היו מדהימות. עצם זה שמתקיים דיון עד כמה יכולים מעצבים לקחת השראה מהמקום בו הם חיים, היא בעיני ההצלחה הגדולה של הספר. כשפנינו לרבים מהם וביקשתנו פריטים שעוצבו בהשראה מקראית, רובם גילו לראשונה מה באמת מקור ההשראה הראשוני של היצירות שלהם.
"המטרה שלי היא לגרום לאנשים לרצות להתחבר קצת יותר לסביבה שלהם. טוסקנה ולופטים מניו-יורק זה אחלה, אבל יש לנו משהו ייחודי משלנו, משהו שאין לאף אחד אחר. וכדאי שנעיף מבט גם עליו. 'השיק האתני' הוא הדבר הכי חם בכל העולם, ואצלנו זה ממש מתחת לאף.
"המעצבת של אחת מחברות הצבעים בארץ אמרה לי שבעקבות הספר הם מתכננים לצאת בקולקציית צבעים
בהשראת המקרא. אבל הפרס הכי גדול שקיבלנו היה מכתב ברכה חם ומלא הערכה, מהנשיא שמעון פרס".
אז תנ"ך זה טרנדי?
"התנ"ך כבר לא רק טרנדי, הוא גל של ממש. זה לא הפתעה לראות היום על הבמה ישראלית זמר שפשוט שר תנ"ך. זה במוזיקה ובספרות ועכשיו המגמה הזאת מחלחלת גם לעיצוב. היום התנ"ך הוא לא רק של חרדים או דתיים, כל אחד יכול לפתוח אותו ולהתחכך בו. הוא נגיש לכולם. זה משהו שהפך למכנה משותף חוצה מגזרים - זה ישיר וזה יעצב".
לפנייה לכתב/ת 
