שוב צרות במכרז הסלולר: הערבות של סלקט

המכרז למפעיל הסלולר החמישי שוב בצרות: חברת סלקט, שאמורה היתה להגיש עד מחר ערבות בסך 700 מיליון שקל למשרד התקשורת, במסגרת התחייבות שנתנה במכרז תדרי הסלולר, לא הצליחה להעמיד ערבות מבנק ישראלי. כלומר באופן פורמלי, היא לא הצליחה לעמוד בתנאי המכרז.

סלקט היא החברה השנייה שלא מצליחה לעמוד בתנאי המכרז, אחרי מרתון (אקספון) של חזי בצלאל, ונראה כי המכרז למפעיל סלולרי חמישי בישראל הגיע למבוי סתום.

סלקט הגישה למשרד התקשורת צ'ק בנקאי על סך 700 מיליון שקל, לצד מכתב נכונות מבנק ההשקעות הבינלאומי גולדמן זקס, שתומך בתוכנית העסקית של החברה ומאשר שלבעליה יש נכסים נזילים בהיקף העולה על סכום הערבות. לפי סלקט, הבנק ישמח לערוב לחברה.

בסלקט טוענים ששום בנק ישראלי לא הסכים להעמיד ערבות לחברה, למרות ששני בנקים בינלאומיים הסכימו לעשות זאת אחרי שבחנו את תוכניתה העסקית ואת נכסיה.

"הבנקים מסרבים בגלל סיבות שלא קשורות בנו"

"הקוטג' זה משחק ילדים לעומת מה שקורה פה", אמר ל-ynet גורם בקבוצה. "כך נראית הבנקאות בישראל. אחרי ששלושת הבנקים הגדולים סירבו להציע לנו הצעה לערבות, הגשנו למשרד התקשורת צ'ק על מלוא הסכום, מלווה במכתב מגולדמן זקס,  שהסכים להעמיד לנו ערבות".

"במכתב, הבנק מאשר כי היקף הנכסים הנזילים של שני עומדים בראש הקבוצה הוא הרבה מעבר ל-205 מיליון דולר הנדרשים. ולא מדובר בהשקעות במקרקעין או חברות. מדובר בנכסים נזילים. בנוסף, כתבו בגולדמן זקס, 'נשמח לתת הערבות כנדרש'. כרגע הכדור במגרש של משרד התקשורת".

אם ועדת המכרזים של משרד התקשורת תאשר ערבות מבנק זר, בניגוד לתנאי המכרז, היא תיתקל בלא מעט בעיות משפטיות. יתכן כי חזי בצלאל, המתמודד שנפסל אחרי שלא הצליח לגייס ערבות - ידרוש לבטל את פסילתו, בגלל השינוי בתנאים. סלקט הייתה אחת מארבע קבוצות במכרז תדרי הסלולר. מירס ומרתון (אקספון) זכו בשני תדרים. מירס גייסה את הערבות לה התחייבה, מרתון לא הצליחה בכך, לכן סלקט נכנסה לתמונה.

אם ועדת המכרזים לא תאשר את הצ'ק, זה אומר שהמתמודדת הרביעית, גולן טלקום, תתבקש לגייס את הערבות לה התחייבה. ומדובר בסכום נמוך כמעט בחצי מזה שהציעו שלוש המתחרות האחרות, מה שעלול ליצור לה בעיות מימון, וכן טענות מצד המשתתפות האחרות.

"המכרז מבקש צ'ק, ונתנו צ'ק", טוען הגורם "אם במשרד התקשורת רוצים לפצל את הצ'ק, אם הם רוצים צ'ק אחר - מה שהם רוצים נעשה. יש פה סיטואציה קפקאית: יש לנו את הכסף והיכולות, אך אין בנק ישראלי שמוכן להתגייס לכך, בגלל סיבות שאינן קשורות בנו".

החברות של מיברג: 5%-7% מנפח המסחר בוול סטריט

איך קרה שבנקים זרים הסכימו לערוב לחברה ואילו שלושת הבנקים הגדולים בישראל לא יכלו לעשות כן? שהרי מדובר בקבוצה עם נכסים פיננסיים מרשימים. בראש הקבוצה עומד, מייקל גלפנד, רופא, ממציא, ואיש עסקים, העוסק בניהול השקעות. הוא מחזיק כבר 20 שנה בכמה חברות תקשורת, בין היתר בחברת הסלולר הניו יורקית בלו וויירלס (Blue Wireless).

שותפו הוא לואיס מייברג, עו"ד ואיש עסקים יהודי אמריקאי. הוא נשיא ואחד המייסדים של חברת קרנות הנאמנות ProFund Advisors המתמחה במתן שירותים פיננסיים והשקעות; והוא אחד מהמייסדים של National Capital Companies בנק השקעות המתמחה במיזוגים, רכישות וחיתום. הוא גם מנהל את קרן הגידור של הבנק. שתי החברות מחזיקות נכסים בשווי של למעלה מ-30 מיליארד דולר.

החבר השלישי בקבוצה, והישראלי, הוא שוקי גלייטמן שמחזיק ב-5%, בעבר המדען הראשי של משרד התמ"ת, ומנכ"ל שרפ"ק טכנולוגיות. עוד בקבוצה: נועם פינק, סמנכ"ל הכספים לשעבר בגילת תקשורת.

"נפח המסחר של החברות של מיברג מקיף 5%-7% מנפח המסחר של וול סטריט", אמר ל-ynet הגורם בסלקט. "זו קבוצה מאוד מאוזנת מבחינת יכולות פיננסיות וטכנולוגיות. התוכנית העסקית שלנו טובה, הצגנו אותה למוסדים בארץ ולפחות 3 מוסדים הביעו רצון להשקיע בחברה סכומים משמעותיים, אחד מהם אף עשה זאת בכתב. כולם השתכנעו".

בתחילה, סלקט הגישה את אותה הצעה שהגיש אחד הבנקים בישראל לחזי בצלאל. "בחנו את ההצעה הזאת, ושתי חברות כלכליות תמכו בהצעה שלנו, ואמרו שהבטוחות הנדרשות לערבות מהסוג הזה הן עד 20% בטוחה במזומן. זה גם פחות או יותר שנדרש מהמתחרה שנפסל. התחלנו במו"מ עם הבנקים – מצגות, תוכניות עסקיות. אחרי חודש התברר לנו שאנחנו לא מגיעים לשום מקום.

"אז שלחנו בכתובים הצעה לכל הבנקים בארץ: הזמן קצר, אנו רוצים להעמיד את הערבות ויש לנו אמצעים להעמיד בטוחה של 100% לערבות: 50% במזומן ו-50% בהתחייבות אישית של המשקיעים ששווים כלל לא בקנה מידה הזה. הוא גבוה בהרבה.

"משלושת הבנקים הגדולים קיבלנו תשובה שלילית, כל אחד מנימוקיו שלו. בניגוד למתחרה שנפסל, שקיבל הצעה מבנק אחד בה לא הצליח לעמוד, לנו אף אחד לא הציע כלום".

הגורם לא מפרט, אולם נראה כי אכן בניגוד למקרה המורכב יותר של חזי בצלאל, הבעיה טמונה הפעם בבנקים. יתכן שבדיסקונט חטפו רגליים קרות מההסתבכות עם בצלאל, בלאומי מממנים את פרטנר, וגם בפועלים סירבו. אולי בבנקים בישראל חושבים שמסוכן להשקיע בחברת סלולר נוספת.

"כשראינו שהבנקאות בארץ לא מסוגלת להעמיד ערבות פנינו לשני בנקים מהמובילים לעולם", מספר הגורם. "שאלנו אותם: 'האם הייתם נותנים ערבות להצעה זאת'? קיבלנו תשובה חיובית משניהם. בחרנו בגולדמן זקס".

ההצעה לצרכן: חבילות לא מוגבלות. "מתכננים חדירה של עד 10%"

אם הצ'ק שלה יתקבל, סלקט מתכננת למכור לצרכנים מודל פשוט של חבילות אינטרנט. "אין בידול בין שלוש חברות הסלולר הנוכחיות ואנחנו מתכננים להכניס שינוי מאוד משמעותי בשוק", אמר הגורם.

"נציע בין 4-3 חבילות לא מוגבלות במחירים קבועים מראש. חבילה לא מוגבלת של שיחות, חבילה לא מוגבלת של שיחות ו-SMS, וחבילה לא מוגבלות שכוללת דאטה – גלישת אינטרנט. אין מוצר מקביל לשלנו בחברות האחרות. המוצר הכי קרוב יקר פי 2 מהמוצר שאנחנו נציע. ונהיה רווחיים, אנו לא עושים זאת לשם שמיים".

החברה נתבקשה להפקיד ערבות על סך 705 מיליון שקל, ותקבלה בחזרה בתנאי שתגיע ל-7% חדירה לשוק הפרטי, תוך 5 שנים.

"קהל היעד שלנו הוא כאלה שמדברים הרבה ורגישים למחיר. יש אוכלוסיה רחבה כזאת בישראל", אומרים בסלקט. "התוכנית העסקית שלנו מאוד טובה לחדירה של עד 10%. לכן הבעיה שלנו היא שאנחנו חוששים להגיע ליותר מזה. אנחנו לא רוצים להגיע ל-20%-25%. אין לנו את המשאבים של חברות הסלולר הגדולות, אנחנו רוצים להיות חברת נישה".

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "ועדת המכרזים תקבל החלטה כשתתכנס בשבוע הבא"