מאהל מחאת הנדל"ן: "מחירי הדיור ניתנים לשינוי"
כ-20 אוהלים נותרו בשדרות רוטשילד בת"א לאחר ליל השימורים הראשון של מחאת הדיור: "המטרה היא שדרה שלמה של אוהלים. היעדים: "בשלב הראשון אנחנו מנסים לגבש תודעה, שאנשים יבינו יש לנו כוח". בירושלים המחאה צברה פחות תאוצה, והבוקר נותר בכיכר ציון אוהל אחד: "אנשים הלכו לעבודה"
בתום ליל שימורים של לינה ברחוב , חברי מחאת הנדל"ן בתל אביב נשמעים עיפים אך מלאי מוטיבציה. בשעות הקטנות של הלילה עוד הסתובבו בשדרה אנשים רבים, אך בבוקר נותרו שם רק כ-20 אוהלים. דפני ליף, יוזמת המחאה מספרת, שכ-35 אנשים שבילו את הלילה עד סופו, לאחר שאמש ביקרו במקום מאות צעירים. במהלך לילה התאספו גם עשרות פעילים בכיכר ציון בירושלים, אולם עד הבוקר נותר שם רק אוהל אחד. בנוסף נודע על הקמת קבוצת מחאה שלישית בחולון.
- יוצאים מפייסבוק לכיכרות "נמלא את כל ת"א באוהלים"
- הסופרטאנקר בכנסת: אף מילה על דיור בר השגה
- לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות
"חלק היו צריכים ללכת לעבודה. אנחנו מקווים ומצפים להרבה תנועה היום", סיפרה ליף. לדבריה, בלילה התמודדו "דיירי השדרה" עם הממטרות שמימיהם הרטיבו את האוהלים, ותושבי האזור סיפקו להם עזרה.
לאן מועדות פניו של מאבק הדיור?
"בתור התחלה אנחנו כאן כדי להישאר. אני מעריכה שנשאר פה גם בשבוע הבא. המטרה היא שתהיה מספיק תנועה כדי שאנשים יוכלו ללכת לעבודה, לחזור ולפתוח את דלת האוהל כאילו זו הדלת של הדירה".
יש לכם יעדים ברורים?
"מדברים פה כל הזמן, חושבים על פתרונות ומציפים תתי נושאים שנובעים מהבעיה הזאת, כל אחד מנסה מתוך הפריזמה שלו להסתכל בתמונה הרחבה ביותר. אבל יש נבחרי ציבור, אנשים שלא מפחדים לקרוא תיגר ולדבר. המטרה שלנו היא שדרה שלמה של אוהלים, ובמקרה הצורך להציף את כל העיר באוהלים. אנחנו מוכנים לוותר על נוחיות מיידית לטווח הקצר בשביל להראות שהנקודה אקוטית". לדבריה, "המבחן האמיתי יתחיל בתחילת השבוע הבא - נראה מי יישאר פה בראשון-שני".
ליף מבקשת מהציבור עזרה באספקת ציוד, "על מנת שלא נצטרך לעזוב את המקום. נשמח אם יוכלו לתרום אוהל גם לאנשים בלי אוהל, אנחנו גם צריכים מים ונייר טואלט, כדי שתהיה תשתית בסיסית שתאפשר להישאר במקום כמה שיותר זמן. אני גם קוראת למי שיכול להצטרף למחאה בירושלים".
אנשים ניגנו עד אור השעות הקטנות
רועי נוימן, החבר בקבוצת המחאה התל אביבית שנפתחה בפייסבוק, סיפר חוויות מהלילה הראשון בשדרה: "אנשים ניגנו פה עד 4:30 בבוקר. היעד שלנו הוא ליצור תהליך שיוביל להורדת שכר הדירה, יש המון דרכים לעשות זאת, רק הענין הוא ליצור תהליך. כרגע לאף אחד לא אכפת, בשביל זה אנחנו פה, הדרכים ידועות, צריך רק פעולה. נשאר פה היום ומחר. לגבי המשך המחאה בשבוע הבא - אנחנו עובדים על זה".
אורלי וייסלברג, בת 29, אמרה ל-ynet, כי "מדינות מפותחות ברחבי העולם מצאו פתרונות והתערבו בשוק. יש פרויקטים של דיור בר השגה, למשל בלונדון, לא באזורים נידחים, במרכז העיר, אנשים מרמות סוציו אקונומיות שונות גרים זה ליד זה. בעירית תל אביב טוענים שהם מנסים לקדם את זה, אך בפועל עושים פה בדיוק ההפך - למשל פארק צמרת - אני מנסה לדמיין מה היה קורה אם היו מקימים שם שכונת צעירים במקום דיור לעשירים".
וייסלברג גורסת ש"צריך לפקח על מחירי הדירות, כפי שקורה בהמון מדינות באירופה שנשמח להיראות כמוהם. זה עניין של תפיסה - יש פה תפיסה של שוק חופשי וזה הרחיק לכת. כאשר יש כשל שוק שגורם לכאלה בעיות חמורות - תפקידה של הממשלה ושל הרשות הוא להתערב, אם צריך באמצעות פיקוח או רגולציה.
"התערבות ממשלתית זו לא מילה גסה. זה בעיקר מה שאנחנו מנסים להגיד - שהציבור יבין שהמצב הזה הוא לא חוק טבע ולא תורה משמיים, זו מדיניות ויש דרכים לשנות אותה. כבר עושים את זה במקומות אחרים בכל מיני דרכים, למשל מיסוי על דירות ריקות. התופעה של מכירת דירות לתושבים זרים עוד לפני שחושבים על הצעירים שגדלו פה היא דבר נורא".
מה המטרה הבאה שלכם?
"בשלב ראשון אנחנו מנסים לגבש תודעה, שאנשים יבינו שביחד יש לנו כוח ושהמצב הזה בר שינוי. אנחנו רוצים שמקבלי ההחלטות ישימו אלינו לב, שיבינו שהדור של מחר לא מצליח לחסוך שקל ושהמצב רק הולך ומדרדר. מדברים על הצעירים כל הזמן, אך בשורה התחתונה דוחקים אותנו".
ירושלים: קבוצות דיון עם נציגי העירייה
בירושלים המחאה אתמול הייתה פחות המונית. בכיכר ציון היו כמה עשרות אנשים שהגיעו והתחלקו לקבוצות דיון, ולדברי המארגנים הגיעו נציגים מהעירייה שהצטרפו לדיונים והעלו רעיונות לפתרונות כמו הרחבת הפרויקטים של "דיור בר השגה" והעלאת שיעור המס על המחזיקים ב"דירות רפאים".
בלילה נראו בכיכר חמישה אוהלים בלבד, והבוקר נותרו שם אוהל אחד. כמה מהמארגנים הסבירו שהבוקר הם היו חייבים לעזוב כדי להגיע למקומות העבודה שלהם "אחרת יפטרו אותנו" קבוצת המארגנים מונה שישה אנשים רובם סטודנטים לאומנות בעיר.
עדי אבירם מקבוצת המארגנים אמרה לynet: "המחאה עלתה על הציפיות שלי - אנשים הגיעו. היה צריך לעורר מודעות ציבורית בעניין, וזה יושג גם כחלק מהמחאה של תל אביב. אנחנו נשאיר בינתיים אוהל אחד בכיכר - כל אחד יעשה מה שהוא יכול".
נדב אריאלף בן 25, סטודנט לצילום מ"מוסררה" ואחד ממארגני המחאה בירושלים, היה פחות מרוצה: "התאכזבתי מהירושלמים שלא הגיעו בהמוניהם לכיכר, ציפיתי ליותר משתתפים. אם אנשים רוצים ליצור שינוי הם צריכים להגיע בעצמם ולא להשאיר את העבודה הקשה לאחרים. אנחנו מוכנים להיות הגרעין הקשה אבל זקוקים להרבה עזרה".
מה אתם מתכננים הלאה?
"אנחנו שוקלים כמה רעיונות כולל להצטרף ולהגדיל את הקבוצה בתל אביב ואולי נקרא גם לקבוצות בחולון ובבאר שבע להצטרף אלינו", אומר נדב.
בינתיים נראה שהמחאה בירושלים פחות ממוקדת ולמארגנים עדיין לא ברור לאן הולכים מכאןף אבל לדברי נדב "במצב של 1,800 שקל שכר דירה, 1000 שקל עבור אוכל, 600 שקל לחשבונות ו-1,000 שקל לשכר לימוד - לפי החשבון שלי אין סטודנט אחד שיכול לכסות את זה מהעבודה הסטודנטיאלית שלו. זה הופך אותנו לפועלים שחורים שעובדים יותר ויותר כדי לשרוד וככה אף אחד לא יוכל להמשיך לשתוק".