'אני ארזתי והייתי בשב"כ'; הביטחון בשד"ת ואנחנו

התייר הישראלי יודע היטב על מה שילם - ודורש לקבל תמורה מלאה. לפעמים אפילו קצת יותר מזה. הוא תובעני, חוקר, מבין בהכל, הוא הכי סחבק - ומרשה לעצמו דברים שבבית לא היה חולם עליהם. "ואיפה המגבת ? " נותן במה למי שמשרתים את כולנו באתרי תיירות שונים - ומציב מראה מול הנופש הישראלי. והפעם: מי שמוסר לנו את המכוניות בנתב"ג מספר על הישראלים שמגיעים לביקור מולדת.

אתחיל בכך שבעייני רבים הביטחון הוא סוג של מועקה, קרציה, עיכוב. האמת, גם בעיני. אך אני וחברי לעבודה מנסים למתן את החיכוך הזה ולעזור כמה שיותר לנוסעים. לא כולם אוהבים אותנו, ואנחנו יודעים את זה. יש את אלה שיבואו אלינו בגישת "יאללה תשאל את מה שאתה צריך ובוא נגמור עם זה", ויש את אלה שמשתפים פעולה ועוזרים. אך בואו נאמר את האמת - הביטחון הוא בשבילכם, אנחנו נשארים על הקרקע.

הכתבות האחרונות בסדרה:

• פיצוחים בלובי, ומים גנובים: למה נשבר מאיתנו?
• מוצ'ו בלאגן: התרמילאי הישראלי בדרום אמריקה
• תיירים עצבניים: הרכב השכור חבוט - והשירות רע
  

השאלות

זה מתחיל בדרך לשדה. הילדים והאשה עוברים תדרוך מלא מה להגיד ומה לא להגיד. תדרוך שלא יבייש יציאה למלחמה. כמובן שיש את העצלנים, שפשוט מורידים פקודה "לשתוק" לשאר בני המשפחה. ואז זה מגיע.

הם מגיעים מול עובד הביטחון. "היכן היו התיקים מרגע האריזה?" שואל הסלקטור. וכאן ישנם מספר סוגים של ישראלים. יש את אלו שיגידו את האמת (ובניגוד לדעה הרווחת יסיימו את הליך הבטחון ויגיעו לצ׳ק-אין יותר מהר מכל השאר). יש את אלו שישקרו, אך לא ירגישו עם זה טוב ולכן יענו "זה היה כל הזמן איתנו, אבל פתחנו ובדקנו שהכל שלנו". וכאן נשאלת השאלה, למה בדקתם שהכל שלכם אם זה היה אתכם? תשובה אופיינית נוספת היא "זה היה איתי כל היום אבל אם אתה רוצה תבדוק". ושוב, אם זה היה איתך, למה שארצה לבדוק?

אנחנו נשארים בארץ, למה שנחשוש? קב"טים בנתב"ג (צילום: שאול גולן)

יש את הישראלי שישקר וינסה להרגיע: "אל תדאג חבוב, אני הייתי הלוחש לרמטכ"ל. יועץ הסתרים של גנץ". אני עובד ביטחון ולא דואג, הרי אני נשאר על הקרקע, האם לך יש ממה לדאוג?

ויש את הישראלי שישקר. "כל היום התיקים היו איתי לא עזבתי אותם לרגע". כן... אתה רוצה להגיד לי שטיילת עם משפחתך כל היום עם התיקים, ובדרך גם התווספו כל השקיות האלה מכל החנויות שביקרת בהם.... 

וזה כאמור על שאלה אחת. לעומת הישראלים, התיירים מחו"ל משתפי פעולה אמיתיים. על כל שאלה יש תשובה, בלי משחקים ובלי סיפורים.

התורים

אני עובד בשדה תעופה בחו"ל יותר משלוש שנים, טסתי עם הרבה חברות תעופה, ואומר בלב שלם - התורים בחברות הישראליות, לביטחון ובכלל, הם מהקצרים בעולם. אבל כמובן שכאשר התייר הישראלי רואה את התור "שלנו" הוא חושב איך לעקוף אותו. טרם ראיתי תייר ישראלי מגיע לביקורת גבולות במדינה זרה ומסביר לשוטר המקומי מדוע מגיע לו להיות ראשון.

"סליחה, אני נכה, אינני מסוגל לחכות את התור הזה".

"באמת? אבל אתה חלק מקבוצת האתלטיקה הזו, לא?"

"תשמע, תראה, כואבת לי הרגל, קשה לי לעמוד, תעשה ג׳סטה תן לי לעבור....".

"יש לאדוני תעודת נכה?"

"לא, אבל אתה יודע ממש כואב לי...".

"אין בעיה אדוני, יש שם ספסל, לך תשב, תנוח וניגש אליך בסוף התור".

"אה, בסוף? אוי אני מרגיש יותר טוב, נראה לי אני כבר אחכה כאן".

ודווקא אצלנו התורים קצרים יחסים לשאר העולם (צילום: רויטרס)

איך הקמנו מדינה ככה?

לעם ישראל יש נטייה לחשוב שעקיצה בבוהן השמאלית של הרגל זו נכות זמנית, וחתך נייר בזרת ימין זה כבר נכות קבועה. כל אדם שניגש אלי עם תעודת נכה או גם כאלה שזיהיתי בתור, שמגיע להם לעבור - נכים, מבוגרים, נשים בהריון - אלה קיבלו עדיפות. אך לא יכול להיות שמתוך עשרה העומדים בתור ארבעה הם נכים. איך הקמנו מדינה ככה?

"סליחה, אני פה לבד עם שלושה ילדים קטנים...".

"אין בעיה גברתי", עניתי, "בואי בבקשה תיכנסו מכאן".

"שמעון, בואו-בואו לכאן, הוא נותן לנו לעבור, איפה אשתך? תביאו את הילדים נו... דוד, יאללה בואו גם אתם. בבקשה מר סלקטור - 12 דרכונים".

אנחנו, אנשי הביטחון, מנסים שלא ירגישו בנו (צילום: דודו אזולאי)

"סליחה, אני שילמתי על אקספרס"

"אני נוסע מתמיד, למה אני לא יכול לעמוד בתור של הביזנס?". כי נוסעי ביזנס משלמים מחיר מלא על מושב והשירות ההיקפי שכלול בכך. אתה קנית כרטיס מתמיד בטיסה הקודמת. יש צורך שארחיב?

"שלום, למה נעמדת כאן? התור מתחיל שם", הצבעתי.

"על מה אתה מדבר, אני עומד כאן כבר רבע שעה", צרח עלי הנוסע. אבל אז גם הרחתי. סיגריה. למה הישראלים חושבים שאם הם יצאו מהמונית ועישנו סיגריה, אז הם שמרו את המקום שלהם בתור בעזרת המבט בלבד?  

אחת מחברות התעופה פתחה בטיסות מוזלות למספר יעדים באירופה, הנקראות Low cost. בארץ, באופן אירוני, הן נקראות טיסות אקספרס, וכשישראלי משלם על אקספרס (שלא כולל אגב מקום ישיבה, תיק, אוכל ושתיה) מבחינתו הוא קנה את כל הטרמינל!

שיחכה בתור? מה פתאום. הוא שילם אקספרס! אז אנא, בידקו עם הסוכן נסיעות מה קניתם ומה כולל כרטיס הטיסה שלכם. למעוניינים, יש חברות שאכן מוכרות קיצור תורים תמורת עלות מסויימת. 

קשה לנו לראות את עצמנו עד שמתרחקים קצת, תופסים מרחק ומתחילים להשקיף. אנחנו, אנשי הביטחון, מנסים שלא ירגישו בנו, שהביטחון ייראה כמשהו טבעי שאנשים ירצו לעבור בו. תמיד ניסינו ותמיד ננסה לעזור היכן שרק אפשר. בסך הכל אנחנו מנסים לשמור על חיי הנוסעים.  

• הכותב עובד כאיש ביטחון ישראלי בנמל תעופה בבירה אירופית.
  

• אתם בעלי עסק או נותני שירותים מתחום התיירות? אם יש לכם מה לספר לנו על התייר הישראלי, כתבו לנו