סקר: דיור בר-השגה לא מיתן מחירי נדל"ן בעולם
מרכז המחקר של הכנסת מצא: מלבד דיור בזול לחסרי אמצעים, פרויקטים של דיור בר-השגה בארה"ב, אנגליה, שבדיה ואוסטרליה לא הצליחו להשפיע על מחירי הנדל"ן. עוד עולה מהסקר: בעוד שברוב המדינות המפותחות קיימת חקיקה לעידוד בניית דיור בזול, בישראל אין חקיקה שכזו
למרות השגת המטרה של גידול בהיצע הדירות למעוטי אמצעים, לתוכניות ממשלתיות לעידוד דיור בר-השגה במדינות מפותחות אין השפעה ממתנת על המחירים בשוק הנדל"ן. תמונה זו עולה בסקר השוואתי שנערך במרכז למחקר ומידע של הכנסת וממצאיו הוגשו אתמול לוועדת הכלכלה. ממצאי הסקר ישמשו בסיס לדיון שיתקיים היום (ב') בוועדה בנושא.
היו"ר ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) קבע את הדיון לאחר ישיבה נוספת בראשותו של הוועדה המשותפת (פנים וכלכלה) המטפלת בהצעת החוק להאצת תהליכי תכנון הבניה בוועדות לדיור לאומי. בחוק החדש אין התייחסות לפתרון מצוקת הדיור בר-השגה.
המדינות שנכללו בסקר, ובהן לא השפיעו תוכניות הסיוע לדיור בר-השגה על מחירי הנדל"ן, הן ארה"ב, אנגליה, שבדיה ואוסטרליה. בגרמניה, לעומת זאת, הושגה יציבות במחירים בשוק הדירות. התוכניות שנסקרו הופעלו החל משנות ה-80 או ה-90. הסקר הגדיר את מושג הדיור בר-השגה אם משק הבית משלם תמורתו עד 30% מהכנסתו ברוטו לחודש לפירעון המשכנתא או כשכר דירה.
בארה"ב הופעלה התכנית בערים הגדולות באמצעות חברות פרטיות ומאוחר יותר גם של המגזר השלישי בעזרת תמריצי מס ליזמים וסובסידיה לדיירים. באנגליה הפעילים היו בעיקר הרשויות המקומיות שקיבלו זכויות בניה ונהנו מתקציבי מדינה. בשבדיה הפעילים היו חברות דיור עירוניות ללא סבסוד היזמים, אלא סבסוד משקי הבית, בעיקר בקצבאות.
באוסטרליה מפעילי התכנית היו הממשלה, חברות עסקיות, וארגוני המגזר השלישי. הסיוע ניתן בתמריצים ובמענקים ממשלתיים ליזמים, והתכנית הופעלה רק בערים הגדולות. בגרמניה הפעילות מרוכזת בידי המגזר הציבורי והסיוע ניתן בהקמת דיור ציבורי בתקציבי המדינה וגם במתן סובסידיה לדיירים. הצלחת התכנית בגרמניה הקטינה את חלק התקצוב הציבורי במימון התוכנית.
הסקר מצא כי המעורבות הממשלתית בתחום הדיור במדינות אלה היא רבה, ובאה לידי ביטוי בהמרצת היזמים למכור או להשכיר דירות במחיר נמוך לזוגות צעירים ולנזקקים. זאת נעשה במגוון דרכים: החל בעידוד שכירות בדיור ציבורי בסבסוד שכר הדירה למעוטי יכולת ולזכאים אחרים, וכלה בעידוד בעלות על דירות במענקי רכישה או סבסוד המשכנתאות.
בישראל היתה לממשלה מעורבות אינטנסיבית בשוק הדיור עד לירידה הדרמטית בעשור האחרון. נפסק מפעל הדיור הציבורי בשכירות לזכאים. תור הממתינים לדירה שתתפנה התארך כשהדירות הוצעו למכירה לדיירים במחירים סמליים, שלא הושקעו בהקמת דיור ציבורי חלופי. התמיכה הצטמצמה לפלח קטן במשכנתה או בסיוע בשכירת דירה לנזקקים. הוצאות המדינה פחתו לעומת גידול מואץ בהכנסות ממסי הנדל"ן.
הסקר מצא כי ברוב המדינות המפותחות שנסקרו קיימת חקיקה ראשית לעידוד בניית דיור בר-השגה. בישראל אין עדיין חקיקה ראשית בנושא, קיימים רק ניצני מדיניות דיור בר-השגה בכמה ערים. במדינות שיש בהן מעורבות עמוקה של הממשלה בשוק הדיור, כמו גרמניה, מחירי הדיור יציבים יחסית וכאמור, במהלך השנים פחתה ההוצאה הממשלתית על דיור בכ-40% - מ-6.3 מיליארד אירו ב-2000 ל-3.8 מיליארד אירו ב-2008.
בישראל, לעומת זה, יציאת הממשלה משוק הדיור גרמה לחוסר יציבות במחירי הדיור. הסקר מסכם, "ניכר כי אין למדיניות הבינוי והשיכון של ממשלה ראייה מערכתית ארוכת טווח. החלטותיה ומהלכיה אינם עולים בקנה אחד עם יעדיה המוצהרים ואפילו תורמים לתוצאות הפוכות. להצהרותיה על מחויבותה להסרת חסמים אין עדיין ביטוי בשינויים בפועל. המשך המגמה יוביל להתדרדרות חברתית ולעידוד ירידה מהארץ".
לפנייה לכתב/ת 
אחת מהתוכניות לבנייה בת"א. בינתיים לא רואים תוצאות
הדמיה: משרד אדריכלים אסא יוסף
מומלצים
