לחם מלא ותרסיס שמן בישראל יקרים פי שניים

מסתבר שגם מוצרים בריאים עולים לישראלים ביוקר. מחירי מוצרים מקמח מלא, תרסיס שמן ויוגורט פרוביוטי יקרים יותר בישראל מאשר במדינות אחרות בעולם, כך עולה מנתוני ארגון אמון הציבור בשיתוף חברת המחקר נילסן. בתרסיס שמן, למשל, מוצר שמאפשר שימוש בכמות מדודה של שמן, הפער בין מחירי אותו מותג בארץ לעומת ארה"ב מגיע ליותר מפי 3, ועומד על 367%.

ההשוואה נעשתה לפי כמות, בהתאם לכוח הקנייה בישראל ובהסתמך על רמת ההכנסה בישראל לעומת המדינות שנבדקו: ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה.

עוד עולה מההשוואה כי לחם מקמח מלא יקר בישראל ב-129% בממוצע לעומת המדינות שנבדקו, כשהפער בין המחיר בישראל לעומת המחיר בבריטניה עומד על 209%. קמח מלא יקר בישראל ב-29% בממוצע לעומת ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה.

יתכן שהכנסת לחם מקמח מלא לפיקוח תוריד את מחירו, אבל גם במוצרים מפוקחים מצבנו לא מזהיר לעומת המדינות שנבדקו. הארגון מצא פערי מחיר בלחם אחיד פרוס, שמגיעים ל-120% כשמשווים בין ישראל לבריטניה. הפער בין ישראל לבריטניה במחירי לחם לבן פרוס עומד על 95%. לרעתנו כמובן.  

זה קשור בשער הדולר ובעובדה שרוב החיטה מגיעה מארה"ב

בעלים של מאפייה גדולה אמר ל-ynet: "רשתות השיווק מרוויחות על הלחם יותר מכל יצרן". גם לירון אנג'ל, מנכ"ל אחת המאפיות הגדולות בישראל, מאפיית אנג'ל, יש הסברים לעניין הבדלי המחירים. "הנושא נבדק כמה פעמים בעבר והתוצאה אז דווקא היתה לטובתנו", הוא גורס.

"יתכן שזה קשור בשערי המטבע. צריך לבדוק את המחיר פעם בשער של 3.5 שקלים, ופעם בשער של 4.5 שקלים. אנחנו הרי לא מייבאים לחם, והמחיר המקומי של הלחם נשאר גם כשהדולר יורד, בטח כשמדובר בלחם שמחירו בפיקוח.

"בנוסף, בבדיקה כזאת, צריך להתחשב לא רק בכמויות, אלא בהרגלי הצריכה. אצל הצרפתים למשל, לחם לבן זה בגט. שני בגטים בצרפת, עולים יותר מאירו, שזה בדיוק המחיר של לחם לבן בארץ. לא במקרה הלחם אינו בכותרות עכשיו. זה כי באופן יחסי הוא זול מאוד".

הסברים נוספים שאנג'ל נותן לפערי המחירים הם מחירי החיטה וגודל השוק המקומי. "רוב החיטה שממנה אנו אופים את הלחם מגיעה מארה"ב. אז ודאי שיש הבדל בעלויות קמח לאופה אמריקאי וישראלי", הוא מסביר.

"החיטה הישראלית מקבלת הגנה ונמכרת לטחנות הקמח במחיר שזהה לחיטה האמריקאית, כדי להגן, בצדק, על החיטה המקומית. זה ראוי ונכון שמדינת ישראל תבטיח גידול חיטה בארץ. אך התוצאה היא שחומרי הגלם פה יקרים יותר.

"ויש גם שאלה של גדלי שוק. בחו"ל יש מאפיות ענק שמייצרות בקווים ובתפוקה מטורפת, ואין לנו למי לייצר בכמויות האלה ואין לנו למי למכור בכמויות האלה. ולמרות זאת, הפערים במחיר הם לא גדולים. במוצרי פסטה ומוצרים אחרים הפערים הרבה יותר גדולים".

"רק הצרכן הישראלי מחליף את סוג הלחם בסוף השבוע"

גם מאפייני הצריכה בישראל שונים מאשר במדינות אחרות בעולם, מה שמשפיע על המחיר. "בארה"ב יש לחמים שעומדים שבועיים על המדף, שם זה מוצר צריכה ארוך טווח. אנחנו בישראל צורכים לחם יום יום, אף אחד לא רוצה פה לחם מאתמול. אנחנו מחליפים אותו בחנויות כל יום, ועלויות השינוע עולות עקב כך. ולא רק זה, אלא שלקראת סוף השבוע הצרכן הישראלי צורך חלה. אין לזה אח ורע בעולם".

האם ראוי לדעתך להכניס את מחיר הלחם המלא לפיקוח?

"יש עשרות סוגים של לחם מלא. ולכן המאפיות ייצרו לחם ויוסיפו לו רכיב כדי שלא יהיה בפיקוח. זה טוב ונכון שיהיה מס' מצומצם של מוצרים שבפיקוח, כדי להבטיח מכר במחיר שווה לכל נפש. אבל לחם זה לא מחלבה. השוק נחלק חצי חצי בין המאפיות הגדולות לקטנות והוא מוצף בלחמים. יש פה תחרות עזה, לכן פיקוח נוסף הוא מיותר".

אבל מה לגבי הבריאות?

"לחם הוא מוצר בריא. לחם מקמח מלא הוא מוצר יותר בריא, אבל אי אפשר להשיג 70 יעדים דרך מנגנון הפיקוח. היעד של הפיקוח הוא מחיר שווה לכל נפש. אז עכשיו נחליט שדרכו נעשה את הצרכנים בריאים? ואולי גם נעשה אותם יפים? החוכמה היא לשמור על הדברים פשוטים. הכנסת 100 מוצרים לפיקוח זה מהלך פופוליסטי, והתוצאה שלו היא שבאותה קלות, יוציאו את כולם מפיקוח".

לטוב ולרע, רשימת המוצרים שבפיקוח אכן אינה מתעדכנת, וחברים בה מוצרים עתירי שומן ונטולי סיבים כמו שמנת חמוצה 15% ולחם לבן פרוס. מי שמעוניין להחליף שמנת חמוצה מפוקחת ביוגורט פרוביוטי שמחירו אינו מפוקח, ישלם ייותר.

מארז יוגורט פרוביוטי אקטימל (1,400 מ"ל סך הכל) נמכר בישראל ב-29.50 שקל, בעוד שבארה"ב הוא עולה 26.27 שקל - פער של 12% במחיר. בבריטניה מארז אקטימל נמכר ב-18.18 שקל, פער של 62% לעומת המחיר של המוצר בישראל.

בעבר פרסם אמון הציבור כי מחירי היוגורט בישראל גבוהים ב-34% מאשר במדינות אחרות בעולם, יוגורט דנונה אקטיביה למשל, יקר בישראל ב-36% ממחירו בשלוש מדינות ההשוואה. יופלה יקר ב-24% יותר ומולר יקר פה ב-40% יותר מאשר בבריטניה.