"הסיפור שאינו נגמר": בחזרה לממלכת פנטזיה
סרט הפנטזיה "הסיפור שאינו נגמר" יצא ב-1984, אבל נשאר עם ילדי שנות ה-80 לנצח. אז הזיכרון באמת לא נגמר, אבל משתתפיו דווקא כן. לאן נעלמו הילדים אטריו ובסטיאן? האם הכלום הצליח בסוף לבלוע גם אותם? כוכבי הסרט - מה סיפור שלהם?
לא, ג'יי.קיי. רולינג לא המציאה את הגלגל. שנות ה-80 היו תור הזהב של סרטי הפנטזיה, ששילבו מיתוסים של התבגרות עם הורים אדישים מצד אחד ועולם בדיוני אלטרנטיבי מצד שני. בשבוע שעבר חזרנו ל"הנסיכה הקסומה", סרטו המופתי של רוב ריינר מ-1987 על פי סיפרו של וויליאם גולדמן, אך לא נוכל להשלים את התמונה המלאה מבלי להזכיר לכם קלאסיקה קולנועית אחרת: "הסיפור שאינו נגמר", שיצא לאקרנים שלוש שנים לפני כן (והסיקוול בעקבותיו ב-1990).
צפו בטריילר של "הסיפור שאינו נגמר"
רוצים עוד? כתבות, ביקורות וידיעות נוספות על סרטים וקולנוע
הרבה מהנקודות בעלילת "הסיפור שאינו נגמר" (המבוסס על ספרו של מיכאל אנדה הגרמני מ-1979) דומות ל"הנסיכה הקסומה", אולם בעוד שצוות השחקנים שעמד לרשותו של ריינר היה זוהר ונוצץ במיוחד, זה שהתקבץ תחת ידי וולפגאנג פטרסן הגרמני (סרטו הראשון באנגלית) היה צנוע יותר. רבים משחקני הסרט נעלמו ונשכחו. יתכן כי הדמות שעדיין מהדהדת בתודעתנו כבוגרים היא זו של פלקור - עירוב של כלב תחש ופודל מעופף, הידוע בממלכת פנטזיה כדרקון מזל.
בסטיאן ופלקור. עפים על כנפי הדמיון
למרות הצוות הצנוע יחסית והאפקטים הפלסטיים הלא ממש משכנעים, ל"הסיפור שאינו נגמר" יש מקום של כבוד בפסיפס של זכרונות הילדות שלנו. בין אם היתה זו העלילה המשכנעת על מלחמתם של ילדים בניהיליזם ריקני שמתפשט בממלכת פנטזיה ובעולמם שלהם, היצורים, שיר הנושא המיתולוגי, או הדרך המתוחכמת בו שואב פטרסן את הגיבור בסטיאן אל תוך העולם של הספר, ואותנו בעקבותיו אל העולם של הסרט. ומה קרה בעולם האמיתי? אנחנו פה בשביל לעדכן אתכם.
בארט אוליבר: בסטיאן
בשמונה השנים שבין 1981-1989 היה אוליבר (היום בן 37) אחד הילדים-שחקנים המצליחים ביותר בהוליווד. הקריירה קיבלה תאוצה טלוויזיונית כשהיה בן תשע עם הופעות בסדרות "הענק הירוק" ו"נייט ריידר" והמשיכה אל המסך הגדול בסרט "Jekyll and Hyde... Together Again" מ-1982. לשיאו הגיע שנתיים לאחר מכן ב"הסיפור שאינו נגמר" כילד החולמני בסטיאן בוקס, שהתייתם מאמו ומוצא נחמה בספר ההרפתקאות, שמגולל בעצם את סיפור ההתבגרות שלו.
אוליבר כבסטיאן
על אף ההצלחה הגדולה שלו מול מצלמת הקולנוע, ב-1989 פרש אוליבר ממשחק בגיל 16 (אחרי שגילם את וויל סראביאן בסרט "Scenes from the Class Struggle in Beverly Hills") ועבר אל מאחורי מצלמת הסטילז. מאז התמסר ליצירה כצלם אמנותי ומסחרי, ובשנים האחרונות אף משמש כמורה לצילום בקליפורניה ובמקביל כתב ספר על תולדות הדפסת הצילום.
נואה האת'אוויי: אטריו
האלטר-איגו הפעיל, הנועז והמוצלח יותר של בסטיאן הוא גיבורה של ממלכת פנטזיה, הלוחם הצעיר אטריו. גם במציאות, הקריירה של האת'אוויי היתה קצת יותר אינטנסיבית משל חברו אוליבר (ממנו הוא מבוגר בשנתיים). ב-1979 נראה לראשונה על מסכי הטלוויזיה בסדרה "Supertrain" ואז המשיך לתפקיד של קבע בסדרת המדע בדיוני "בטלסטאר גלקטיקה" (לצד אביו רוברט). כאטריו כבש לבבות של נערות צעירות באייטיז, ואת כיסם של המפיקים ההוליוודיים שליהקו אותו.
אטריו הוא האת'אוויי
ב-1986 לוהק האת'אוויי לתפקיד ראשי בסרט האימה "טרול" - תפקיד שנראה כיום כפורץ דרך ולו רק בגלל שמה של הדמות: הארי פוטר. במקרה זה מדובר בילד שמבחין בהתרחשויות מסתוריות בבניין דירות בסן פרנסיסקו, גרסת קליפורניה להוגוורטס. מכאן והלאה, החל הכוכב הצעיר בדעיכה מהירה מהקולנוע אל הבגרות ואחרי תפקיד בסרט "To Die, to Sleep" ב-1994 נעלם כליל מהמפה והוא בן 23 בלבד (דניאל רדקליף, ראה הוזהרת).
שיר הנושא בביצוע לימהל
שלא כמו ב"הסיפור שאינו נגמר", האת'אוויי לא נעלם אל הכלום, אלא מצא לעצמו כיוון חדש כרקדן. הוא צוות להופעות של מייקל ג'קסון וגלוריה אסטפן וביצע מופעים משלו. במקביל פנה לתחום אמנויות הלחימה ומחזיק בשתי חגורות שחורות וזוג כפפות אגרוף. בד בבד פתח עסק לקעקועים בלוס אנג'לס בשיתוף אשתו סמירה. מתגעגעים? לאחרונה הוא יוצא מהתרדמת הקולנועית ויחזור למסך הגדול עם המותחן "Sushi Girl" לצד מארק המיל (לוק סקייווקר בשבילכם).
תמי סטרונאך: קיסרית פנטזיה
עוד לפני שהכלום השתלט על ממלכת פנטזיה, השתלטו האייטולות על איראן. סטרונאך (38), היא פרי של שילובים שנראים כיום כבלתי אפשריים בעיר הולדתה טהרן - שם נפגשו הוריה הארכיאולוגים, אביה הסקוטי ואמה הישראלית. בגיל שש נמלטה עם הוריה לישראל בגלל המהפכה והמשיכה משם לארצות הברית, שם זכתה בתפקיד לשמש כקיסרית פנטזיה הענוגה - תפקידה הקולנועי הגדול היחיד. מאז ניסתה מזלה במוזיקה ובמחול.
הקיסרית היא תמי סטרונאך
אחרי שחילטרה כזמרת סינת'פופ באייטיז, התמסרה למחול והצטרפה ללהקתה של נטע פולברמאכר, איתה היא נודדת ברחבי ארצות הברית ואף בישראל. היא אף עושה בשנים האחרונות צעדים משמעותיים ככוריאוגרפית עצמאית, וככזו אף הופיעה במיוזיקל הצ'כי "Fredy a Zlatovláska" ב-2008. שנתיים לאחר מכן נישאה והשנה נולדה בתה הבכורה.
ג'ראלד מקרייני: האב
מי שרשם קריירת משחק ארוכה, מגוונת ויציבה מתוך הקאסט הוא דווקא מקרייני (64), שמגלם את אביו של בסטיאן בסצינת הפתיחה הקצרה. הוא התחיל את הקריירה בסוף שנות ה-60 בזוועתוני אימה, והמשיך לסדרות מתח בטלוויזיה ("האיש השווה מליונים", "הוואי 5-0" ו"הענק הירוק" לצד האת'אוויי) ולאחרונה הופיע במיני-סדרות מתח ודרמה. "הסיפור שאינו נגמר" היה אחד מהופעותיו הקולנועיות היחידות. עוד אחת תגיע בקרוב עם "Red Tailes" שכתב ג'ורג' לוקאס.
האב הוא מקרייני
מוזס גאן: קיירון
כמו מקרייני, גם לגאן המנוח היתה קריירה ארוכה והיא נפתחה ב-1964 עם הסרט "Nothing But A Man", שעסק בקשיי המיעוט האפרו-אמריקני בחברה בארצות הברית - נושא שהמשיך להעסיק אותו בקולנוע, בטלוויזיה ובחיים האישיים. בניגוד לשאר כוכבי "הסיפור שאינו נגמר", הפסגות הקולנועיות שלו היו גבוהות יותר מאשר התפקיד הזניח כיועץ הקיסרית בסרט זה. הופעותיו ב"שאפט" וב"רגטיים" הקנו לו יותר כבוד. בשנותיו האחרונות התמקד במסך הקטן.
קיירון הוא גאן
גאן מת ב-1993 בעקבות התקף אסטמה, קצת אחרי שידור הופעתו האחרונה בפרק בסדרה "Homicide: Life on the Street". בן 64 היה במותו.
תילו פראקנר: נייטהוב
אחד היצורים בעלי החזות האנושית בסרט הוא הנייטהוב, מעין טרול מכוער המתנייד בעזרת עטלף ישנוני, אותו גילם פראקנר (69), שחקן רב פעלים בקולנוע הגרמני. הוא השתתף ביותר ממאה סרטים ותוכניות טלוויזיה, אולם עד כמה חסר מזל הוא שהחשיפה הבינלאומית הגדולה שלו הגיע כשמעל פניו שכבות איפור עבות במיוחד.
הנייטהוב הוא פראקנר
חוסר מזל גדול עוד יותר הגיע עם סוף הסיפור של בנו בן השלוש, שמת ב-1985 - שנה אחרי צאת "הסיפור שאינו נגמר". בקרוב תוכלו לצפות בו בסרט המדע בדיוני "Iron Sky", בו הוא מגלם מדען נאצי מטורף.
סידני ברומלי: אנגיווק
ועם במדענים מטורפים עסקינן, גם ב"הסיפור שאינו נגמר" היה אחד כזה, הלא הוא אנגיווק הזקן, אותו גילם ברומלי בערוב ימיו. השחקן הבריטי הוותיק מת כשלוש שנים לאחר צאת הסרט והוא בן 78. הוא התחיל כשחקן שייקספירי בתיאטרוני לונדון, וניסה להשתלב גם בקולנוע, אולם מצא את עצמו מגלם דמויות אקסצנטריות שונות בסרטי אימה ופנטזיה, כמו: "Die, Monster, Die!", "Dance of the Vampires", "Frankenstein and the Monster from Hell" ו"Dragonslayer".
ברומלי והייז כאנגיווק ואורגל
לפני "הסיפור שאינו נגמר", השתתף בקומדיית האימה של ג'ון לאנדיס "זאב אמריקאי בלונדון" (1981) ולקראת מותו לקח חלק גם ב"הפירטים" של רומן פולנסקי (1986) ו"Crystalstone", סרטו האחרון.
פטרישיה הייז: אורגל
אשתו של אנגיווק בסרט היא זקנה נמרצת, זעפנית ודומיננטית ולפחות על פי הישגי הייז, שגילמה אותה, היא הרוויחה זכות זו ביושר. הייז הבריטית החלה את קריירת המשחק שלה בחורה צעירה כבר ב-1938 עם "When We Are Married" ומאז המשיכה בשלל תפקידים בטלוויזיה ובקולנוע. הזיכרון הטרי והמשמעותי יותר הגיע דווקא עם הקמטים בפניה בשנות ה-80 עם הופעות ב"ווילו והנסיכה" ו"דג ושמו וונדה". הייז זכתה באותה תקופה בתואר הוקרה מיוחד ממלכת אנגליה.
אורגל היא הייז
הייז היתה בת 88 במותה ב-1998 - ארבע שנים לפני שהופיעה בגרנד פינאלה הקולנועי שלה ב"החטא ועונשו" על-פי מנחם גולן ב-2002. השחקנית המוערכת, שאף עמדה בראשה איגוד השחקנים הקתולים בבריטניה, השאירה אחריה בן ובת שחקנים ובת אחרת, זמרת אופרה.
תומאס היל: מר קוראנדר
בסיקוול "הסיפור שלא נגמר 2", מיוצג הקאסט המקורי רק על ידי היל, שחוזר כמוכר הספרים. היה זה סרטו האחרון של השחקן הוותיק שמת לפני שנתיים בגיל 81, כשמאחוריו הופעות רבות בטלוויזיה וגם בקולנוע, בתפקידי משנה לצד כוכבים גדולים כג'ק ניקולסון ב"הדוור מצלצל פעמיים" וקלינט איסטווד ב"שועל האש".
קוראנדר הוא היל
דיפ רוי: טיני וויני
קצת מצחיק, ואולי גם עצוב, שמתוך הקאסט של "הסיפור שאינו נגמר" הפנים המוכרות ביותר הן של רוי, שגילם מעין כובען לא מטורף הרוכב על חילזון מירוץ. ככה זה בהוליווד, ובמיוחד בז'אנר סרטי הפנטזיה והמדע בדיוני. אתה יכול להיות שחקן שייקספירי מהודק ומפעים, אבל מי שעושים את העבודה הם הפריקים. ב"הנסיכה הקסומה" היה זה הענק הצרפתי אנדרה, ובמקרה שלנו זה הננס יליד קניה, בן לשושלת הודית מפוארת.
טיני וויני הוא רוי
רוי התחיל את הקריירה בשנות ה-70 וזו קיבלה דחיפה ב"פלאש גורדון" (1980), שם גילם גמד מרושע. הוא הספיק להשתתף בהפקות גדולות כמו "שובו של הג'דיי", ו"גרייסטוק", לפני שהגיע לפנטזיה. לאחר מכן עיטרו פניו השבריריות אינספור סרטים, והתחבב במיוחד על טים ברטון שליהק אותו ל"כוכב הקופים", "ביג פיש" ו"מפעל השוקולד של צ'ארלי" (באחרון, גילם את כל 165 גלגוליה של הדמות אומפה-לומפה). עם הופעתו בפריקוול של "סטאר-טרק" (2009) היה לאחד מששת השחקנים היחידים שלקחו חלק בפרנצ'ייז מדע בדיוני זה, לצד זה של "מלחמת הכוכבים".