שבה הביתה וגילתה: בעל הדירה העלים המטבח
אישה שגרה בדירה מפוצלת, תבעה את הבעלים לאחר שנכנס בהיעדרה לדירה וחסם את המטבח בקיר גבס. המשכיר טען כי פעל מהר עקב קנסות שהטילה העירייה על דירות מחולקות. לשיטתו, אם אין מטבח, לא מדובר בדירה. מה פסק ביהמ"ש?
מחאת הדיור העלתה לסדר היום, בין השאר, את התנאים הרעועים מהם סובלים שוכרי דירות, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדירה מפוצלת. כך למשל אירע לשוכרת, שתבעה את בעל הדירה, לאחר שנכנס לטענתה לדירה כאשר שהתה מחוץ לה וחסם את המטבח באמצעות קיר גבס.
מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet
התובעת שכרה את הדירה במשך כ-6 שנים תמורת 3,000 שקל בחודש, כאשר החוזה התחדש מידי חודש בהסכמה בעל פה. לטענתה, בספטמבר 2010 אמר לה בעל הדירה, שמכיוון שהיא מתגוררת בחלק מדירה שפוצלה לשתי דירות, קיימת בעיה מול עיריית תל אביב וכי הוא יעדכן אותה בעניין. למרות זאת, כשבוע לאחר מכן, היא נדהמה לגלות כאשר שבה לדירה, כי בהעדרה נבנה וקיר גבס במקום המטבח, וכי למעשה היא נותרה ללא מטבח, ללא כיור וללא גז.
לא הסכים להוריד את שכר הדירה
בתביעה שהגישה לבית המשפט לתביעות קטנות בת"א טענה השוכרת, כי בדיעבד התברר לה, שבעל הדירה נכנס ללא ידיעתה ביחד עם עובד מטעמו, הקים את הקיר, הוציא מארונות המטבח כלי מטבח יקרים ואחסן אותם בקופסאות בסלון הדירה, ואף לא טרח ליידע אותה בדיעבד על מעשיו.
לטענתה, היא התקשרה אליו מייד כשהגיעה למקום, אך הוא טען בפניה כי לא היה לו זמן שכן נאלץ לבנות את קיר הגבס עקב קנסות שהטילה העיריה על דירות מחולקות. לשיטתו, אם לא קיים מטבח במבנה, לא מדובר בדירה.
התובעת הוסיפה כי נותרו לה 4 חודשים עד תום תקופת השכירות, ולכן היא נאלצה להמשיך לגור במקום עד שמצאה דירה חדשה. עם זאת, במהלך תקופה זו ולמרות שלא יכלה לאכול בביתה, סירב בעל הבית להוריד את שכר הדירה. לבסוף היא ביטלה את הצ'ק האחרון כאשר עזבה את הדירה.
בתביעה טענה השוכרת כי נגרמה לה עגמת נפש, השפלה, חוסר נוחות, חדירה לפרטיות והפסד כספי בגין חיפוש דירה. עוד נטען כי כיום היא משלמת דמי שכירות של 5,300 שקל, ולכן היא דורשת פיצוי של 30 אלף שקל.
בעל הדירה טען מצידו, כי חוזה השכירות משנת 2004 אינו רלוונטי וכי ביקש מהתובעת לעזוב את הדירה כבר בדצמבר 2009. עוד הוא טען, כי נכנס לדירה בהסכמת התובעת וכי היא הסכימה להשתמש במטבח של היחידה הסמוכה, בה מתגורר זוג.
ללא אמצעי מחיה מינימאליים
השופטת אושרי פרוסט-פרנקל קיבלה את התביעה באופן חלקי. היא דחתה את טענותיו של בעל הדירה בהיעדר הוכחה, ובכלל זה את טענתו לפיה נכנס לדירה בהסכמת התובעת. לקביעתה, בעל הדירה פעל בניגוד לקבוע בהסכם והותיר את התובעת ללא אמצעי מחיה מינימליים.
בנוסף, השופטת דחתה את טענת בעל הדירה כי התובעת הסכימה להשתמש במטבח של שכניה, וקבעה כי מדובר במינימום של פרטיות. "הנתבע פעל שלא כדין, עת נכנס לדירה בה התגוררה התובעת על פי הסכם וביצע בה עבודות אשר גרמו לדירה לא להיות ראויה לדיור. העובדה שהתובעת נותרה לגור בה עד למציאת דירה אחרת, אינה גורעת ממעשיו" כתבה השופטת.
לבסוף חויב בעל הדירה להחזיר לתובעת 9,000 שקל עבור 3 החודשים בהם התגוררה במקום ללא מטבח. בנוסף הוא חויב לשלם לה פיצוי של 5,000 שקל בגין עגמת הנפש שנגרמה לה, ואגרת משפט של 87 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
