נתניהו, זו לא הקרקע שלך, זו הקרקע שלנו

"מה שאנו עושים פה זה לוותר על הרווחים שלנו מהקרקע. זו יוזמה שנעשית לראשונה בתולדות המדינה", כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסיבת העיתונאים שבה הכריז על צעדיו לאור מחאות האוהלים. "הרווחים שלנו?" האוזן שומעת ולא מאמינה. של מי הקרקע הזאת לעזאזל? האם שכח נתניהו שהקרקע היא של כולנו, ולא שלו או של הממשלה?

• מחאת האוהלים  - סיקור מיוחד ב-ynet
• היכנסו לעמוד הנדל"ן של ynet
• נתניהו, הפרטת הקרקעות תעמיק את הפערים. דעה
  

הניסיון המגושם של נתניהו "לשנות דיסקט" ולוותר על הרווחים, מעבר לחשדנות העמוקה בה התקבל, מעיד כאלף עדים על השיטה שיצרה את בעיית הדיור. אם בעזרת "וויתור על רווחים" נתניהו מבקש לפתור את הבעיה, הרי הוא מודה שאותם רווחים שנוצרו בתהליך הפרטת הקרקעות, הם אלה שגרמו לעליית המחירים המטורפת המרסקת את המעמדות הבינוניים והנמוכים בישראל. 

להזכירכם, דירה ממוצעת בישראל שווה כיום 12 משכורות שנתיות ממוצעות - כפליים מאשר בגרמניה, הולנד וסינגפור, ויותר מכול ארצות ה OECD. באזור מרכז הארץ מדובר כבר על עשרים שנות עבודה ברוטו. מדוע נסקו המחירים? נתניהו מוכר לנו את "חסמי הבירוקרטיה"' אבל זהו הסבר מתחמק וחלש. הרי כל ילד יודע שאותה בירוקרטיה, שאכן יש בה בעיות, נמצאת כבר פה 60 שנה, מבלי שהובילה בעבר לעליית מחירים כזאת. אם לא די בכך, רוב המאגרים העצומים של הקרקעות, לא עלה למדינה אפילו אגורה אחת.

אז מה הסיבה העיקרית? התשובה היא ההפרטה. בעשור האחרון חל תהליך של הפרטה זוחלת במקרקעי ישראל, שהגיע לשיא בחקיקת "הרפורמה" הקרקעי. חקיקה זו ממתינה להחלטת בג"ץ, אך עד היום נעשה כבר נזק אדיר - קרקעות הציבור ושיטת המכרזים של המינהל לכל המרבה במחיר, הפכו לבורג חשוב בתהליך סחרור המחירים הספקולטיבי שמניע את השוק מעלה-מעלה.

הרכוש עובר מהעניים ליזמים

רוב הוגי הדעות בתחום עיצוב חברה, עיר ומדינה, מייחלים למאגרי קרקע ציבוריים, שיוכלו להתנהל לפי אמות מידה צודקות ודמוקרטיות. אך מאז שנות ה-80 הפכה הקרקע בישראל לאבן שואבת להגדלת הכנסות המדינה, כאשר עלות הקרקע המופרזת מועברת לאחר מכן לכיסו של האזרח הקטן.  

בדרך זו, ובעידוד המדינה, העניים מעבירים את רכושם ליזמים ולבעלי הקרקעות. אלה ממשיכים לגזול את המשאבים באמצעות בנייה על קרקעות שהיו פעם ציבוריות והעלאת מחיריהם לשחקים. כך הופכים רווחי המדינה לאסון האזרחים בישראל, המחפשים קורת גג.

אך מה תשובת נתניהו למשבר? אם ההפרטה לא עבדה עד היום - צריך עוד הפרטה. כלומר, אם התרופה הרעילה את החולה - יש לתת לו עוד ממנה. זה נשמע הרסני, וזה אכן הרסני. הוד"לים וה"סופרטאנקר" הם לעג לרש. עוד מאותו הדבר, עבור הון שיש לו מדינה.

הפתרון צריך להיות הפוך - להחזיר את המרכיבים הציבוריים ואת הגורמים הפועלים ללא מטרת רווח, אל תוך מערך הקרקעות והדיור, וכך גם לחינוך, לבריאות ולתחבורה. רווחה במקום רווח, ודמוקרטיה במקום ריכוזיות.

היעד הבא: הצבת מטרות ברורות

כעת, על מאבק האוהלים המרשים לנסח כעת מטרות ברורות כדי להגיע להישגים, ולא לוותר. יש לגבש רשימת דרישות בתחום הקרקעי, שיהוו פריצת דרך לשינוי כיוון במדיניות הציבורית ושיחזיר את מדינת הרווחה עבור אזרחיה. בין היתר יש להציב דרישה מרכזית לחוקק חוק יסוד זכויות חברתיות, וכנגזרת ממנו – חוק זכויות הדיור.

לצד זאת, יש להחזיר את הדיור הציבורי שכמעט נעלם מישראל ולקבוע שיהווה כשליש מהבנייה השנתית, להכין תוכניות לדיור בר-השגה דרך השוק הפרטי והציבורי, לעודד בחוק בניית דיור להשכרה ארוכת-טווח. בנוסף, יש לעצור את הרפורמה במקרקעי ישראל, שתוביל להפרטת קרקעות, ובמקום זאת לבצע רה-ארגון של גופי ניהול הקרקע והתכנון באופן דמוקרטי , ובתוכם הקמת רשות לדיור בר-השגה, עם נציגות מכול מגזרי האוכלוסייה.

רק בדרך זו, ולא דרך שוק פרוע, תוכל המדינה לממש את הזכות הבסיסית ביותר של אזרחיה לקורת גג כתשתית למדינת רווחה נאורה. רק כך הרווחים מהקרקע יהיה באמת "שלנו" ושל הדורות הבאים.

פרופ' אורן יפתחאל הוא מאוניברסיטת בן-גוריון וחבר הנהלת אדווה. דר' סנדי קדר הוא מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה והאגודה לצדק חלוקתי