קופת השרצים של הטבות המס
38.4 מיליארד ש' ייגרעו מקופת המדינה השנה בגלל הטבות מס, שרבות מהן מיטיבות עם מגזרים מצומצמים. האם ראוי לפטור ממס קרנות השתלמות של עובדים חזקים, מדוע אילת ולא טבריה זוכה לפטור ממע"מ, ולמה ספורטאי זר לא משלם מס? קופת השרצים של הטבות אלה מחכה למי שיעז לפתוח אותה
ועדת טרכטנברג , שמונתה השבוע כדי לבחון את דרישותיה של תנועת המחאה שקמה בעקבות יוקר המחייה בישראל, עומדת בפני תסבוכת רצינית. הצוות הרחב שמינה ראש ממשלה, בנימין נתניהו, יתקשה למצוא מקורות תקציביים למימון דרישות ציבור המפגינים, בייחוד לנוכח מצב המשק העולמי. אולם ייתכן ש"בור שומן" אחד שאיש לא מעז לגעת בו - הטבות המס הנדיבות המוענקות למגזרים שונים במשק, עשוי לפתור חלק מבעיית המימון.
- מחאת האוהלים
- סיקור מיוחד ב-ynet
הדילמה שבפניה יעמדו מנואל טרכטנברג ואנשיו אינה פשוטה: מחד, המשק העולמי ניצב בפני משבר חדש, נוכח הסתבכותן של כלכלות אירופה וארה"ב בחובות. השקיעה המחודשת של השוק האמריקני והשוק האירופי במיתון כבר החלה לתת את אותותיה במשק הישראלי, בדמות גירעון בהיקף הגבייה במסים. הסימנים המוקדמים להאטה במשק מחייבים את הממשלה לשמור עתה ביתר שאת על מסגרת ההוצאות של הממשלה ולמנוע חריגה מתקרת הגירעון, שתעמיד את ישראל בסכנה להורדת דירוג אשראי.
מאידך, הדרג המדיני לא יכול עוד להתעלם מגל המחאות ששטף את הרחוב הישראלי בחודש האחרון. ניכר כי זמן רב מדי השמיכה הקצרה של תקציב המדינה נמשכה כך שהציבור עצמו, מעמד הביניים, משרתי המילואים, העובדים הפשוטים, לא זכו למכסה מפני הקור של לחצי השוק.
דרישותיו של הציבור לדיור בר השגה, להפחתת המסים העקיפים הגורמים להתייקרותם של מוצרים חיוניים ולהגדלת ההוצאה הציבורית על רווחה, דורשים מהמדינה להקצות משאבים נוספים לתחומים אלה וזאת, כאמור מבלי להגדיל את תקרת הגירעון.
נוכח מצב העניינים המסובך הזה, מן הראוי שהוועדה שמונתה כעת וקיבלה מראש הממשלה מנדט לעשות שינוי בסדר העדיפויות, תבחן את הנתון הבא: 38.4 מיליארד שקל ייגרעו מקופת המדינה בשנת 2011 בשל הטבות מס שונות, כך על פי דו"ח שפרסם לאחרונה מינהל הכנסות המדינה. ב-2012 צפוי הגירעון כתוצאה מהטבות מס לעמוד על סכום של 39.6 מיליארד שקל.
| שנה | 2011 | 2012 |
| הסכום שייגרע מקופת המדינה כתוצאה מהטבות | 38.4 מיליארד שקל | 39.6 מיליארד שקל |
| אחוז מהכנסות המדינה ממסים | 18% | 17% |
| אחוז מהתמ"ג | 4.4% | 4.3% |
| עלות ההטבות במס הכנסה, מס חברות ומסי נדל"ן | 32 מיליארד שקל | 32.8 מיליארד שקל |
| עלות ההטבות במע"מ ואגרות | 6.4 מיליארד שקל | 6.6 מיליארד שקל |
"הטבות מס עוזרות לבעלי שכר גבוה"
הטבות המס הן רבות ומגוונות וכוללות, בין היתר, פטורים ממס על הפרשות מהמשכורת; פטורים והנחות ממס לפעילויות כלכליות מסוימות, כגון מפעלי ייצוא, רווחי הון ומכירת דירות; פטורים שונים ממסים עקיפים, כגון הפטור ממע"מ על ירקות ופירות והפטור ממע"מ באילת והטבות לאוכלוסיות שונות, כגון מקבלי קצבאות, נשים, ספורטאים ועיתונאים מחו"ל ונכים.
במהותו, הפטור ממס יוצר הפליה בין משלם מס אחד למשנהו. יתר על כן, פטורים ממס כפי שהם קיימים במדינת ישראל בהכרח מגדילים פערים, מכיוון שככל שאדם או גוף נמצאים במדרגת מס גבוהה יותר, כך הם נהנים יותר מהפטור. מעל הכל, הפטורים משקפים את סדר העדיפויות הלאומי. המדינה יצרה אותם על מנת לקדם יעד לאומי מסוים: החלשת פעילות אחת תוך זירוז פעילות אחרת, תמיכה באוכלוסיה אחת על חשבון אוכלוסיה אחרת וכיוצא בזה.
לא כל הפטורים הם בלתי מוצדקים, אך אם בוחנים היטב את מהות המושג "פטור ממס" ניתן לראות כי מהלך לבניית סדר יום ציבורי חדש וצודק יותר חייב לעבור דרך בחינה מחודשת של הפטורים ממס.
בשנת 2000, בעת שכיהן כמנכ"ל משרד האוצר, מונה פרופ' אבי בן-בסט לעמוד בראש ועדה לבחינת מדיניות הפטורים ממס בישראל. ועדת בן בסט לא הייתה הראשונה לתת את דעתה על הסוגיה וגם המלצותיה, כמו המלצותיהן של ועדות קודמות, נפלו ברובן בשל לחץ פוליטי, בעיקר מצד הסתדרות העובדים.
"ההסתדרות מתנגדת לכל רפורמה בהטבות מס", אומר בן בסט, המכהן היום כחוקר ומרצה בכיר באוניברסיטה העברית, במכון ללימודים אקדמיים ובמכון הישראלי לדמוקרטיה. "הסיבה לכך היא שהטבות המס מועילות בעיקר לבעלי השכר הגבוה, שמשלמים הרבה מס. ההסתדרות יונקת את כוחה מהוועדים הגדולים במדינה - ועד עובדי חברת החשמל, ועדי העובדים של הנמלים וועד עובדי נמלי התעופה. בלי תמיכת של הוועדים הללו, שיכולים לשתק את המשק ומטילים מורא על הממשלה, להסתדרות אין כוח אמיתי. לכן היא לעולם לא תיתן את ידה למהלך שייפגע בבעלי השכר הגבוה שנמצאים בחברות הללו".
האוכלוסיה הרחבה אינה נהנית משדולה חזקה (צילום: ירון ברנר)
נזכיר כי זמן מה לאחר שהחלה המחאה, התייצב יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, מול המצלמות והודיע כי הוא תומך בדרישות המפגינים לצדק חברתי. את בן בסט ההצגה הזאת לא הרשימה. "בכל שנותיי במגזר הציבורי, לא ראיתי מעולם את ההסתדרות נאבקת נגד חוסר שיוויון. גם כאשר הצענו לבטל פטורים ממס ובתמורה להוריד את שיעור המס במדרגות הנמוכות, ולאפשר לחלשים יותר בחברה להשאיר יותר כסף ביד, הם התנגדו".
בן בסט סבור כי עתה, משמקבלי ההחלטות נתונים בסד של לחץ ציבורי שטרם נראה כמותו, יש לנצל את ההזדמנות ולפתוח את נושא הפטורים ממס. "כלל ידוע בכלכלה הוא שעתות משבר הן שעת כושר לביצוע רפורמות מבניות. נכון שכל הטבות המס בישראל קשורות לקבוצת לחץ כזו או אחרת, אבל אני מאמין שכעת ניתן יהיה לעשות שינוי. אם העם דורש צדק חברתי וסדר עדיפויות חדש, אז כאן יש הזדמנות לעשות את שניהם".
"הטבת מס צריכה לשרת יעד לאומי"
כאמור, 38.4 מיליארד שקל ייגרעו קופת המדינה כתוצאה מהטבות מס, מתוכם, 32 מיליארד ייגרעו כתוצאה מהטבות במס הכנסה ובמסי נדל"ן והשאר מפטורים ממע"מ ומאגרות.
על פי נתוני מינהל הכנסות המדינה, 86% מהסכום שייגרע מקורו ב-10 הטבות מרכזיות. 8.8 מיליארד תפסיד המדינה מהפטור ממס על הפרשה לפנסיה, 5.9 מיליארד מהמס המופחת (20%) על רווחים בבורסה ורווחים מריבית. 5.3 מיליארד ייגרעו בעקבות חוק עידוד השקעות החדש, 2.3 מיליארד כתוצאה מהפטור ממס על קרנות השתלמות וסכום דומה ייגרע כתוצאה מהמס המופחת על סולר בתעשייה.
2.2 מיליארד שקל תפסיד המדינה מהפטור על מס שבח במכירת דירה שנייה אחת ל-4 שנים, פטור שמשרד האוצר מנסה כעת לבטל בטענה שהוא אחראי במידה רבה להתייקרות הדיור. סכום דומה ייגרע מהטבות לנשים ולמשפחות מרובות ילדים. 2 מיליארד שקל לא ייכנסו לקופה הציבורית בגלל הפטור ממס על קצבאות וכ-800 מיליון שקל ייאבדו בגלל המס המופחת באזורי עדיפות לאומית.
כל הפטורים, למעט אלה שהקריטריון הבלעדי לקבלתם הוא מעמד חברתי-כלכלי נמוך, מגדילים את הפערים. זאת ועוד, חלקם לא ממלאים את המטרה שלשמה נוצרו. "הטבת מס צריכה לשרת יעד לאומי", אומר בן בסט. "ברבים מן המקרים כלל לא ברור מה היעד שהפטור משרת".
קחו לדוגמה את הפטור ממס על הפרשה לקרנות השתלמות, שעולה לנו 2.3 מיליארד שקל השנה ונוצר במטרה לעודד מעסיקים להעלות את המיומנות המקצועית של העובד. במקור, כספי קרן ההשתלמות נועדו לממן לעובד נסיעה ללימודים בחו"ל, השתתפות בקורסים והכשרות מקצועיות, לימודים מתקדמים וכו'. בפועל, כספי הקרן ניתנים לפדיון מדי 6 שנים ואין כל הגבלה על אופן השימוש בהם. העובד יכול באותה מידה לקנות בהם רכב חדש, והפטור ממס עדיין תקף.
לא זאת בלבד, אלא שכל הנתונים מעידים על כך שקרן השתלמות היא מרכיב שכר שמאפיין את תלושי המשכורת של המשתכרים היטב, ולא של מעוטי היכולת. רק 37% מהעובדים בישראל נהנים מקרן השתלמות, חלקה הארי של ההטבה (56%) מנוצל על ידי שני העשירונים העליונים. על פי נתונים שאסף מינהל הכנסות המדינה, חלקם של העובדים הנהנים מקרן זו עולה, ככל שעולים במדרגות השכר במשק. בעוד שרק 4% מהעשירון התחתון מקבלים הפרשה לקרן זו, 81% מהעשירון העליון זוכים ליהנות מפירותיה נטולי המס.
יש גם פטורים ממס שהיעד הלאומי מאחוריהם ברור ונחוץ, אך אופן יישום שלהם מרחיב פערים כלכליים. כזו היא ההטבה שפוטרת הפרשות לפנסיה ממס. אין כל מחלוקת בדבר הצורך לעודד את המעסיקים והעובדים לחסוך לפנסיה, אך הטבת המס הקיימת יוצרת מצב שבו ככל שאדם מרוויח יותר, כך הוא נהנה יותר מההטבה.
מכיוון שכל הסכום המופרש לפנסיה פטור ממס, החוסך נהנה מההטבה בהתאם למדרגת המס שבה הוא נמצא. ככל ששיעור המס שהוא משלם על המשכורת גבוה יותר, כך הוא חוסך יותר כתוצאה מהפטור. במדרגות השכר הנמוכות, שם דווקא נמצאים האזרחים שאינם מודעים לחשיבות של חיסכון לפנסיה וחוסכים מעט, התמורה מהפטור אפסית שכן שיעור המס הוא נמוך מלכתחילה.
בן בסט מציע בנייה מחדש של ההטבה כך שגודל ההטבה לכל החוסכים יהיה יחסי לתמורה הממוצעת לכלל האוכלוסייה. כלומר, את הסכום הכולל שנגרע מקופת המדינה (8.8 מיליארד שקל ב-2011) יש לחלק לסכום הכולל שחסכו אזרחי ישראל לפנסיה באותה שנה ולהגיע לסכום ממוצע שנגרע מקופת המדינה על כל שקל שהופרש לפנסיה. את הסכום הממוצע הזה יש להעניק כהטבה לכל החוסכים לפנסיה באופן שווה. כך תחסוך המדינה כסף רב שניתן יהיה לנצלו לטובת הציבור, וההטבה ממס על הפרשה לפנסיה תחדל מלהיות כלי להעצמת האי-שוויון בחברה.
| ההטבה | עלות |
| פטור ממס בגין הפרשה לפנסיה | 8.8 מיליארד שקל |
| מס מופחת על רווחי הון (בורסה וריבית) | 5.9 מיליארד שקל |
| חוק עידוד השקעות הון בתעשייה | 5.3 מיליארד שקל |
| פטור ממס על קרנות השתלמות | 2.3 מיליארד שקל |
| מס מופחת על שימוש בסולר בתעשייה | 2.3 מיליארד שקל |
| פטור ממס שבח על מכירת נדל"ן | 2.2 מיליארד שקל |
| הטבות מס לנשים ולמשפחות מרובות ילדים | 2.2 מיליארד שקל |
| פטור ממס על קצבאות | 2 מיליארד שקל |
| מס מופחת באזורי עדיפות לאומית | 800 מיליון שקל |
רוצים לבטל את ההטבות? תתכוננו למלחמה
הרשימה עוד ארוכה. אם תיפתח קופת השרצים של הטבות המס אין לדעת אילו בעלי אינטרסים יקפצו ממנה ויטילו את חיתתם על מקבלי ההחלטות. כולנו ניאלץ לשאול את עצמנו שאלות כמו: מדוע אילת, עיר ששמה ידוע בכל העולם כמרכז תיירותי זקוקה לפטור ממע"מ בנימוק של "עידוד התיירות" בעוד שערים עם פוטנציאל תיירותי כמו טבריה, נצרת וחיפה אינן נהנות ממנו.
או מדוע ספורטאים זרים לא משלמים מס? האם חסרה לספורטאי ישראל תחרות על מקום בהרכב? וכמובן תישאל השאלה מדוע חוק עידוד השקעות הון, ששר האוצר מתגאה ברפורמה שבוצעה בו במסגרת חוק ההסדרים האחרון, קיים בכלל? מזה זמן טוענים כלכלנים בכירים כי החוק, גם במתכונתו המשופרת, לא תורם לשיעור התעסוקה בארץ ולפיתוח הפריפריה וכי ההצדקה הכלכלית שלו מוטלת בספק.
בעשור האחרון נעשו ניסיונות רבים לבחון מחדש את הפטורים ממס וכמה מהם אף בוטלו במסגרת הרפורמות הכלכליות של שנת 2003. בין היתר, הופחת שיעור הזיכוי ממס לתושבים באזורי עדיפות לאומית, הוטל מס חלקי על ההטבה הגלומה בשימוש בטלפונים סלולריים, בוטלו הזיכויים בגין נכות זמנית ובגין הורים מעוטי יכולת, הוטל מס על זכיות בהימורים, בהגרלות ובפרסים וצומצמו ההטבות במיסוי עקיף לעולים חדשים ותושבים חוזרים.
עם זאת, נוספו גם הטבות חדשות. החל משנת 2006 נקבע הסדר מיסוי נפרד לחברות ישראליות שמשקיעות בחברות זרות, כך שמשקיעי חוץ פטורים ממס על רווחי הון גם מחוץ לבורסה. כמו כן הועלו שיעורי הפחת המואץ בתעשייה, בחקלאות ובתיירות והועלתה גם תקרת הזיכוי בגין תרומות ל-5.7 מיליון שקל. בנוסף, ניתנו נקודות זיכוי נוספות לסטודנטים ולאמהות עובדות.
כתוצאה מהרפורמות השונות ירד חלקן של ההטבות במס בתוצר הלאומי מ-6.6% מהתוצר ב-2003 ל-4.4% מהתוצר בתחזית ל-2011. עם זאת, עיון באופי ההטבות שבוטלו ואלה שנוספו מלמד כי המניע מאחורי ההטבות נותר אותו מניע - לחץ פוליטי. ההטבות שבוטלו נגעו לאוכלוסייה רחבה, נטולת שדולה חזקה ואמצעים לכופף את ידיהם של נבחרי הציבור. ההטבות שנוספו נוגעות בעיקר למגזרים מצומצמים וחזקים. הם גם אלה שנהנים עדיין מההטבות שלא נגעו בהן.
אם ייגשו חברי ועדת טרכטנברג לטפל בסוגיית הטבות המס, הם ימצאו כר נרחב לפעילות, עתיר עוולות חברתיות הדורשות תיקון ודשן במזומנים שניתן לשחרר לפעילות מועילה יותר עבור האזרח. אך מוטב כי לפני שיעשו זאת ישעו לעצתם של אנשי מינהל הכנסות המדינה שכתבו את המילים הבאות: "הניסיון הבין-לאומי והישראלי מלמד שקשה לבצע ביטול הטבות ולהתמיד בו, זאת כיוון שקבוצות לחץ העלולות להפסיד ממהלך זה חזקות דיין כדי לצמצם את ההפסד ואף להחזיר לעצמן את ההטבה שאבדה. לעומת זאת, לכלל הציבור הנפגע מההטבות המסוימות אין בדרך כלל שדולה או אמצעי לחץ".
לפנייה לכתב/ת 
