אל אל ישראל: נבחרת הכדורעף באליפות העולם

אמניהו לבבי היה מבכירי ספורטאי ישראל טרם קום המדינה, שפעל ושמר על עקרונות הספורט העממי כל חייו.

אמניהו נולד בשנת 1925 בירושלים, להוריו החלוצים מגדוד העבודה שנדדו בראשית שנות ה-20 מכביש טבריה-טבחה לירושלים. בזכות גודל גופו וחוסנו, זכה לפופולריות רבה כספורטאי ונבחר לקפטן נבחרת ישראל בכדורעף בשנות ה-40 וה-50. לאחר מכן אימן את הנבחרת ופעל בה בכל המסגרות כ-40 שנה.

אביו, מאיר (ליובלסקי) לבבי, אדם ברוך כישרונות, נולד בליטה ב-1901. בעת לימודי ההסמכה לרבנות נתפס לרעיון הציוני, עזב את העולם החרדי והצטרף לתנועת החלוץ. 

בשנת 1920 הוא עלה עם חבריו לא"י והצטרף לגדוד העבודה לפלוגה שסללה את כביש טבריה-טבחה, שם הוא פגש את חברתו לחיים, סוניה לבית שטוק (אחותו הבכורה של דב סדן), ילידת העיר ברודי בפולין, שגם היא הצטרפה לפלוגת העבודה של הגדוד בסלילת הכביש. עד מהרה כישוריו של מאיר משכו אותו ללמוד אומנות בבצלאל, ירושלים, אצל בוריס שץ. הוא וסוניה הגיעו לירושלים.

בכתבה זו נראה תמונות מחייהם של משפחת לבבי, חיי החלוצים בעמק יזרעאל ובחיפה וגם מנבחרת ישראל בכדורעף שבה היה חבר אמניהו לבבי, והשתתפה באליפות העולם במוסקבה.

1. משה, חברו של מאיר בחו"ל, שולח גלויה לפי המען: "גדוד העבודה" ע"ש טרומפלדור, כביש טבריה-טבחה, בשביל מאירקה ליובלסקי, שורה 5 אהל יב', טבריה. גם בלי מיקוד ותיבת דואר, הגלויה הגיעה ליעדה.

2. שם, בפלוגת גדוד העבודה במחנה סוללי הכביש טבריה-טבחה, מכיר מאיר את סוניה. נפשו יוצאת ללמוד אומנות. שניהם עוזבים את הפלוגה ומגיעים לירושלים. כאן נישאו. לא היה צריך רב או כתובה, הספיק "אישור נשואין של מזכיר ועד העיר ליהודי ירושלם", כפי שרואים בתצלום. אחד העדים באישור הנישואין של מאיר וסוניה הוא בוריס שץ מייסד בצלאל (את השם אמניהו הציע בוריס).

3. סוניה מגיעה לבת גלים. שם מרבית החלוצים צעירים, עדיין ללא ילדים ולכן גם לא חשבו על הצורך בטיפול בהם. מה תעשה חלוצה שכבר יש לה ילדים? והנה גם למאיר יערי ואנדה נולדה בתם הראשונה, רחל. סוניה תהיה בשנים אלו המטפלת של שלושת הילדים הראשונים של הקבוצה. בתצלום: הילדים אוכמא לבבי ורחל יערי.

4. בערב יום הכיפורים תרפ"ט (1929) הגיעו החלוצים, חברי השומר הצעיר מבת-גלים להתיישב בחצר הקואופרציה מרחביה . בתצלום: הילד אמניהו (משמאל) עומד על חמור בחצר הקואופרציה.

5. כישוריו וידענותו של מאיר לבבי עשהו למורה ומחנך הראשון לילדי הקיבוץ. בתצלום: מאיר עם כיתתו במרחביה. מאחור עומדת המטפלת אנדה יערי.

6. כמעט כל חייה עבדה סוניה בלול. גם בעשור השמיני לחייה היתה מגיעה מדי בוקר לעבודה בלול מרחביה.

7. באותן שנים ראשונות לא היתה אפשרות לכל קיבוץ לתת חינוך מלא לילדיו ולכן הוקם המוסד החינוכי בקיבוץ משמר העמק, לשם נשלחו הילדים מקיבוצי העמק. שלושת הילדים הראשונים; רחל, אוכמא ואמניהו עזבו את המשפחה והקיבוץ והשתלבו בחברה הצעירה והשומרית בקיבוץ משמר העמק. בתצלום: בוגרי המוסד במשמר העמק במפקד שומרי. אמניהו בחולצה שומרית כחולה.

9-8. חג ביכורים במשמר העמק. יושבת ליד אמניהו ראומה שוורץ (לימים אשתו של הנשיא עזר ויצמן), בת כיתתו וחברתו, שגם היא היתה חניכה במוסד.

9.

10. כבר בצעירותו נמשך אמניהו לעיסוק בספורט. כוחו הגופני הביא לו הישגים גבוהים במקצועות הספורט השונים. בשנות ה-40 התפרסם שמו של אמניהו בארץ כאחד מהספורטאים המצטיינים. באלבום צילומי הארץ בהוצאת חברת "דובק" לסיגריות התנוססה דמותו.

11. הוועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ ישראל, המחלקה להכשרה גופנית מעניקה, זו השנה החמישית, תעודת כבוד לאמניהו לבבי מארגון הפועל, 14 ספטמבר 1949.

12. בחודש אוקטובר 1947 יצאה משלחת ספורט מהארץ להשתתף בפסטיבל הנוער בפראג. אמניהו נמנה עם חברי המשלחת. בתצלום: מסמך ברוסית מאותו פסטיבל

13. ב-1952 התקיימה אליפות העולם בכדורעף במוסקבה. אמניהו היה קפטן נבחרת ישראל. בתצלום פרסום רוסי לאליפות במוסקבה

14. נבחרת ישראל בכדורעף באצטדיון מוסקבה ב-1952. אמניהו לבבי צועד בראש

15. בשנת היובל ל"הפועל" קיבל אמניהו לבבי את "תעודת עיטור היובל" על פועלו משך 40 שנים בענף הכדורעף, כשחקן מצטיין ומאמן בכיר בנבחרות ישראל

16. כרטיס מאמן נבחרת ישראל בכדורעף למכביה השביעית. במשך כל שנות פעילותו הספורטיבית, הן כשחקן והן מאמן, עשה זאת אמניהו ליד עבודתו בקיבוץ. הוא אמר ועשה ספורט עממי לשמו

17. שנות ה-60, קבוצת הכדורעף של הפועל המעפיל בהגיעה למדריד למשחקי אליפות אירופה לקבוצות אלופות. בתצלום: עומדים מימין לשמאל: לוי מלכין, רן לרנר, אמניהו לבבי (מאמן הקבוצה), אילן אמיתי (מאחור), חיים קרפובסקי (מנהל הקבוצה), יובל דניאלי, אפרים בלוך, גיורא הלפרין. מלפנים שחקני המילואים, כורעים מימין לשמאל: אבישי קרופובסקי, שמעון בורוביץ, אבי שאלתיאל, חנן קרופובסקי.

18. שנות ה-70, "מעופפי מרחביה". מימין: אסף בונה, איתן גלעדי, גדי זהר, שאול הלמן, אמניהו לבבי, זאב סילברמן

19. אמניהו היה ידוע כמספר בדיחות מעולה. מחלה ארורה קצרה את חייו, נפרדנו ממנו בשנת 1989

בעת שמאיר למד, סוניה היתה למפרנסת. בירושלים נולדו הילדים: אמניהו ואוכמא (בתצלום). סוניה, שלה חברים וחברות בקבוצות החלוצים בעמק, נמשכה לחיי ההגשמה החלוצית ואילו מאיר רצה להיות אמן ולהישאר בירושלים. ב-1927 היא לקחה את שני ילדיהם והצטרפה לקבוצת השומר הצעיר שהתארגנה בבת גלים - חיפה (הגרעין המיסד של קיבוץ מרחביה). כעבור שנה הצטרף אליהם מאיר לבבי, שהלך אחרי האישה שאהב וברוח העיתים הצטרף לחלוצים המגשימים.

• לכל הכתבות במדור טיול לעבר