באישור הרבנים: שידוכים בין הומואים ללסביות
מיזם אינטרנטי חדש, שהוקם בתמיכת שורת רבנים מובילים בציונות הדתית, מציע לשדך בין הומואים ללסביות דתיים. "יש בכך היבטים בעייתיים", אומר היוזם, הרב ארל'ה הראל, "אך בנישואים האלה יש יתרונות אנושיים והלכתיים"
עד לשנים האחרונות צירוף המילים "הומוסקסואל" ו"דתי" היה בלתי-אפשרי. סתירה לוגית. אבל מאבקם של הארגונים ההומו-לסביים הוציא אותם מארון הקודש, והוביל חלק מהרבנים למצוא דרכים יצירתיות להתייחס ל"בעיה". אחד הפתרונות המוצעים - שעשוי לעורר מחלוקת בציבור הרחב - זכה למרבה ההפתעה לתמיכה כמעט מקיר לקיר בקרב רבני הציונות הדתית: נישואים בין הומואים ולסביות.
עוד על הומואים בחברה הדתית:
מיזם אינטרנטי חדש, שיעלה באתר ההומואים הדתיים "כמוך", מציע לשדך בין הומוסקסואלים דתיים לבין לסביות דתיות למטרת נישואים והקמת משפחה. היוזם הוא הרב ארלה הראל, לשעבר ראש ישיבת ההסדר בשילה ומגשר בהכשרתו, ומאחוריו ניצבת - כך נטען באתר האינטרנט - שורה מכובדת של רבנים תומכים, בהם: הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן, הרב מנחם בורשטיין, הרב יובל שרלו, הרב אליקים לבנון, הרב רא"ם הכהן ואחרים.
הרב הראל, שכבר שידך 12 זוגות הומו-לסביים דתיים, נרתם להעניק מניסיונו במיזם שהושק תחת השם "אנחנו". מזה מספר שבועות יכולים הומואים ולסביות דתיים ליצור קשר באתר עם שדכנים שונים, ובראשם הרב הראל.
חלק מההומאים לא יכולים להשתנות
הפנייה היא דיסקרטית, ולאחריה מתבצעת פגישה עם המועמד, שמטרתה היא, כפי שהרב הראל הגדיר
בשיחה עם ynet, "לסנן מועמדים לא ראויים, ולהכיר את המועמד". אם המועמד עובר את מבחן הסינון, הוא משלם תשלום חד-פעמי בסך 150 שקל, ולאחר מכן מותאמת לו בת זוג רלוונטית. לאורך כל התהליך, מלוּוים הצדדים באנשי מקצוע מתחומי בריאות הנפש.
"ישנם היבטים רבים בעייתיים בכל המיזם הזה", מודה הרב הראל, "אך הנחת היסוד המניעה אותו היא שברור כמעט לכל הרבנים היום, בהתבסס על הספרות המחקרית ואנשי המקצוע, שיש חלק מסוים מן ההומואים והלסביות שלא מצליחים להשתנות, והמיזם הזה נועד לסייע להם".
למרות זאת, גם הרב הראל סבור שעל כל הומו ולסבית דתיים מוטלת החובה הדתית לנסות לעבור טיפולי הסבה. "רק אם הטיפול לא מצליח, ניתן לפנות לאתר כדי למצוא שידוך הולם".
כרוניקה של בגידה ידועה מראש
לרב הראל ביקורת גם כלפי חלק מהארגונים ההומו-לסביים הדתיים שטוענים כי על החברה הדתית
להכיר לכתחילה בבחירתם של חד-מיניים לחיות עם בני מינם. "אין רב שמוכן לחתום על הקמת בית הומוסקסואלי או לסבי לכתחילה", הוא אומר, "מעבר לאיסור ההלכתי שבדבר, זוהי מחשבה תמימה לחשוב שהזוגות הללו לא יקיימו יחסי מין".
הרב הראל מציין שתי סיבות משמעותיות המניעות את רבני הציונות הדתית לתמוך במיזם: "הסיבה הראשונה היא אנושית, והשנייה היא הלכתית. מבחינה אנושית-מוסרית, בניגוד לקשר שבו רק אחד מן הצדדים הצדדים בעל נטייה מינית הומוסקסואלית, בקשר שאנו מציעים שני בני הזוג מודעים מראש שהתא המשפחתי חסר. המודעות הזו מראש גורמת לכך שהציפיות לא תהיינה בשמיים. יש אפשרות מראש שבני הזוג יאפשרו זה לזה לקיים יחסי מין מחוץ לנישואים עם בני מינם, מה שמוריד את האפשרות של בגידה - משום שהצדדים מודעים לכך. העבירה היא, אם כך, רק בין האדם לבוראו ולא בין האיש והאיש. כמובן האפשרות הטובה ביותר היא שיבחרו להתגבר על יצרם ולא לבחור באפשרות הזאת".
בכל הנוגע לסוגיה ההלכתית יש בשידוך הומואים ולסביות פתרון חלקי. קיום יחסים עם בני אותו המין מחוץ לנישואין, אסור כמובן, אך אינו יוצר משמעויות הלכתיות בלתי הפיכות המשליכות על חיי הזוגיות.
ומה עם הילדים?
הקושי העיקרי כמובן הוא סביב חיי המשפחה וההחלטה להביא ילדים. אם בקשר בין בני הזוג שני הצדדים בוחרים לקחת אחריות על עצמם ולהקים בית שבו אין משיכה פיזית ורומנטית, הרי שעל הילדים עצמם נכפה מצב שבו הזוגיות של ההורים בעייתית מאוד מלכתחילה. סוגיות כמו "האם לספר לילדים על הנטייה המינית של ההורים" או "החשש שהילדים יפתחו אף הם נטייה הומו-לסבית" הם סוגיות שעדיין אין להם תשובה מוחלטת, משום שהילדים שכבר נולדו עדיין לא הגיעו לגיל בו ניתן לתת מענה לשאלות הללו."שני זוגות מתוך ה-12 ששידכתי עד היום התגרשו", מודה הרב הראל, "אבל לצד זה ישנם סיפורי הצלחה מבין הזוגות הללו. באחד המקרים למשל, האישה חלתה במחלה קשה והבחור סעד אותה במשך שנה בבית החולים במסירות מופלאה. בשני מקרים אחרים, בני הזוג לאחר החתונה החלו ליהנות בהדרגה מקיום יחסי המין".
האם המיזם מבשר על מהפכה של ממש בחברה הדתית? כן ולא. כפי שמצוין באתר, המיזם פונה אל מיעוט שולי יחסית, כאלו שזהותם המינית גובשה ובנוסף הם בחרו בקיום תורה ומצוות קפדני. המיזם לא פונה אל דתיים המתקשים לוותר על חיים גלויים לצד בן זוג מאותו המין, כמו גם אל דתיים שזהותם המינית טרם גובשה. ובכל זאת, המצדדים טוענים כי מדובר בניסיון המשמעותי ביותר שיצא מן העולם הציוני-דתי לתת מענה (גם אם חלקי) אל מי שנקלעו לסיטואציה בלתי אפשרית, שבה זהותם המינית מתנגשת באופן חזיתי בזהותם הדתית.