נופל וקם בראש מורם: ניקי פאלי לא מתייאש

אלפים הגיעו בקיץ 2006 לאליפות ישראל בהדר יוסף. ניקי פאלי, אז בן 19, כישרון קפיצה לגובה ברמה עולמית, היווה את הסיבה העיקרית להתעניינות המוגברת. הבטיח לפוצץ עם קפיצה ל-2.30 מ', וקיים בסטייל.

• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
  

מאמנו, אלברט פונגין, הורה להרים את הרף ל־2.37 מ', בסביבות תוצאת השנה בעולם, וניקי הצליח לייצר קפיצות אבל לא עבר. "רציתי שיתחיל להרגיש את הגבהים האלה", הסביר פונגין את החלטתו. 2.37, אלה ספרות.

ניקי פאלי והמדליות של אז. מקווה לחזור לימים הטובים(צילום: אלעד גרשגורן)

פאלי סומן כפוטנציאל להיות הישראלי הראשון שזוכה במדליה אולימפית באתלטיקה. עם הכוכבים הגדולים של רוסיה שהגיעו למחנה אימון איתו בחיפה, הוא הרגיש שווה בין שווים וחש שהחיים השתנו. הוא אפילו קנה את המכונית הראשונה, אלא שזו התרסקה, כאשר הוא עצמו הסיע ברכבו את הקופצים הרוסים, ביניהם אנדריי סילנוב, מי שהיה שנתיים אחר כך האלוף האולימפי בבייג'ינג.

ניקי פאלי עם דימה קרויטר. השניים מחזיקים את הענף בארץ(צילום: יועד כהן)

בשבוע שעבר קפץ בפעם הלפני אחרונה בעונה הזו. שוב חזר על תוצאת 2.15 מ', שכבר בתקופת הנוער הצחיקה אותו. למרות שלא הצליח להשיג את המינימום (2.28 מ') להשאירו בפרויקט המקצוענות, הפרויקט המשותף של משרד הספורט, הוועד האולימפי ואיגוד האתלטיקה, החליטו ראשי המיזם להעניק לו שנת אפשרויות נוספת. לא ברור אם יקבל את מלוא המשכורת (כ-6,500 שקל), אבל הוא ימשיך.

גרף ההתקדמות של ניקי פאלי במשך השנים(צילום: חיים צח)

"האתלטיקה הישראלית זקוקה לו. אנחנו לא יכולים להשאר רק עם קרויטר", אומר יו"ר איגוד האתלטיקה, שלמה בן גל, "הוא ינסה וינסה עד ההצלחה, כמו שקרה עם מעין פורמן לפני הקפיצה שלה ל-1.92 מ'. אני מאמין שהסבלנות תשתלם. כבר היו לא מעט קופצים בעולם שחיכו חמש שנים לחזור לכושר האמיתי אחרי פציעות, והיום נמצאים בפסגה".

הסחוס והניחוס

ניקי, ציפית העונה להרבה יותר מ־2.20 אחרי שהחלמת.

"כן ולא. נכון שציפיתי ליותר מ־2.20 מ', כי זו העונה הראשונה שאני באמת בריא מבחינה גופנית. מצד שני, כל הזמן יש לי הרגשה שאני כמו ילד שמתחיל הכל מחדש. דברים שהיו מסתדרים בקלות, עדיין לא עובדים".

למשל?

"אני עדיין מפחד לרוץ מהר מספיק לרף, למרות שאני יכול. מדובר בזיכרונות מהשחיקה הטוטאלית של הסחוס בתקופת הפציעה. זה מחסום שצריך להתגבר עליו".

ניקי פאלי. "ראית את הדברים בגדול"(צילום: דורון גולן)

פאלי לא מצליח להוציא לעצמו מהראש את התקופה שלפני אולימפיאדת בייג'ינג. הרגיש כאבים ברגל, אבל האמין שזו תופעה חולפת. "חמישה דוקטורים שונים העדיפו לתת לי זריקות משככות כאבים. באליפות שלפני האולימפיאדה קפצתי 2.17 מ', ונראיתי רע. אחר כך קפצתי פעמיים 2.27 מ' ונסעתי על מכסת 'הכישרונות הצעירים'.

"לפני האולימפיאדה חלה הטבה, אפילו עברתי 2.25 מ' בהרצה של שלושה צעדים וראיתי את הדברים בגדול. באולימפיאדה הייתי עם לוח חלק (ללא פסילות) עד 2.20 מ'. אחרי הקפיצה ל־2.20, הרגשתי שנגמרה לי כף הרגל. ב-2.25 מ' קפצתי מתחת לרף, כולם זוכרים את זה. מעבר בניסיון הראשון היה מעלה אותי לגמר, אבל כבר לא היתה לי אפשרות".

כשחזר ארצה עבר סדרת בדיקות שבסיומה הוא נותח בבית החולים שיבא. "הייתי בטוח שתיקנו לי את הרגל", הוא משחזר. "נתנו לי שנה וחצי לחזור לכושר. ארבעה חודשים הייתי עם גבס, ואחר כך הלכתי על קביים. אחרי חצי שנה התחלתי באימונים ראשונים. הייתי בטוח שהכל עניין של זמן, לא אבל לא יכולתי אפילו להעריך כמה זמן".

ניקי ורימה בימים יפים יותר. משטרה, פרידה ומאבק על הילדה(צילום: אלעד גרשגורן)

זהירות, תינוקת באצטדיון

הוא בסך הכל בן 24, אבל כבר יכול לכתוב ספר על חייו של אתלט, בתוך האצטדיון ומחוצה לו. השנה הזו נפתחה בהרבה אושר מבחינתו. הפך לאב לאלינור מחברתו לחיים דאז, הדוגמנית החיפאית רימה יודלביץ'. זוג יפה, קופץ לגובה מפורסם ודוגמנית ידועה. הם ראו את החיים בוורוד, עד שחל המשבר שגם השפיע על עבודתו.

אחרי מספר חודשים של מגורים בבית הוריו של פאלי בחיפה, החלו הריבים. הרקע: מי יקום בלילה להאכיל את הילדה, מי יטפל בה ביום, מי אמור להכין לניקי את הארוחות, מחלוקות בין אמהות השניים ולא מעט כבוד. עבור פאלי, זה קרה בזמן הכי לא נכון בקריירה שלו.

ניקי פאלי זוכה באליפות ישראל. "אולי פסיכולוג ספורט יעזור לי"(צילום: יועד כהן)

אלא שכל זה אנו אלא יומן לפני הריב הגדול שגרם לפרידתם. ומה לעשות, הוא אירע בדיוק ערב אליפות ישראל בהדר יוסף. ניקי: "בבוקר הילדה הרגישה לא טוב. מדדנו לה חום, והתברר שזה לא נורא, 37.2. כמעט נורמלי. אמא שלי נתנה עצה מסוימת, ואז רימה החלה לפגוע בכבוד אמי. בטח שהתעצבנתי, מי לא היה נפגע, ואמרתי לה שמצדי היא יכולה לעזוב את הבית. היא באמת ארזה מזוודה ועזבה.

פאלי. "רוצה לחזור להיות קופץ כמו שהייתי"(צילום: אלי אלגרט)

"אחרי חצי שעה התקשרתי לרימה והטלפון שלה היה מנותק. התינוקת נשארה אצלי. הסתכלתי למטה לחצר, וראיתי שרימה יושבת ליד הבית ומחכה למישהו. ביקשתי שתכנס, אבל היא לא מיהרה. הבנתי שקורה פה משהו. פתאום אחרי עשר שניות הגיעה המשטרה.

"ביררו אם היתה אלימות, עניתי שלא, והם עזבו עם הוראה שאני צריך לתת את הילדה לרימה. זה מה שעשיתי. אני לא יודע איך היתה יכולה לעשות לי את זה, במיוחד ערב האליפות. אלימות היתה בכלל תסריט לא אפשרי, כי זה מנוגד לאופי שלי. גם לא הוגשה שום תלונה למשטרה".

רימה בתגובה: "לא היתה אלימות, אבל זה היה יכול לקרות. הוא היה עצבני. למה שאחכה עד שיכה אותי אולי?" כיום, הזוג (שלא נישא) חי בנפרד. רימה מחזיקה בילדה, ופאלי מורשה לקחת אותה לסופי שבוע ולבקרה בימים אחרים.

"ניקי היום אדם הרבה יותר חכם וחיובי. בילדותו, במצב הקשה שבו חי, עשה שטויות כמו הילדים האחרים באיזור. אין מה להשוות. רק שכבר יביא את היכולת שלו".