חרדית עם סטייל
היא נולדה בבירת האופנה מילאנו, עשתה הפקות אופנה למגזינים, וטסה עם לקוחות לפריז וללונדון - אבל אז לינור אברג'יל הזמינה אותה לשיעור תורה, והיום היא לובשת רק כשר. "קשה להתרגל לחצאיות, אבל לקח זמן עד שהבנתי שהכל בראש שלי"
אין ספק שילדוּת במילאנו בירת האופנה, היא התחלה מבטיחה לסטייליסטית צעירה. נואֱמי מגנאג'י-אבנט גדלה שם, והיו לה את כל "הנתונים הנכונים" להפוך לפאשניסטה תל-אביבית מן השורה. אבל אז חברה אחת בשם לינור אברג'יל הזמינה אותה לשיעור תורה - ומכאן הדרך לחזרה בתשובה הייתה קצרצרה.
עוד בערוץ יהדות. קראו:
- בית שמש: תלמיד נפגע מאבן, קללות לעבר בנות
- מהפה שלי לאלוהים/ איה קרמרמן
תחרות סוכות: היכון, החל - בנה וזכה
אך אל דאגה, על אף גילויה מחדש של הדת, הבגדים והסטייל נשארו בסביבה לטובת אלגנטיות חדשה, במתכונת "גלאט כושר".
ז(א)רה בתוכנו
"אני אדבר איתך עוד שעה, אני פה באמצע", הומה הפרינצ'יפסה אל הסלולרי. בעוד אנוכי חורקת שיניים בקנאה, מדמיינת את השקיות העמוסות כל טוב בגדי ארצנו, בידיה הענוגות של הנ"ל בעוד יום עבודה סתמי בקניון. וגם אם נאמין לה, לנואמי, שמדובר בכלל בעבודה קשה ומפרכת שכוללת "הרבה הליכה ברגל וסחיבות" וגם "להיות כל הזמן עם היד על הדופק, כשכל יום הוא שופינג בלתי נגמר", עדיין אני מוכנה בלב שלם להתחלף איתה.
שנים של שיטוט קולבים מקצועי הפכו את הגברת, כיום חוזרת בתשובה עם פז"מ של שנה ומחצה, למומחית מספר אחת בגיור בגדים.
"אני קופצת לזארה עם חברה חילונית. היא מציעה לי שמלה ובמבט קצר אחד אני אומרת לה לעבור הלאה. היום יש לי את היכולת להיכנס לחנות וישר לקלוט מה מתאים ומה לא רלוונטי. לא כל בגד ניתן 'להכשיר"'. ואם היא אומרת, היא כנראה יודעת.
הצעדים הראשונים בחצאית וז'קט חסוד לא היו קלים לה, זאת ללא קשר לעקבי הסטילטו שצורפו מן הסתם לתמונה הכוללת. המעבר לבגדים צנועים, כחלק מחזרה בתשובה, הוא תהליך מורכב לכל אישה, ולסטייליסטית בפרט.
"היה קשה, אין מה להגיד", היא מודה. "פתאום לחפש רק חצאיות, לגלות שהרבה דברים פשוט לא מתאימים עכשיו, זה לא קל בכלל. לקח זמן עד שהבנתי שזה הכל בראש שלי, ברגע ששיניתי
את הסוויץ' הגעתי למסקנה המתבקשת שאפשר להיראות מיליון דולר, וכן, גם כשאת דוסית".
ומאז ההארה, היא רק פורחת: "יש לי לקוחות שמודים בגלוי שאחרי החזרה בתשובה הם אוהבים את הבגדים שלי יותר. אין ספק שזה כבר לא לזרוק עליך איזה טופ נחמד ולצאת החוצה. יש יותר מחשבה, יש יותר ביגוד לשלב, והתוצאה מדברת בעד עצמה". אך מעבר לכל הטריקים של הדוסית הקלאסית מול המראה, של משהו על משהו, מסתתר לדבריה גם צורך גדול להוכיח שאפשר להיות צנועה בלי לוותר על האופנתית.
בגילה הצעיר, מגנאג'י-אבנט (28) הספיקה לעשות קריירה מרשימה בהפקות אופנה למגזינים, תצוגות אופנה וקטלוגים, לשכשך בעצלתיים בשגרה חלומית הכוללת גיחות לפריז ולונדון לטובת שופינג אישי עם לקוחות. ואם לא די בזה, גם לאחוז בג'וב הנחשק של הסטייליסטית של קבוצת קניוני עזריאלי. ובכל זאת, משהו היה חסר להשלמת הלוק באגף הרוח: יהדות.
השיעור של לינור
למעשה, מגנאג'י-אבנט, הייתה "דוסית בארון" זה שנים רבות. לדבריה, כבר בגיל 9 החלה לשמור שבתות באופן ספונטני, ובבית המסורתי של הוריה במילאנו זה התקבל בשוויון נפש: "היו לי הרבה שיחות, לי ולבורא עולם. מגיל צעיר מאוד תקשרנו".
המעבר ארצה בגיל 11 היה נקודת מפנה, והיא התאקלמה יפה בעולם החילוני למהדרין. בהתחלה עוד נהגה להפציע למסיבות בת מצווה של חברות לכיתה בשישי בערב בהליכה ארוכה ברגל, אבל עם הזמן זה התפוגג.
אחרי המסלול הרגיל של תיכון וצבא, התקרבה חזרה בהדרגה לדת. "הייתי נוסעת בשבת באוטו, אבל הקפדתי לא לעצור לתדלק או לא לשלם למישהו בשבת, כדי לא להחטיא אותו", היא מספרת. "חייתי חיים רגילים, כמו כל בחורה חילונית, אבל מתחת לפני השטח 'זה' היה שם, תמיד. ואז הציעה לי חברה טובה בשם לינור לבוא אליה הביתה לשיעורי תורה של הרב דוד קדם. היו שם המון חבר'ה מהתחום, הרבה שאלות, הרבה התעניינות".
משם היא כבר המשיכה הלאה לשיעורים "למתקדמים" אצל הרב יובל דיין, בעלה של נועה דיין, וכל הדרך הלאה, עד לחזרה בתשובה מלאה.
"לאט-לאט כבר לא יצאתי לבלות", היא מספרת, "כל ערב, במקום בילוי הייתי הולכת לשיעור תורה, הפרשת חלה או משהו כזה. ולא הייתי לבד. למרות שמדובר בתהליך מאוד אישי, שבו כל אחד מתמודד עם האמת הפנימית שלו מול עצמו, העובדה שהייתי מוקפת בחברים שעשו את התהליך הזה במקביל אליי הייתה הקלה גדולה. למרות ש'החזרה בתשובה' עדיין לא נגמרה, ובחיים היא לא תיעצר, זו תנועה תמידית, ועם זאת כשיש סביבה תומכת זה מקל וזה שיש גם איפה 'לעשות שבת'".
לפני כשנה היא החלה ללכת רק עם חצאיות, אבל למרות הלבוש החדש, גם היום היא מבטיחה להוסיף להופעה פריט מגניב ומשוגע, שיזכיר שנואמי "הישנה" עדיין בועטת. "האקססוריז נותנים את הטון 'הנכון'", היא מסבירה את הסוד לשיקיות חסודה.
מכוסה זה יפה
מאחר שמגנאג'י היא גם כלה טרייה, אי-אפשר שלא לשרבב שאלה על שמלת הכלה, המנה העיקרית של סטייליסטית באשר היא, ביום הגדול בחייה, וגם שם מקרה של "הסנדלר הולך יחף" לא תקף.
"תראי את לינור, איזה שמלה יפה וצנועה הייתה לה. גם אני לקחתי את השמלה שלי מויוי בלאיש המצוין. כל החוזרות בתשובה של תל אביב באות אליו כי הוא יודע מה הכללי הצניעות ואיך לעשות יצירה שהיא גם צנועה וגם יפיפייה".
ומה קורה לעבודה ולפרנסה כשהפקות אופנה של לנז'רי הופכות להיות פחות מתאימות? מתברר ששום דבר מיוחד. "היום אני עושה גם הרבה 'מסביב', כמו קבלת פנים שעיצבתי בתצוגת אופנה האחרונה של קסטרו", היא מספרת. ואם בעבר הנושאים והדוגמניות היו נועזים הרבה יותר, הלקח שמכוסה זה יפה - נלמד, ועל הדרך התגלה מגזר שלם של לקוחות פוטנציאלים.
מגנאג'י משמשת כיום גם כסטייליסטית הבית של מגזין Fine, העוסק בעיצוב וטרנדים לחרדים ודתיים שהפרוטה
מצויה בכיסם. ומתברר שאפילו הפקות אופנה בלי דוגמנות בכלל מצליחות להצטלם שם לא רע.
"בשנים האחרונות, החברה החרדית השתדרגה מבחינה אופנתית בצורה מדהימה", היא מדווחת. "אני יכולה לראות בבני ברק אישה לבושה כל-כך יפה, שאני יכולה פשוט לעמוד ורק להסתכל עליה. יש להן גישה לבגדי מעצבים, ולמי שם שיש לה את הכסף גם לכיכר המדינה. אין שום בעיה עם זה שיהיה למישהי את הסטייל שלה, זה לא מפחית בכלום מהרוחניות שלה. רק תראי את הרבנית ימימה מזרחי - האיפור, החליפות, אישה מדהימה. אולי זה לא הסטייל שלי אבל אין ספק שיש שם אלגנטיות, והרבה".