בואו ניפרד: דתיים ומתנחלי "תג מחיר"
"העובדה שאתם ואנחנו שומרים שבת ואוכלים כשר, ומתענגים על דברי תורה, כבר לא מספקת כדי לגור באותו בית אידיאולוגי. אולי כדאי שנפצל את השם על שלט הדלת - אנחנו ניקרא ציונות דתית, ואתם תיקראו סיקריקים"
בימים האחרונים מצאתי שתי מילים לשנוא - תג מחיר. פעם זה היה בהקשר אופנתי, והיה כרוך בחולצה מכיכר המדינה שלעולם לא אוכל לרכוש, אבל עכשיו זה הרבה יותר כואב, כי אל צמד המילים הבזוי הזה, מחוברים כיפות ושברי פסוקים, חומרים שמהם עשויה האמונה שלי.
עוד ביהדות . קראו:
גם אני התכווצתי במקומי כשראיתי את הרס הבתים במגרון, אף על פי שלשיטתי מוטב היה לא לעלות על הקרקע באופן לא-חוקי מראש, כדי לא לעמוד בפני מצבים צורבים כאלה מאוחר יותר. ובכל זאת, אנשי מגרון, אחיי הם. אף סביר להניח, אם רק הייתי רוצה, שאוכל למצוא קירבה ביולוגית אל אחד
או שניים מהם, באמצעות "חוק הדתיים השלובים".
אבל הפעולות המכוערות שהתעוררנו אליהן הבוקר, בדמות השחתת מסגדים ופריצה לבסיסי צה"ל, מעוררות את חמתי, גורמות רתיעה גדולה ומחניקות כל תחושת קירבה אוטומטית. אני לא מוצאת שום דבר יהודי בהשחתת מבני קודש של בני דת אחרת, ואני לא מוצאת שום תועלת פוליטית בהתקפה על חיילי צה"ל או בקריאות "נאצים" והטלת איומים על מפקדים כאלה ואחרים.
דברים אלה נאמרים גם מצד התורה, שאין בה ומעולם לא הייתה בה חובה להציב את ערך העלייה על הקרקע לפני כל מצווה אחרת (ציווי ההגנה על הגר, אמר הרב פרומן, מופיע בתורה הרבה יותר פעמים מאשר "ואהבת לרעך כמוך"), וגם מההיבט הפסיכולוגי: מי שנוהג באלימות מעורר אלימות כלפיו. מי שנוקט שנאה, יוצר ריאקציה של שנאה חוזרת.
האם הישיבה במגרון מצדיקה דריסת כל ערך אנושי והומני? אני מודעת היטב גם לדריסת הזכויות של אנשי מגרון עצמם, אני מכירה את השיח של שנאת המתנחלים, האשמתם בכל נגע רע, ומתעבת את האנשים שמלבים את הדיבור הזה. הם קטנים רוחנית, ומשום כך, נזקקים לו כדי לשטוח את טיעוניהם הפוליטיים, המוצדקים לעיתים רבות. אבל הנה באו אנשי תג מחיר, והתייצבו על מפלס אחד עם השונאים והמלבים, והעניקו במתנה על מגש של כסף את הצידוק לשנאה הזאת.
עושים קאט
וכאן, אין מקום יותר לגינויים בהודעות לעיתונות, כאן נדרש מעשה. העם דורש צדק מוסרי. וכמו במקרים אישיים, שבהם התסכול גובר על ההבטחה שהייתה טמונה בקשר, זה הזמן לחתוך. זה הזמן לומר לאנשי תג מחיר, ואלה המוסרים ד"ש
מהגבעות, בואו ניפרד. אל יהי חלקנו עימכם.
העובדה שאתם ואנחנו שומרים שבת ואוכלים כשר, ומתענגים על דברי תורה, כבר לא מספקת כדי לגור באותו בית אידיאולוגי. אולי כדאי שאפילו נפצל את השם על שלט הדלת. אנחנו ניקרא ציונות דתית, ואתם תיקראו "סיקריקים", נניח. נשותינו יעטו כיסויי ראש, ונשותיכם ילבשו בורקה. בחוריכם יגדלו פאות ארוכות ובחורינו יסתפקו בפאות עד עצמות לחיים.
בואו נפריד מערכות כלים. אנחנו ניקח בארגז הכלים את המתינות של בית הלל, אתם תאמצו את בית שמאי. אנחנו ניקח את רבי יהודה הלוי ואתם את הרב ליאור. בואו ניפרד.
לפנייה לכתב/ת 
