שתף קטע נבחר

 

תוכנית ההתנתקות של החרדים הספרדים

החרדים האשכנזים בעד התבדלות, אך החרדים המזרחים חשים אחריות לאומית. האשכנזים חוששים מהמודרניזציה, אך המזרחיים רואים בה מתווכת. האשכנזים סירבו לראות בהם שותפים לקהילה - אז החרדיות המזרחית עשתה דווקא

החינוך החרדי מצטיין בשמירה על המסורת. גם מסורת עם ריח גזעני. סערת עמנואל העלתה על נס את בעיית ההפרדה בין כיתות לימוד של תלמידות ממוצא אשכנזי, לאלו ממוצא מזרחי.

 

עוד בערוץ יהדות - קראו:

 

לא עזרו ההסברים המנומקים של הוריי "המגמה החסידית" (האשכנזית) ודובריהם, שטענו כי ההפרדה נובעת מההבדלים התהומיים בין אשכנזים לספרדים בסוגי ההכשר ובעניינים הלכתיים. מי שמנסה לצלוח את שיחות השלום במזרח התיכון, מוזמן לבוא להתאמן על הציבור החרדי.

 

הכול מתחיל במודרניזציה

הספר "חרדיוּת רכה" (הוצאת "יד בן צבי") של הסוציולוג ד"ר נסים ליאון, מציג חרדיוּת מזרחית המציבה

אלטרנטיבת נגד לחרדיות הליטאית הנוקשה והמתבדלת. מחר (יום ד') יתקיים ביד בן צבי ערב עיון בעקבות הספר, בו ישתתפו ד"ר תמר אלאור, פרופ' מנחם פרידמן, פרופ' קימי קפלן, פרופ' בן רפאל וד"ר ליאון עצמו, שינסו לבחון כיצד משפיע המודל החרדי-מזרחי על החברה הישראלית.

 

"החרדיוּת האשכנזית נוטה להומוגניות ולהתבדלות", מבהיר ליאון. "זאת בשעה שלחרדיות המזרחית יש יותר אינטראקציה עם הסביבה, ויכולת להתקיים בסביבה יותר מגוונת. היסטורית, הסיבה לכך נעוצה בתהליכי המודרניזציה. בארצות אשכנז הייתה המודרניזציה יותר ישירה, מה שהביא לעימות ולשבר עמוק.

 

"ביהדות המזרחית הייתה למודרניזציה תפקיד של מתווכת, ולכן לא היה שבר עמוק וגם לא 'דם רע', אלא המשך של מתן כבוד גם מצד מי שהתרחק מהדת. ביהדות המזרחית לא הייתה תנועת רפורמה מאורגנת וגדולה. היו תנועות קטנות וקצרות, שנעלמו מהר מאוד. לא היה מצב שיהודי נכנס לבית הכנסת, וניסה לשנות את הסידור, הניגון או כל דבר אחר בטקס הדתי, מה שכן קרה ביהדות אשכנז, והוביל את החרדים האשכנזים להתבדלות ממי שהרחיק עצמו מהדת".

 

שפה אשכנזית משותפת בפוליטיקה

החרדים, לדברי ד"ר ליאון, המשיכו את מגמת ההתבדלות גם ביחסיהם עם המדינה. "כל מגמתם

היא נתק או שותפות מוגבלת. לעומתם, החרדים המזרחים לא ביקשו להסתגר, אלא לתקן את מה שהם ראו כטעויות של התנועה הציונית".

 

שתי הגישות השונות באות לידי ביטוי בולט בעיקר בעולם הפוליטי. אלא ששם הסתבר כי לחרדים האשכנזים קל יותר לגשר על פערים עם כאלה שרחוקים מתורה ומצוות, מאשר עם ילדות ספרדיות דתיות. כך מוצא עצמו יעקב ליצמן, חסיד גור מסיעת "יהדות התורה" - מכהן כסגנו של בנימין נתניהו, שכנראה לא שומר על אותן כשרויות שליצמן מקפיד עליהן.

 

"החרדים האשכנזים לא ישתתפו בצורה ישירה בממשלה", מסביר ליאון. "הם יהיו חברים בוועדות, יהיו סגנים, ובכך יביעו את חוסר רצונם לקחת אחריות על 'עוברי עבירה'. לחרדיוּת המזרחית אין עכבות כאלה. ש"ס נכנסה ישר לממשלה - ולא בתפקיד סקטוריאלי, אלא למשרד הפנים שאין ממלכתי ממנו. המגמה הזו מובילה אותם לחרדיוּת יותר אינטראקטיבית, ולכן גבולותיה גמישים יותר".

 

שותפים לאידיאולוגיה, לא לקהילה החרדית

הגבול של החרדיות המזרחית לא עובר בישיבה כזו, ולא בלשכה רבנית אחרת. זה אינו גבול עדתי, אלא לאומי. "הם רואים בקולקטיב היהודי משפחה מורחבת", אומר ליאון. "הגבולות הם לפי יהודי ולא-יהודי. לכן מאוד מעסיקה אותם שאלת הגיור ומעמדם היהודי של העולים החדשים, או מעמדם של אזרחים ערבים שמנסים להיכנס ליישוב יהודי. בנושא הזה, למשל, הם מוצאים שפה משותפת עם הימין הקיצוני.

 

"אפשר לראות את המעורבות שלהם גם ביחס העוין לקהילה ההומו-לסבית, והמאבק הפומבי נגדם. זה לא קיים בחרדיות האשכנזית, כי החרדים המזרחים מעורבים בחברה הישראלית. הם נוטלים תפקיד בייהודיזציה של מדינת ישראל - ולא ככפייה דתית".

 

הקשר בין החרדים האשכנזים לספרדים התהדק אחרי השואה, ולא במקרה. "החרדים האשכנזים ראו במזרחיים מאגר אנושי לשיקום העולם החרדי שחרב בשואה", אומר ליאון. "גם התנועה הציונית גילתה את המזרחיים, וניסתה לקרב אותם. בשני המקרים זה הוביל להדרה וסטריאוטיפים. אבל בעוד בתנועה הציונית זה היה נתון תחת ביקורת עצמית, והשתנה בחלוף השנים - הרי שהחרדים האשכנזים ראו בעדות המזרח שותפים לאידיאולוגיה, אבל לא לקהילה.

 

"הם ראו בהם נחותים מהם מבחינה אינטלקטואלית, ובעלי מנטליות שלא מתאימה למזג החרדי. התפיסה הזו הלכה והתקבעה, ובנתה סקציה אתנית נפרדת שבה הייתה הפרדה ברורה בין חרדים אשכנזים לחרדים מזרחים. מבחינתם המזרחים לא יכולים להיות מכונים ליטאים או חסידים, אלא ספרדים".

 

דרכים לביטוי עצמי

מאחר ושם תואר הוא גם סוג של הגדרה - נסב סביבו מאבק עיקש, שהוליד צורות שונות של מזרחיות חרדית. "כמו כל קבוצה דחויה המבקשת להתקבל, תהלכי הדחייה של עדות המזרח הובילו להקמת החרדיות הש"סניקית", כך ד"ר ליאון. "הם הפכו את המנטליות לדגל. הם לקחו את הנחיתות – והפכו אותה למקור עוצמה".

 

הגרסה השנייה של מזרחיות חרדית, התפתחה סביב תנועת התשובה, "סביב יוזמות של תחייה ושיקום דתי של קהילות מזרחיות, בעוד החרדיות האשכנזית בנתה עצמה סביב עולם הישיבות וחברת הלומדים.

 

"הגרסה השלישית רואה בחרדים האשכנזים את המרכז. אותם חרדים מזרחים מרגישים מחויבים להם לפעמים אפילו יותר מאשר האשכנזים עצמם. ההיסטוריה הוכיחה שלפעמים קבוצות שוליים היו יותר אדוקות ומחויבות למרכז. ולכן כשהמרכז נקלע למשבר, הוא תוקן על ידי השוליים. כך שייתכן שאם בעתיד החרדים הליטאים ייקלעו למשבר, דווקא המזרחים יצילו אותם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לא מתערבבים
צילום: נועם מושקוביץ
ד"ר נסים ליאון
מומלצים