קוקו שאנל, האשה והאגדה

קוקו שאנל הייתה מהפכנית ששיחררה את גוף האישה מתכתיבי אופנה נוקשים, הגברת הראשונה שהפכה את שמה למותג והצליחה לשנות את האופן בו נשים ראו את עצמן וחשוב כך -  גברים ראו אותן.

עוד כתבות באתר לאשה

• הבית ברחוב קמבון: מוזיאון קוקו שאנל
• אני קלוש על כל הראש: 10 חצאיות במחיר שפוי
• מסלול קרבי: דוגמנים ישראלים על המסלול
  

מבית היתומים להופעות כזמרת מועדונים (צילום: gettyimages)

ביוגרפיה סוערת

חייה הסוערים והבלתי רגילים השפיעו על עבודתה, לה הייתה מסורה עד יומה האחרון. את ההשראה לעיצוביה שאבה מבגדי הנזירות בבית היתומים בו חסתה, בגדי הדייגים שראתה בחוף הים, חליפות הגברים, העניבות והבדים מהם היו עשויים. שאנל החלה את דרכה בעיצוב כובעים ואט-אט עברה לעיצוב המראה השלם. השם שאנל מזוהה עם יוקרה וסגנון וכזה שלא נכנע למהפכות אופנתיות. התעוזה של קוקו נראית היום מובנת מאליה, אך אלה ציוני דרך משמעותיים בתולדות האופנה המודרנית.

שרשרת רומנים מתוקשרים בעידן שמרני(צילום: gettyimages)

גבריאל שאנל נולדה בשנת 1883 בצרפת להורים ממעמד נמוך וחסרי השכלה. כשהייתה בת שש אמה מתה משחפת, ואביה, אלברט, פיזר את ששת הילדים בקרב קרובי משפחה ובית יתומים של מנזר קתולי, אליו הגיעה שאנל.‏ בגיל 18 עזבה את בית היתומים והחלה להופיע כזמרת מועדונים בפרובינציה הצרפתית. הכינוי "קוקו" הוצמד אליה בעקבות שיר קומי עממי שהיא ואחותה נהגו לבצע על כלבלב אבוד בשם קוקו.

קוקו בת 22

בגיל 20 החלה לעבוד בחברה שייצרה בגדים לכלות ולתינוקות. במסגרת הופעותיה הכירה בגיל 22 את באטיין בלסאן, מגדל סוסים עשיר, והייתה הפילגש שלו במשך תקופה קצרה, במהלכה הכירה את מכריו בני המעמד הגבוה, ושאנל התבלטה בחבורה בזכות הבגדים והכובעים שתפרה ועיצבה לעצמה. כשפגשה בבוי צ'אפל, בריטי אמיד, בין השניים התנהל רומן סוער. בגיל 27, בזכות עזרה כלכלית מבלסאן וצ'אפל, פתחה שאנל חנות כובעים בפריז.‏ שלוש שנים מאוחר יותר פתחה שתי חנויות נוספות בצרפת והחלה לעצב ולמכור גם בגדים.

תור הזהב של קוקו(צילום: gettyimages)

רוחות מלחמה

כעבור שמונה שנים נקטע הרומן עם בוי צ'אפל באכזריות, בעקבות תאונת דרכים בה נהרג. בגיל 37 ניהלה שאנל רומן קצר עם הדוכס דימיטרי פבלוביץ, בן אצולה רוסי, ובאותה שנה הכירה את המלחין הנודע איגור סטרווינסקי, ביניהם התפתח רומן לוהט ומתוקשר. באותה תקופה אף הכירה את פאבלו פיקאסו ואת רקדן הבלט הרוסי המפורסם ניז'ינסקי. בגיל 42 הכירה שאנל את סר יו ריצ'רד ארתור גרוסוונר, שהפך לרומן הסוער הבא שלה. גרוסוונר היה עשיר מופלג, בעל ארמונות מפוארים, יאכטות וסוסי מירוץ. במהלך חמש שנות הרומן ביניהם פרחו עסקיה ושמה יצא למרחוק.

שיא ראשון של הצלחה הגיע בשנות ה-30, אז נמנו על לקוחותיה כוכבות קולנוע גדולות, ובמאים הזמינו ממנה תלבושות לסרטים. בשנת 1940 פלשה גרמניה הנאצית לצרפת, ושאנל נאלצה לסגור את מפעליה ולעבור לגור במלון ריץ בפריז. בית האופנה שלה המשיך למכור מוצר אחד בלבד, בושם שאנל מספר 5. שאנל ניהלה רומן עם קצין נאצי בכיר, שכנראה בזכותו קיבלה היתר להישאר בדירתה המפוארת במלון ריץ, למרות שהמלון הפך למפקדת הגסטאפו.

יש האומרים כי בזכות קשר זה הצילה רבים מגורל מר, אולם בתום המלחמה, בגיל 61, עקב ביקורת חמורה מהציבור בצרפת, עברה להתגורר בשווייץ כדי להיעלם מסדר היום ולהתרחק מהמוניטין הרע שנוצר לה בצרפת.

השיבה לפריז 

בגיל 71 שבה שאנל לצרפת ואל תעשיית האופנה, שהשתנתה במהלך העשור בו נעדרה. היא פתחה מחדש את בית האופנה ברחוב קמבון. שאנל הרחיבה את עסקיה לארצות הברית, שם זכתה להצלחה בקהילה ההוליוודית, כגון אודרי הפבורן וגרייס קלי. בית הכלבו היוקרתי, ניימן מרכוס, הפך ללקוח שלה, והיא חזרה לייצר את מוצריה השונים ורשימה ארוכה של בשמים חדשים. בגיל 86 עלה על במות ברודוויי המחזמר המצליח "שאנל". את דמותה גילמה קתרין הפבורן.

מהפכנית בחצאית. קוקו שאנל 1932(צילום: gettyimages)

שאנל זכתה להכרה כאייקון אופנה עוד בחייה והמשיכה לעבוד עד יומה האחרון. היא נפטרה מהתקף לב בגיל 88 במלון ריץ. מפעל הבשמים עבר לידי שותפה לעסק, פייר ורטהיימר, אשר רכש לאחר מכן את כל בית האופנה. ורטהיימר הוריש במותו את בית האופנה לבנו, אלן. האחרון חיפש אחר מעצב חדש שימשיך וישמר את תהילת המותג. בשנת 1983 הפך קרל לגרפלד למעצב הראשי של בית האופנה "שאנל" ומכהן בו עד היום.‏

10 מהפכות האופנה של שאנל:

1. ויתור על כובעי הענק שנראו כמו עוגת קצפת, ועיצוב כובעים מסוגננים ומחמיאים.

2. בשנת 1916 ויתרה על השימוש במחוכים, שנחשבו באותה תקופה לאביזר לבוש נשי הכרחי. בכך שיחררה את הנשים מתחושת החנק, שבירת הצלעות ואיבודי הכרה מיותרים. מהלך זה זיכה אותה, כמעצבת האופנה היחידה, ברשימת "100 האישים המשפיעים של המאה ה-20" של המגזין טיים.

3. בשנת 1917 גזרה שאנל את מחלפותיה לתספורת קצרה, מהלך נועז שאומץ על ידי נשות החברה הגבוהה דאז. כיום הפכה התספורת לסמל פריזאי מובהק.

4. בשנת 1921 השיקה שאנל את הבושם שאנל מספר 5 והייתה למעצבת האופנה הראשונה שמכרה בושם. הבושם לא התבסס על ניחוח מפרח אחד, כפי שהיה נהוג עד אז, אלא מתערובת של 50 ריחות שונים. מרילין מונרו פירסמה אותו כשסיפרה שהיא הולכת לישון "כשהיא לבושה רק בשאנל 5". הבושם נחשב לנמכר ביותר בעולם עד היום. בקבוק הזכוכית המלבני בו יוצר נשמר ונמכר בצורתו המקורית גם היום.

5. אופנת השיזוף: בשנת 1923, לאחר הפלגה מפריז לקאן ביאכטה של הדוכס מולינגטון, הופיעה שאנל בעור שזוף, מראה שלא היה מקובל באותה עת. הופעתה השזופה בפומבי נחשבת לתחילת אופנת השיזוף.

6. בשנת 1925 הציגה שאנל את פריט הלבוש, שלימים יהפוך לפריט המאפיין את אופנת שאנל. חליפה בשלושה חלקים. החליפות היו מדויקות בגזרותיהן ושילבו מסורת של חייטות גברית לצד רכות ונינוחות אלגנטית. ב-22 בנובמבר 1963 לבשה ג'קי קנדי חליפת שאנל ורודה ביום בו נרצח בעלה, ג'ון פ' קנדי.

7. בשנת 1926 עיצבה שאנל את השמלה השחורה הקטנה. הבד השחור היה מזוהה עם מנהגי אבלות, ושאנל העבירה אותו גם לשמלות הערב.‏ היו גברים שהתלוננו על היעלמותם של קימורי הנשים, ואילו הנשים אימצו בחום את הפשטות האלגנטית שהוצעה להן. כיום השמלה נחשבת ל"פריט חובה" במלתחה הנשית.

8. שילוב פריטי לבוש גבריים במלתחתה האישית. שאנל נחשבת לחלוצת אופנת היוניסקס. בשנות ה-30 שילבה את המכנסיים בקולקציית הנשים. תחילה היו אלה בנות המעמד הגבוה שנהינו מהחידוש.

9. שאנל הייתה גם המעצבת הראשונה שהכינה בגדי נשים מבד הג'רזי הקל והגמיש. עד אותה תקופה היה בשימוש בעיקר לבגדים תחתונים. המחסור בטקסטיל בזמן המלחמה ותשוקת הנשים ללבוש פרקטי פשוט הביאו את שאנל לאימוץ סריג הג'רזי.

10. השמלות והחצאיות היו ארוכות ומלאות בד, שאנל קיצרה את אורכן וחשפה שוקיים נשיים.