סליחה, אך אין "סליחה" בסמס
לבקש סליחה זה לחזור בזמן, לעמוד בכנות מול מי שפגענו בו, להביע חרטה, להתבייש ולהצטער. מבין כל אלה, הדבר היחיד שקיים גם בסליחה הסלולרית הוא תחושת הצער, על שיצאו שתי הודעות במקום אחת כי לא הצלחתם לקצץ תווים
השנה אולי אוותר על השורה "על חטא שחטאנו לפניך בביטוי שפתיים" בתפילה של יום כיפור. לא שאני מזלזל בעוון ביטוי שפתיים, חלילה, פשוט יש חטא אחר באות ב', שיותר קריטי מבחינתי לבקש עליו מחילה בשנים האחרונות. על חטא שחטאנו לפניך בבקשות סליחה בסמס.
עוד בערוץ יהדות - קראו:
בערב יום כיפור הקרוב, גם הנייד שלכם יוצף מן הסתם בהודעות שהמילה "סליחה" מופיעה בהן. בחלקן הגדול יהיה כתוב משהו כמו "סליחה אם פגעתי", לצד איחול גמר חתימה טובה. אתם תהנהנו בראשכם ותחזירו את המכשיר לכיס, או שתשאירו אותו אצלכם ביד, כי גם אתם הרי באמצע לשלוח "סליחה אם פגעתי" לכל מכריכם בארץ ובעולם.
בעידן שבו אפשר לפתוח חשבון, לחתום על חוזה או לפוצץ בניין בהודעת טקסט אחת, אך טבעי הוא שיהיה אפשר גם לבקש סליחה מחבר באמצעות הטלפון הנייד. הרי מדובר בתחליף פשוט ויעיל לדיבור, אנחנו שולחים בסמס את כל הדברים שאנחנו רוצים להגיד ואין לנו סיבה להפוך אותם לשיחה של עשר דקות, אז אין פלא שגם את הסליחות שלנו אנחנו מבקשים לאחרונה על ידי מסרונים.
התופעה הזאת הייתה יכולה להיות נפלאה, באמת, אילו בקשת סליחה הייתה שיחה רגילה שאפשר לחסוך באמצעות הודעה. אבל לבקש סליחה זה לא רק לפתוח את הפה, להגיד "סליחה" ולסגור. לבקש סליחה פירושו לחזור אחורנית בזמן, להיזכר במה שעשינו, לעמוד בכנות מול מי שפגענו בו, להרגיש לא נעים, להביע חרטה, להתבייש ולהצטער. מבין כל אלה , הדבר היחיד שקיים גם בבקשת הסליחה הסלולארית הוא אולי תחושת הצער, על כך שיצאו שתי הודעות במקום אחת כי לא הצלחתם לקצץ תווים. אולי גם בושה כי כתבתם בטעות "סליחה אם ףגעתכ".
סליחה על הסליחה
סליחה אמיתית אין כאן, רק נוסח קבוע ויבש שנשלח באופן אוטומטי ללא שמץ של סנטימנטליות, ללא אנושיות. על עצם בקשת הסליחה הזאת צריך לבקש סליחה.
ממי לבקש סליחה? קודם כל מעצמנו, מפני שאנחנו גוזלים מעצמנו את החוויה המיוחדת של הפיוס (וגם מוציאים מהכיס כסף בשווי של שלושה תרנגולי כפרות, אבל זאת לא הנקודה כרגע). גם ממי שמקבל מאיתנו הודעות מיותרות אפשר לבקש סליחה, אבל בעיקר צריך לבקש סליחה מאלה שאליהם אנחנו בכלל לא שולחים הודעות.
מדובר באותם אלה שבאמת פגענו בהם. זה שלא מדבר איתי כבר כמה חודשים, אולי אפילו שנים, בגלל מריבה קטנה ואידיוטית שהייתה בינינו פעם. אני לא מחליף איתו מילה, ולכן בכלל לא יעלה על דעתי לשלוח לו פתאום הודעה. אני שולח רק לאנשים שאין לי מושג מתי פגעתי בהם, וגם הם קוראים את ה"סליחה אם פגעתי" ששלחתי ואינם מצליחים לשחזר מתי היה בינינו איזשהו חיכוך. אלה המכותבים שלי בערב יום כיפור. ממש במקרה, הם גם המכותבים שלי במשך כל השנה. לעומתם, אלה שלא סולחים לי, וגם אני לא סולח להם, לא יעלו על צג הטלפון שלי מיום
כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה.
ערב יום כיפור הוא זמן לסליחות של ממש, מהלב. הוא הזדמנות לנסות לפייס את אלה שניתקו קשר איתנו, והוא גם הזדמנות למחול אחת ולתמיד למי שפגעו בנו בעבר. זאת משימה קשה, אבל קיומו של יום כיפור מרכך אותה, וכשהמשימה הזאת מצליחה – היא מביאה עמה תחושת הקלה ורוגע שאין כמוה. חבל לוותר עליה ולהסתפק בכתיבת כמה מילות סליחה בטלפון, במייל או בפייסבוק.
נכון, הטלפון הסלולרי של היום מסוגל לכל דבר. הוא יכול להיות שעון, יומן, מצלמה, מחשב, וידאו, GPS, מכונת כביסה, מגהץ אדים ומעבורת חלל. רק דבר אחד, דבר שנדרש מכל אחד לקראת בואו של יום כיפור, הוא עדיין לא יכול: להיות בן אדם.
לפנייה לכתב/ת 
