בחייכם, קצרו את התפילה ביום כיפור
"גבאים יקרים, התפילה יכולה להיות יפה, מרגשת, ומעוררת מחשבה, אל נא תגרמו לנו להשתעמם ולמאוס בה. הימנעו מלהזמין חזנים שמחכים כל השנה כדי להשמיע לנו את הפלייליסט שלהם. לקונצרט חזנות נלך בזמננו החופשי"
ראש השנה ויום הכיפורים מביאים עמם מדי שנה אווירה ייחודית שאי-אפשר לטעות בה. לבית הכנסת בימים הנוראים יש מראה מיוחד, ותחושה של הוד והדר.
עוד בערוץ יהדות - קראו:
כמי שגדל במוסדות החינוך היוקרתיים של הציונות הדתית, קשה להודות בפה מלא שאותן שעות ישיבה ארוכות בבית הכנסת עלולות, לא פעם, להפוך לחוויה מאוסה, לעול שחייבים לעבור אותו שלושה ימים בשנה. האחריות על החוויה הזו מוטלת על כתפי הגבאי והחזן: במידה רבה הם אלו שיקבעו עבורנו האם
צפויה לנו חוויה רוחנית עמוקה, או פרק זמן נכבד של שיממון.
במשך שנים רבות בבית הכנסת המרכזי של השכונה, ותפילות של ימים נוראים במקומות אחרים, התחושה חזרה ונשנתה - בזמן התפילה קיימת תנודה בין שתי תודעות: מצד אחד, חשיבותה של התפילה ומשמעותו של היום הקדוש, ומצד שני, אורך הטקסטים, הקושי להתחבר, ובעיקר - שיעמום, כזה שאפילו עלוני שבת לא יוכלו להפיג.
זה ניכר בכל בית הכנסת - אנשים שצברו מספר דו-ספרתי של שעות שינה בלילה, אך נרדמו בכל זאת; אנשים שהתעניינו במחירי חבילת הנופש והתפלפלו בפרטי נאומו של נתניהו באו״ם; מתפללים נשואים שחיפשו על מה לריב עם האישה ויצאו החוצה; ואפילו החלפת חיתול מצחין שלמרבה האירוניה היה תירוץ נפלא להתאוורר.
סבא שלי, שלא החמיץ תפילה מימיו, נהג לומר שהתפילה היא כמו רכבת: כשהיא נוסעת לאט, נוסעים לא קרואים וטפילים יכולים לעלות עליה בקלות, אך כשהיא נוסעת מהר, היא מגיעה אל היעד בצורה הטובה ביותר. כך, כשהתפילה מתנהלת לאיטה, נגררת בעצלתיים ובתרועות רמות של חזן שמנסה להרשים עם ניגוני משפחתו היקית, מחשבות לא קרואות טורדות את המנוחה ומפריעות לריכוז, אך כשהיא עוברת בצורה חלקה ומהירה, היא משיגה את המטרה ומסוגלת להפוך לחוויה דתית עוצמתית.
בקשה מהגבאים, בקשה מהחזנים
גבאים יקרים, אל תגרמו לנו להשתעמם בתפילה ולמאוס בה. התפילה יכולה להיות יפה, מרגשת, משמחת
ומעוררת מחשבה. אנא, הימנעו מלהזמין חזנים שמחכים כל השנה כולה כדי להשמיע לנו את הפלייליסט החדש שלהם. לקונצרט חזנות נלך בזמננו החופשי.
ואתם, חזנים יקרים, היו קשובים לקהל המתפללים, ואל תהססו לעשות "פאסט-פורוורד" כשצריך. זה עדיף מלהרדים את הקהל בשביל למשוך עוד פיוט עתיק יומין. תשירו, תרגשו, אבל תדעו להתחשב, ולדעת מתי לעצור.
גמר חתימה טובה לכולנו.
לפנייה לכתב/ת 
